היי.
לפני חודש וחצי התחלתי לקחת ויפאקס 150xr (לפני כן לקחתי אסטו 20).
מאז ממש חם לי ואני מזיעה כל היום.
רציתי לשאול מה אפשר לעשות בעיניין חוץ מלהחליף תרופה.
תודה🙏
אני סובלת מדיכאון וכו ו
לאחרונה הפסקתי לשמור שבת ואני בבית רק בחדר אני לא שומרת שבת ואמא שלי מקבלת את זה אבל אני פוחדת שאני מאכזבת אותה מה עושים
החלטתי שזהו אני יעשה תוכניות אחרונות כמובן שזה לא יקרה היום
אבל אני לא יכולה לשאת יותר את הכאב והסבל
כואב לי ברמות זה פשוט בלתי נסבל
הלוואי לא הייתי נולדת לעולם הזה
אני מזדהה עם התחושה, אם אין לך אם מי לדבר או שאת רוצה לפרט אשמח, אולי נמצא דברים משותפים
הי יקרה, ספרי יותר על בכאב והסבל הזה שאת מרגישה. האם תמיד היה ככה? מה גןרם לזה? אני מצטרפת לבקשה של דינה להבין יותר.... האם את מטופלת? מי נמצא איתך?
כרגע לא מטופלת הייתי באשפוז ביתי שלא צלח ניסיתי להתאבד פעמיים , איבדתי את הבן היחיד שהיה לו איכפת ממני אני לבד , לא יכולה יותר כל היום בוכה לא ישנה לא אוכלת
אני בטוח שאם תחפשי טוב תמצאי בטח משהו אחד שבשבילו היית רוצה לחיות עוד קצת כדי להנות מהחיים... מניסיון...
אוייי יקרה, אני עם דמעות
כל מילה שלך זועקת יותר ויותר כמה הסבל שלך לא הגיוני.
כ"כ מבינה את המקום הזה שרוצה לא להיות, פשוט להעלם. שהכאב יעלם. כי כמה אפשר.
אין לי מילות תקווה, כי אני באותו מצב, רק חיבוק לשלוח
הי יקרה, אני מבינה שהדבר שהכי קשה לך עכשיו זאת המצוקה הנפשית הקשה שבה את נמצאת בשילוב חווית
הבדידות . האם יש מישהו בחייך שאיתו את יכולה להיות בימים הקשים האלו ?
כאב על אובדן חולף עם הזמן אבל צריך לעזור לו לחלוף , לרפא את הלב. מה דעתך ?
היי אני בת 25 מאובחנת בחרדה חברתית. אני עתידה להתחתן עוד יומיים ואני ממש ממש בלחץ שלא אקבל חרדה בחופה או ברחבה.
אני נוטלת ציפרלקס 15 מ״ג וכדור טבעי בשם ״לשיאה״
אך עדיין דופק לי הלב כשאני רק חושבת על החתונה שלי ואני מדמיינת את הנורא מכל.
הפחד הכי גדול שלי לקבל התקף חרדה בחתונה ובחופה ואני פשוט לא מפסיקה לבכות ובדיכאון.
אני אשמח לעצה בנושא או משהו שיוכל להרגיע אותי. חשבתי על לוריואן אבל מפחדת להיות רדומה
אני באופן אישי גם סובל בדיוק ככה מהמחשבה על חתונה ומעוד סיטואציות כאלה ואחרות ומה שאני חושב שיכול לעזור לי באופן אישי זה לשתות קצת אלכוהול אבל אני לא יודע אם זה אפשרי ביחד עם טיפול תרופתי
מתנצלת נפלו שגיאות כתב בטקסט ולא יכולתי לתקן אותם בזמן אמת
המשפט שהיה אמור להיות כתוב זה שאני מאמינה ששילוב של התרגשות טבעית עם כדור שימתן את גבה החרדה עשויים ליצור שילוב שיאפשר לך לחגוג ולהתרגש מבלי להיכנס למצוקה. מה דעתך ?
