ניוון מקולרי גילי (נמ"ג או AMD) היא מחלת עיניים כרונית מתקדמת שנגרמת על רקע פגיעה ב'מקולה' – אזור מרכז הרשתית שאחראי על הראייה הצלולה והראייה לפרטים, והיא מתבטאת בפגיעה בשדה הראייה והידרדרות הדרגתית במצב הראייה, ומהווה את הסיבה הנפוצה ביותר לאובדן חמור של הראייה בקרב מבוגרים מגיל 50 ומעלה, ובמקרים קשים אף עלולה להוביל לעיוורון.

החיים עם ניוון מקולרי גילי, המלווים בסיכון מתמיד להידרדרות מתקדמת של הראייה, עשויים להיות מאתגרים, ונדרשות תעצומות נפש להתמודדות עם אתגרי המחלה, הן בשלב הראשון של המחלה, השלב היבש, שבו לא קיימים כיום טיפולים תרופתיים מועילים דיים למניעת הידרדרות הראייה, והן בשלב המתקדם – השלב הרטוב – שבו נדרשים המטופלים להתמדה בטיפולים בהזרקות תוך עיניות.

עם השנים פותחו אמצעים שונים במטרה להקל בהתמודדות עם אובדן הראייה ההדרגתי, לרבות עזרי ראייה שונים והתאמות בסביבה שמאפשרות לשמר מידה מסוימת של עצמאות ותפקוד חברתי תקין.

היענות לטיפולים ולבדיקות מעקב

היענות לטיפולים שניתנים לניוון מקולרי והקפדה על מעקבים סדירים אצל רופא העיניים עשויים לעכב את הידרדרות הראייה ואת הסיכון לעיוורון. הזרקות תוך עיניות מותאמות אישית לכל מטופל בהתאם למצבו, ונכון להיום נדרשות בממוצע אחת ל-6 שבועות, לעתים אחת לחודש, ובמצבים מסוימים ניתן לרווח אף מעבר לשישה שבועות בין ההזרקות. 

ממצאי מחקרים בתחום משקפים את הצורך להתמיד בהזרקות תוך עיניות כדי למנוע החמרה בראייה. בפברואר 2020 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה בכתב העת JAMA Ophthalmology כי במדגם של 1,178 מטופלים עם ניוון מקולרי רטוב שהופנו לטיפולים קבועים בהזרקות תוך עיניות, כעשירית לא נענו למשטר הטיפולי כפי שהותאם עבורם, ודילגו על טיפולים, ותועד כי פספסו בממוצע 2.4 ביקורים במעקב שנמשך שנתיים. בעבודה נמצא כי כל ביקור שלא התקיים בפועל הוביל להידרדרות בראייה שהתבטאה בקריאת דף מודפס בראייה של 0.7 פחות אותיות בממוצע.

גם בישראל נערך במרכז הרפואי הדסה מחקר בקרב כ-800 מטופלים בהזרקות תוך עיניות, שממצאיו הוגשו לפרסום, אשר בחן את ההיענות לטיפולי ההזרקות בתקופת מגפת הקורונה, ומעיד על ירידה בהיענות ונזקים לראייה כתוצאה מכך.

לדברי פרופ' איתי חוברס, מנהל המערך לרפואת עיניים במרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה ומנהל קהילת נמ״ג ב׳כמוני׳, "לפני שנים החשש מפני הזרקות תוך עיניות היה נפוץ יותר, אך כיום הטיפולים האלה מוכרים יותר ויש פחות רתיעה. יחד עם זאת, ההיענות לטיפול הכרחית, ויש אנשים שמדלגים על הזרקות בגלל השחיקה. צריך לזכור שמדובר בטיפול שנדרש על פני שנים".

כיום יש אפליקציות שונות שמסייעות לאנשים עם ניוון מקולרי גילי רטוב להתנהל נכונה במשטר טיפולי ההזרקות התוך עיניות כדי למנוע מצבים של "פספוס" הזרקות ולאפשר העברת מידע בין המכונים השונים שבהם מבוצעות ההזרקות, לרבות מכונים של קופות החולים, בתי חולים ומכונים פרטיים.

ההתמודדות הנפשית עם אובדן ראייה

אבחון בניוון מקולרי גילי עשוי לעורר חששות, במיוחד בשל החשש מאובדן הדרגתי של הראייה שמתקדם עם השנים ואינו ניתן לעצירה מוחלטת. המחלה עשויה להוביל אף למצוקה נפשית – עד כדי סיכון מוגבר להפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה. לדברי פרופ' חוברס, "כשבוחנים את מדד איכות החיים של אנשים עם ניוון מקולרי גילי, רואים שכשעין אחת בלבד פגועה, הפגיעה במחלה לרוב אינה גדולה, אולם כשהעין השנייה נפגעת אז איכות החיים של המטופלים מדרדרת באופן משמעותי".

במחקר שנערך בקרב 360 מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי בצרפת, גרמניה ואיטליה, שממצאיו פורסמו באפריל 2007 בכתב העת Clinical and Epidemiologic Research, נמצא כי ככל שהראייה הידרדרה – כך גדלו שיעורי הדיכאון החמור עד לשיעור של 7.6% בקרב מאובחנים עם ירידה משמעותית בראייה.

סקירה של תשעה מחקרים שפורסמה ביוני 2014 בכתב העת BMC Ophthalmology זיהתה בקרב מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי כי 15% עד 44% סובלים מתסמיני דיכאון ו-9% עד 30% סובלים מתסמיני חרדה. במאמר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Journal of Visual Impairment and Blindness קוראים חוקרים אמריקאים לרופאי עיניים ואופטימטריסטים לבצע ניטור קבוע לדיכאון בקרב אנשים עם ניוון מקולרי גילי ולהפנות מטופלים רלוונטיים לטיפול נפשי לפי הצורך.

בהתמודדות עם המחלה וביטוייה השונים, לרבות הסיכון להתפתחות הזיות ראייה ולמגבלות שקשורות לאובדן ראייה – לעתים נדרש סיוע של אנשי מקצועות בריאות הנפש.

ישנם אף מחקרים שטוענים גם כי ללחץ השפעה שלילית על מהלך המחלה של ניוון מקולרי גילי. מאמר סקירה של חוקרים מגרמניה שפורסם במאי 2018 בכתב העת EPMA מספק עדויות לכך שלחץ אינו רק תוצאה של מחלות עיניים, אלא גם גורם שמוביל להידרדרות הראייה במחלות עיניים רבות ובכללן ניוון מקולרי, ולמעשה מקיים מעין 'מעגל קסמים אכזרי' שמאיץ את הידרדרות הראייה. עם זאת, יש לציין כי ממצא זה עדיין אינו נחשב לחד משמעי.  

מחקרים מצאו כי הטיפול במצוקה הנפשית הנלווית לניוון מקולרי המשלב אמצעים תרופתיים וטיפולי פסיכותרפיה בשיחות – עשוי להועיל לשיפור איכות החיים ולעיכוב בהידרדרות המחלה.

מחקר אמריקאי שפורסם במאי 2015 בכתב העת Value in Health מצא כי במדגם של 188 אנשים עם ניוון מקולרי גילי, כשליש (32%) נטלו תרופות פסיכיאטריות, ו-6% אף נטלו שתי תרופות לפחות. מאמר הסקירה שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Journal of Visual Impairment and Blindness מציע מספר מודלים להתערבויות פסיכולוגיות קצרות טווח בגישה התנהגותית לאנשים עם ניוון מקולרי גילי שמסייעות למנוע דיכאון או להפחית את חומרתו – ואף נמצא כי הן עשויות להאט את קצב הידרדרות הראייה.