שלום לך יקרה, אני מבינה את החששות שלך. אירוע של חתונה עם אורחים רבים אכן עשוי להיות מצית גם למי שלא סובל מחרדה . מציעה לך לפנות בהקדם לפסיכולוג שייתן לך כלים. במקביל , ליטול כבר עכשיו כדור הרגעה במינון נמוך שתוכלי לקבל מרופא המשפחה ולראות איך זה עובד עלייך. אני מניחה ששילוב ההתרכזות הטבעית עם מינון נמוך של טיפול נוגד חרדה ״יעשה את העבוגנ״
יש לי ocd מה לעשות?
שלום לך יקר, יש הרבה מה לעשות באו סי די - חשוב לקבל הערכה של מצב האן סי די כרגע ועד כמה הוא פוגע באיכות חייך. הטיפול הטוב ביותר הוא זה שמשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי רלוונטי. מציעה להתחיל בפניה לפסיכולוג שמתמחה באו סי די ולקבוע איתו - הוא יסייע לך בהפניה במידה ויש צורך לפסיכיאטר.
פסיכולוגים המתמחים באו סי די בד״כ מציינים זאת והטיפול נקרא סי בי טי - טיפול שעובד על המחשבות המלוות להתנהגות הכפייתית ושינוי ההתנהגות בעקבותיה . מה דעתך ? היית רוצה לספר יותר עלבטן סי גי הזה
הסיבה היחידה שאני נכנסת לממ"ד היא שאני מפחדת שאפצע בצורה שתמנע ממני להצליח ללכת מהעולם אם אחליט לעשות זאת
אני פשוט לא נכנס
כן אם רוב הפגיעות לא היו פציעות פשוט לא הייתי נכנסת גם. אבל כמו שכתבתי..
אפשר שאלה? זה מעניין שאת מפחדת מעכשיו אבל לא מאחר כך.
הי יקרה, אני יכולה להרגיש את התסכול , הכאב והכעס שמצטברים לחוויה של חוסר אונים שבה נראה לך (אולי ) שהבחירה היחידה שאת יכולה לעשות בחיים היא להחליט אם להישאר בהם או לחדול ומכאן אין סיכוי שתשאירי את זה ליד הגורל.
ובכל זאת שמעתי גם את ה״אם״.... ספרי לי יותר על הזמנים האלו שבהם לא בא לך להמשיך ? מאיפה הם הגיעו ? איזה רגשות שלא נתנו להם ביטוי אף פעם או שזכו לתגובות לא הולמות ״משתוללים״ שם ?
היי… סובלת מפוסט טראומה (אבל הייתי תפקוד גבוה) עד שהיה נפילה של טיל בעיר שאני גרה… משם חוויתי הידרדרות מהירה במצבי הנפשי. זה החל מחרדות שלא הניחו לי ואז לדיכאון…. במשך חודשיים ניסיתי לטפל בעזרת דברים טבעיים כמו: תיאנין, תוספי תזונה ומלטונין ללילה… כמו כן רמוטיב ששתיתי 3 פעמים… אחרי התלבטות אתמול התחלתי ציפרלקס… קשה לי מאוד אני מרגישה שאני מתפרקת מבפנים.. לא יודעת איך ממשיכים ככה
א. כוחות ב. מזדהה ג.אם תרצי שאחלוק איתך אתדרכי ההתמצודדות שלי כתבי לי כאן או באישי
3 שבועות ראשונים- תקופת הסתגלות, אז ההרגשה עדיין לא מאוזנת.
שווה להמתין.
אולי תוכלי להרגיש רגועה יותר אם תאמרי לעצמך שמה שעובר עליך הוא זמני ובהמשך התרופה תשפיע לטובה.
חברה שלי רוצה להיתאבד ממש
היא פגעה בעצמה כבר נורא וממש רוצה לשים סוף אני לא יודע איך לעזור ניסיתי לפנות להכל שום דבר לא עוזר לי בבקשה תעזרו לי!!
שלום לך יקר, כל הכבוד שאתה דואג לחברה שלך ואני בהחלט מבינה את הלחץ שבו אתה נתון. לא פשוט להיות ליד אדם קרוב שפוגע בעצמו ומאיים במוות.
אשמח לדעת יותר פרטים על החברה שלך, האם היא מוכרת בבריאות הנפש ? האם המשפחה שלה מעורבת?
בשלב הראשון אני מציעה שתערב אנשים שקרובים אליה ויכולים לסייע כמו משפחה ; הורים, אחים.