אורח חיים בריא למתמודדים עם ניוון מקולרי

הקפדה על אורח חיים בריא מומלצת לכלל האוכלוסייה ובייחוד לאנשים עם מחלות כרוניות, ובכללם גם אלו עם ניוון מקולרי גילי, וביכולתה לשפר משמעותית את איכות חיי המטופלים. אורח חיים בריא כולל את האלמנטים הבאים:

גמילה מעישון

עישון סיגריות נקשר לסיבוכים רפואיים רבים ובכללם פגיעה בראייה שמאפיינת ניוון מקולרי גילי, ו"מדובר למעשה בגורם המשמעותי ביותר שמעלה את הסיכון להתפתחות מחלה והידרדרותה וניתן להשפעה", מדגיש פרופ' חוברס, "אמנם גיל וגנטיקה הם גורמי סיכון משמעותיים יותר לניוון מקולרי גילי, אך לצערנו הם לא ניתנים לשינוי".

במאמר סקירה של חוקרים מבריטניה שפורסם בספטמבר 2005 בכתב העת EYE נמצאו עדויות כי עישון סיגריות מעלה פי 2 עד 3 את הסיכון לניוון מקולרי גילי. חלק מהמחקרים שנכללו במאמר אף הצביעו על קשר של עלייה בסיכון למחלת העיניים ככל שכמות הסיגריות שמעשנים המטופלים ליום עלתה. חוקרים אמריקאים דיווחו באוקטובר 2014 בכתב העת Ophthalmology כי מצאו שעישון סיגריות נקשר גם להחמרה והתקדמות מואצת של ניוון מקולרי גילי. כך, למשל, עישון בהווה העלה ב-36% את הסיכון להחמרה ומעבר מניוון מקולרי מינימאלי למצב המתון של המחלה. ההנחה כי עישון מוביל לירידה בקוטר כלי הדם המזרימים דם לעין ובכך פוגע בתפקודי ראייה שונים, לרבות ברשתית.

על כן, למעשנים מומלץ לבחון שיטות שונות לגמילה מעישון כאמצעי למניעת הידרדרות המחלה ולשיפור איכות החיים.

משקל תקין

מספר מחקרים מצביעים על קשר בין השמנה וכן השמנה ביטנית – לבין החמרה של ניוון מקולרי גילי.

בעוד שהקשר בין השמנה לבין התפתחות של ניוון מקולרי גילי עדיין שנוי במחלוקת בספרות הרפואית, מספר מחקרים מזהים קשר בין התקדמות המחלה לשלב הרטוב לבין השמנה. למשל, מאמר סקירה מסין שפורסם במארס 2016 בכתב העת IOVS, זיהה סיכון גבוה יותר ב-32% בקרב אנשים עם השמנה וניוון מקולרי גילי לעבור לשלב המתקדם והרטוב של המחלה, שמתבטא בהתפתחות כלי דם פתולוגיים ברשתית. על כן, הקפדה על משקל תקין עשויה להאט את התקדמות מחלת העיניים הניוונית. חוקרים מאוסטרליה מדווחים במסגרת מחקר מעקב שפורסם בנובמבר 2008 בכתב העת Archives of Ophthalmology כי ירידה של 3% בהיקף השומן הביטני בגיל העמידה מלווה בירידה של 29% לפתח ניוון מקולרי גילי.

תזונה בריאה

מחקרים מזהים כי תזונה בריאה היא הגורם השני בחשיבותו בהאטת התקדמות של ניוון מקולרי גילי, אחרי עישון, ובשנים האחרונות ההמלצה הכללית היא להקפיד על תזונה ים תיכונית שהוכחה כמועילה ביותר להאטת התקדמות המחלה.

במארס 2019 דיווחו חוקרים מהאיחוד האירופי בכתב העת Ophthalmology כי מצאו במחקר שנערך בקרב מטופלים בצרפת ובהולנד שהדיאטה הים תיכונית מפחיתה ב-41% את הסיכון לניוון מקולרי גילי. לדברי פרופ' חוברס, "מומלצת תזונה עשירה בפירות, ירקות וקטניות עם פחות פחמימות ושומנים רוויים מן החי".

מספר עבודות מהשנים האחרונות מספקות עדויות כי ויטמינים ונוגדי חימצון שונים מסייעים להאט התקדמות של ניוון מקולרי גילי – ממצא שהתקבל במחקר מעקב אמריקאי בשם AREDS2 שבוצע במימון המכון הלאומי לרפואת העין בארה"ב (NEI), והוליד את ההמלצה המקובלת היום למאובחנים בניוון מקולרי לצרוך תוסף תזונה המכיל ויטמינים ונוגדי חמצון ספציפיים: 500 מ"ג ויטמין C, 400 יחידות (IU) של ויטמין E, 10 מ"ג לוטאין (סוג של קרטנואיד), 2 מ"ג זאקסנטין (סוג נוסף של קרטנואידים), 80 מ"ג אבץ (אבץ חמצני, zinc oxide) ו-2 מ"ג נחושת (נחושת חמצנית, cupric oxide). התוסף מומלץ למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש כשמאובחן דרוזן בגודל של 125 מיקרון ומעלה, ואף מומלץ להמשיך בו בשלב הרטוב, כל עוד בעין הטובה מאובחנת ראייה סבירה. לדברי פרופ' חוברס, "תוספי המזון לא מאטים את התהליך הניווני ואינם מרפאים מהמחלה, אך נמצא כי הם מפחיתים את התפתחות כלי הדם המאפיינים את השלב הרטוב וכן מפחיתים את הסיכון להחמרתם".

מאמר סקירה בנושא של חוקרים מניו זילנד, שפורסם ביוני 2018 בכתב העת Clinical & Experimental Ophthalmology מצא כי צריכה גבוהה של ירקות עשירים בנוגדי חמצון מסוג קרוטנואידים וחומצות שומן מסוג אומגה 3 שמקורן בדגים בים הצפוני מיטיבה עם אנשים בסיכון לניוון מקולרי גילי, ואילו צריכת שומן מבעלי חיים, חומצות שומן מסוג אומגה 6 ובשר אדום/ מעובד צריכה להצטמצם למינימום אצל המאובחנים במחלה בשלב היבש כדי להאט את התקדמותה. עוד נמצא כי מזונות עם אינדקס גילקמי גבוה וצריכת אלכוהול גבוהה (מעל לשתי כוסות ליום לגבר וכוס ליום לאישה) קשורה בסיכון מוגבר למחלה.

מומלץ לאנשים עם ניוון מקולרי גילי גם להעשיר את התזונה בקרטנואידים: לוטאין המצוי בכמויות גבוהות בעלים ירוקים כמו תרד וקייל ובגזרים צהובים והקרטינואיד זאקסנטין מצוי בכמות גבוהה בפפריקה, תירס אדום, זעפרן ותותי הגוג'י.

פעילות גופנית

פעילות גופנית היא בעלת השפעה מיטיבה על תחלואה כרונית בכללותה וכן על התפתחות והתקדמות של ניוון מקולרי גילי.

חוקרים אוסטרלים דיווחו במטה אנליזה שפורסם באוגוסט 2017 בכתב העת American Journal of Ophthalmology כי פעילות גופנית סדירה מפחיתה ב-8% את הסיכון לניוון מקולרי גילי בשלב הראשוני היבש ומפחיתה ב-41% את המעבר לשלב המתקדם הרטוב. במחקר מעקב אוסטרלי שפורסם באוקטובר 2016 בכתב העת British Journal of Ophthalmology נמצא כי פעילות גופנית מאומצת וסדירה בהווה הן בתדירות גבוהה (לפחות 3 פעמים בשבוע) והן בתדירות נמוכה יותר (2-1 פעמים בשבוע) מלווה בירידה בסיכון להידרדרות של ניוון מקולרי גילי.