בנוסף, כדאי לגייס עוד חברים ולנסות להיות איתה.
כדאי לנסות לשכנע אותה להגיע למיון פסיכיאטרי ושם ייתנו לה אבחון וטיפול מותאם.
במידה והיא כבר מטופלת חשוב לערב את הגורמים המטפלים בה.
חשוב מאוד שאתה לא תישאר לבד.
ותדאג שאנשים נוספים
הי, מרגישה מצוקה נפשית מאוד גדולה עכשיו! ולבד עם זה... אפשר להתכתב איתי קצת?
עדן יקרה, מקווה שמצאת עם מי לדבר. איך את מרגישה עכשיו?
שלום לכולם,
אני נוטל ציפרלקס כמה שנים טובות ומזה שבועיים נמצא במינון של 15 מ"ג (לאחר שהעליתי מ-10 מ"ג). מאז העלאת המינון אני חווה תופעה קבועה ומוזרה: משעות הבוקר ועד הצהריים אני סובל מבחילות קשות, חוסר תיאבון אטום ותחושה "הפוכה" ומכווצת בבטן.
באופן עקבי, לקראת שעות הערב התחושה הזו חולפת כמעט לחלוטין, הבטן נרגעת והתיאבון שלי חוזר.
רציתי לשאול:
האם שבועיים לתוך העלאת המינון זה עדיין סביר לחוות תופעות לוואי כאלה במערכת העיכול?
ממה נובע ההבדל הקיצוני הזה בין הבוקר (סבל ובחילות) לבין הערב (הקלה משמעותית)?
מתי תופעות הלוואי של העלאת המינון אמורות
שלום לך יקר, אינני פסיכיאטרית ולכן חשוב (לא רק בגלל זה, כמובן) שתתייעץ עם הרופא המטפל.
מניסיוני התיאור שכתבת מתאים לטיפול בנוגדי דיכאון מן המשפחה של ציפרלקס - תופעות לוואי של מערכת העיכול כמו בחילה וחוסר תיאבון הן ידיעות . בעיקר בתחילת טיפול וגם עם העלאת מינון. למיטב ידיעתי יכולים להיות שינויים בריכוז התרופה בדם לאורך שעות היממה ולכן ההבדלים בין הבוקר לערב. יכול להיות שבבוקר כאשר הקיבה רק "מתעוררת" ועדיין ריקה נטילת התרופה גורמת יותר לבחילה. האם אתה נוטל את התרןפה על קיבה מלאה?. שוב, למיטב ידיעתי אחרי שבועיים אמור להיות שיפור מסויים
תודה על המענה
בגלל שאיו לי תאבון ויש לי בחילות קשה לי לאכול משהו עם התרופה
אני משתדל משהו קטן אבל זה לא הולך
כשלקחתי 10 הייתי תמיד לוקח על בטן ריקה(בגדול אני לא אוכל בבוקר אף פעם)
הפסיכיאטר שלי לא עונה לי כמה ימים
ואני קצת לא יודע מה לעשות
הרופא משפחה אמר לי לחזור ל10
אבל לא הוא לא יודע את ההיסטוריה הנפשית שלי כל כך
ביקשתי ממנו משהו להקל אמר שאין
הקטע שבערב אני מרגיש טוב התיאבון חוזר ואין לי חרדות בכלל
בבוקר הכל חוזר בחזרה
אני כבר לא יודע אם זה מהכדור או מחרדות או גם וגם
שלום לך יקרה, אני מבינה את תחושת חוסר הנוחות והמצוקה. הסימפטומים שאת מציגה מוכרים בזמן נטילה של התרופות
הללו . ישנן דרכים שונות להתמודד עם המצב כמו שינוי שעות הנטילה , הפחתה במינון לזמן מה, הוספת טיפול תרופתי אחר כדומה . יחד עם זאת כל שינוי מחייב מפגש והערכה של הפסיכיאטר שמכיר אותך , שינויים מסוג אילו צריכים להיעשות בזהירות ובליווי . אל ייאוש , יש פתרונות רק הם חייבים להיעשות כאמור בהתייעצות ובליווי.
- 0
- שתפו
דווחו- 0
- שתפו
דווחו