ההמלצה המקובלת לביצוע פעילות גופנית לאחר אבחון בניוון מקולרי גילי דומה לזו המקובלת באוכלוסייה הכללית: לפחות 150 דקות של פעילות גופנית מתונה בשבוע שמבוצעות ברוב ימי השבוע, או לחילופין לפחות 75 דקות של פעילות גופנית מאומצת בשבוע – ברוב ימי השבוע.

היגיינת שינה

מספר מחקרים מזהים קשר סבוך בין הפרעות שינה שונות ואיכות שינה ירודה לבין ניוון מקולרי גילי. יש עבודות שהדגימו כי אנשים עם ניוון מקולרי גילי, בהיותם בגיל מבוגר, סובלים גם מירידה בהורמון המלטונין המשרה שינה. מחקר מעקב מטאיוואן שפורסם במארס 2020 בכתב העת Acta Ophthalmologica  מצא כי התפתחות נדודי שינה (אינסומניה) מעלה ב-33% את הסיכון לפתח ניוון מקולרי גילי וב-67% את הסיכון להתקדם לשלב הרטוב של המחלה.

מחקר מעקב מקנדה שפורסם במאי 2021 בכתב העת BMC Medicine מצא קשר גם בין תסמונת דום נשימה בשינה – הפרעת שינה הקשורה בהשמנה – לבין סיכון גבוה ב-39% לפתח ניוון מקולרי גילי.

לאנשים עם ניוון מקולרי גילי מומלץ להקפיד על היגיינת שינה כדי לשפר את איכות החיים וייתכן כי אף לצורך האטת התקדמות המחלה, לרבות באמצעות הקפדה על איכות שינה טובה ועל שעות השינה המומלצות לאוכלוסייה הכללית.

הגנה מפני השמש

יש הטוענים כי אנשים עם ניוון מקולרי גילי נדרשים להקפדה יתרה בחשיפה לשמש, מאחר וקרניים אולטרה סגולות UV עלולות לפגוע בתפקודי ראייה ומהוות גורם סיכון להחמרה במחלות עיניים רבות. יחד עם זאת, הממצאים לגבי השפעות השמש על ניוון מקולרי גילי אינם חד משמעים.

מחקר מעקב מצרפת שהתבסס על נתוני חשיפה לקרניים אולטרה סגולות מהשמש, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2014 בכתב העת IOVS, מצא כי חשיפה לעודף קרני UV מעלה את הסיכון לקטרקט, ואילו לגבי ניוון מקולרי גילי – נמצא כי גם חשיפה לרמות גבוהות של קרני UV מעלה ב-59% את הסיכון למחלה וגם חשיפה למיעוט קרני UV מהשמש מגדילה ב-69% את הסיכון להתפתחותה. ישנם מחקרים שלא זיהו קשר בין חשיפה לאור השמש לבין רמת הסיכון להתפתחות ניוון מקולרי גילי, וכך חוקרים בריטיים מאוניברסיטת קיימברידג' דיווחו בינואר 2006 בכתב העת British Journal of Ophthalmology כי אין קשר בין כמות החשיפה לשמש לבין הסיכון להתפתחות של ניוון מקולרי גילי.

על רקע הממצאים הסותרים – יש הממליצים כיום לאנשים שאובחנו במחלה להצטייד במשקפי שמש שמגנות מפני קרניים אולטרה סגולות בניסיון להאט את התקדמות המחלה.

התאמות בבית לסובלים מניוון מקולרי

אנשים עם ניוון מקולרי גילי סובלים מפגיעה מתקדמת בראייה על רקע ניוון אזור המקולה ברשתית, ועל כן מומלץ שיבצעו התאמות בסביבה הביתית בהתאם להתקדמות מחלתם, במטרה להפוך אותה לבטוחה יותר ולהפחית את הסיכון לחבלות ונפילות.

התאמות אלה נדרשות בעיקר כשהמחלה פוגעת בשתי העיניים. לדברי פרופ' חוברס, "כשהפגיעה הניוונית ניכרת בעין אחת בלבד, לרוב הפגיעה בתפקוד קלה מאוד, כי שדה הראייה די דומה לזה שקיים כששתי העיניים תקינות ואנשים גם נוטים להשתמש ברמזים שונים לצורך ראייה מקרוב. הבעיה לרוב מחמירה כשגם העין השנייה נפגעת".

ברוב המקרים, ניוון מקולרי גילי מתבטא עם הזמן בסף רגישות נמוך יותר לאור וקשיים בהתמצאות בחושך ובתאורה מעומעמת, וכן בקושי במשימות הדורשות ראייה מקרוב, למשל למזוג מים רותחים מהקומקום לכוס תה.

בין השאר מומלצים הצעדים הבאים:

לסמן: מומלץ לסמן חפצים בבית באופן בולט, לרבות מתגי תאורה, מתגי הפעלת מכשירים חשמליים וכן תרופות – כדי למנוע טעויות במתן תרופות.

ליצור קונטרסט (ניגודיות) בצבעים: מומלץ לצבוע בצבעים כהים את מתגי התאורה המוצבים על קירות לבנים כדי להצליח לראותם בקלות רבה יותר. כדי לאפשר זיהוי טוב יותר של חפצים ורהיטים מומלץ להציב חפצים כהים מול קירות לבנים ולהיפך – חפצים בצבעים בהירים מול קירות בצבעים כהים. ניתן גם לצבוע קירות ומחיצות בבית בצבעי רקע שמייצרים ניגוד לצבעי החפצים.

להניח במקומות קבועים: מומלץ לארגן חפצים קטנים ושימושיים - למשל מפתחות - במקומות קבועים, כדי להקל במציאתם.

להתאים את התאורה הביתית: מומלץ למנוע תאורה מסנוורת ולהוסיף תאורה ישירה בנורות הלוגן כדי לסייע במשימות של קריאה וכתיבה. מומלץ על תאורה צהובה (ניאון בגוון צהוב). יש מחקרים לפיהם אנשים עם ניוון מקולרי גילי נדרשים לעוצמת תאורה גבוהה עד פי 3 בהשוואה לזו שנדרשת לראייה בקרב צעירים בריאים.

להסתייע בקרובים: מומלץ להסתייע בקרובים בנטילת תרופות כדי להימנע מטעויות.  

להתארגן ליציאה: לאנשים עם ניוון מקולרי גילי שחווים פגיעה מתקדמת בראייה מומלץ לבצע התאמות לפני יציאה לטיולים מחוץ לבית, לרבות הצטיידות במשקפי שמש חוסמי קרינה ועזרים כגון זכוכית מגדלת ופנס כיס לפי הצורך. יחד עם זאת, ברוב המקרים ניוון מקולרי גילי אינו כרוך במגבלות ביציאה לטיולים מחוץ לבית.

עזרי ראייה

עזרים רבים פותחו במטרה להקל על הראייה לאנשים עם ניוון מקולרי גילי, למשל זכוכית מגדלת, עיתונים המודפסים בדפוס מוגדל וכן אביזרים אלקטרוניים שמאפשרים הגדלת אותיות (למשל ב'קינדל') ושימוש במשקפיים טלסקופיות ואף במשקפיים אלקטרוניות שנכנסות בשנים האחרונות לשוק, בהתאם לחומרת הפגיעה בעיניים.

בחלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים מוצעות הנחות ברכישת עזרי ראייה, בעיקר משקפיים טלסקופיות וטלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס).

משקפיים טלסקופיות

משקפיים טלסקופיות מאפשרות להגדיל את התמונה הנראית עד פי 12 ומקלות באיתור שלטים ברחוב, מספרי אוטובוסים וכתובות על בניינים. חסרונן בשדה ראייה מוגבל ופגיעה בתפיסת העומק. לכן לא מומלץ להתהלך עם משקפיים טלסקופיות, ומומלץ לעשות בהן שימוש רק במקרים ספציפיים של צפייה בפרטים כתובים שהם קטנים.

עדשות מגבירות קונטרסט

לחלק מהמטופלים מומלץ על התאמת עדשות משקפיים שמחדדות את הקונטרסט (ניגודיות) בין האלמנטים השונים בשדה הראייה – כדי להקל ביכולת הראייה. ככלל, עדשות אלה מתאימות יותר למטופלים עם ניוון רשתית נרחב ופחות במצבים של ניוון מקולרי גילי הממוקד במקולה.

תוכנות להגדלה והקראה של טקסטים

קיימות תוכנות להגדלה והקראה של טקסטים במחשב הביתי, כמו תוכנת ZoomText.

אביזרי טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס)

אביזרי טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס) מאפשרים ברובם הגדלת טקסטים עד פי 60, מרווחים אותם, משנים את צבעי הטקסט וצבעי הרקע כדי להגביר את הניגודיות (לעתים תוך המרה לראייה בשחור-לבן) ואף בחלק מהמכשירים מאפשרים להקריא את הטקסט בקול רם. ישנם מכשירים נייחים או ניידים.

נהיגה 

ניוון מקולרי גילי אינו פוסל אוטומטית מהאפשרות לאחזקת רישיון נהיגה, אלא בשלבים מתקדמים של המחלה כשהראייה נפגעת באופן חמור בשתי העיניים.

למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי שחווים פגיעה משמעותית בראייה מומלץ לבדוק עם איש מקצוע האם בטוח להמשיך ולנהוג ברכב.

נהלי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים במשרד הבריאות אינם מתייחסים ספציפית לניוון מקולרי גילי, אלא לקריטריונים של חדות ראייה ושדה ראייה בהחלת מגבלות על הנהיגה. מטופלים עם חדות ראייה נמוכה מערך של 6/12 בשתי העיניים אינם כשירים להחזיק ברישיון נהיגה לרכב פרטי, ונדרש שימוש במשקפיים או עדשות מגע כדי לתקן את חדות הראייה לערך הגבוה מ-6/12 בשתי העיניים. כשהלקות בחדות נמוכה מערך של 6/12 בעין אחת בלבד – המצב אינו כרוך בהגבלות בנהיגה. כשיש לקות בחדות הראייה בשתי העיניים – יש לבחון את הכשירות לרישיון נהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. בנוסף, מטופלים אינם כשירים לנהוג ברכב פרטי אם הם סובלים מפגיעה בשדה הראייה הנמוך מ-120 מעלות בכיוון האופקי בשתי העיניים. 

עמותות 

אנשים עם ניוון מקולרי גילי יכולים לפנות לעמותות המסייעות במיצוי זכויות, ובכללן עמותות המסייעות לכלל העיוורים, כגון המרכז לעיוור בישראל ומרכזים לעיוורים ברחבי הארץ, עמותת "לראות" לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון, "ששת" אגודת עיוורים, עמותת צמד לעיוורים הנעזרים בכלבי נחייה, עמותת אלמנארה לעיוורים מהאוכלוסייה הערבית בצפון הארץ ובאופן ספציפי – עמותת נמ"ג המסייעת למאובחנים עם ניוון מקולרי גילי.

במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב פועל בשנים האחרונות פרויקט מיוחד (NPV) במסגרתו מסייעים סטודנטים למטופלים מבוגרים מקבוצות מוחלשות בחברה עם הפרעות ראייה, לרבות ניוון מקולרי גילי, כדי לספק תמיכה ולסייע בהתמודדות עם המחלה ואתגריה.

פרופ' איתי חוברס הוא מנהל המערך לרפואת עיניים במרכז הרפואי-אוניברסיטאי הדסה ומנהל קהילת ניוון מקולרי גילי ב׳כמוני׳

עדכון אחרון: ספטמבר 2021