סרטן המעי הגס

כמוניסרטן המעי הגסמדריכיםהמילון המלא של סרטן המעי הגס

המילון המלא של סרטן המעי הגס

אילאוסטומיה, בדיקת KRAS, כרכשת וניתוח על שם מיילס – כל המונחים הקשורים לסרטן המעי הגס מא' ועד ת'

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אבלציה

 

אבלציה (Ablation) הוא כל טיפול שמכוון להרס או הסרה של רקמה חולה בגוף. אבלציה בחום היא אחת השיטות הניתוחיות המקובלות בסרטן המעי הגס, במהלכה מוחדרת מחט למרכז הגידול הסרטני, ובתוכו היא נפרשת לכדי מניפה ומחוממת לטמפרטורה שמאפשרת להרוס את הרקמה הגידולית. לעתים אבלציה מבוצעת תחת סי.טי ללא פתיחת בטן, ולעתים כחלק מניתוח פתוח לצורך הרס רקמה גידולית שאיננה ניתנת לכריתה. אבלציה הוכחה כיעילה בעיקר כטיפול בגידולים קטנים שאינם סמוכים לכלי דם.

 

אדנוקרצינומה

 

סרטן מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) הוא כל גידול סרטני שתחילתו בתאים שמרכיבים את הרקמה המצפה את אזורי הגוף השונים מבחוץ – התאים הגלנדולריים (glandular tissue) ו ובעברית 'תאים בלוטיים'. אדנוקרצינומה של המעי הגס הוא הסוג הנפוץ ביותר של סרטן מעי גס - 95% מהגידולים. אדנוקרצינומה של המעי לרוב מתבטאת בפוליפים וגידולים קטנים המתפתחים ברירית המעי והופכים לסרטניים עם הזמן, ובהמשך אף עלולים לשלוח גרורות לאזורים אחרים בגוף.

 

אונקוגן

 

'אונקוגן' (Oncogene) הוא ביטוי רפואי שמתאר גנים המצויים בכל תאי הגוף השולטים בביטויי הגנים בחומר התורשתי והפעלתם בדפוס של ביטוי יתר עשויה להוביל להפיכת תאים בגוף לסרטניים. אלו הם חלק מהגנים המיוחסים כגורמים לגידולים סרטניים שונים, לצד גנים מדכאי סרטן. בסרטן המעי הגס נמצאו לאורך השנים מספר אונקוגנים, לרבות אונקוגנים מסוג RAS, Cyclin D1, CD24, CENP-C ו-BCL-2.

 

אחות סטומה

 

במקרה של צורך בסטומה זמנית או קבועה – אחות סטומה היא אחות בוגרת תואר בסיעוד האחראית על הדרכה וליווי מטופלים בכל הנוגע לטיפול בסטומה, לרבות החלפה ותחזוקה נכונה.

 

אילאוסטומה

 

אילאוסטומיה (Ileostomy) היא פעולה רפואית לצורך יצירת סטומה. במהלך הניתוח מבצעים כריתה מלאה או חלקית של המעי הגס, והכירורג יוצר פתח בדופן הבטן לצורך הטיית קצה המעי הדק הסופי דרכו, כדי לאפשר מוצא להפרשות פסולת וגזים ממערכת העיכול לשקית הסטומה.

 

אימונומודולטורים

 

ראו 'תרופות אימונומודולריות'

 

אימונותרפיה

 

מערכת החיסון הטבעית של הגוף, המורכבת מתאי דם לבנים ואורגניזמים ורקמות של מערכת הלימפה, מתפקדת כדי להילחם בזיהומים החודרים לגוף ולסלקם. בשנים האחרונות מפותחות תרופות נגד סרטן במנגנון של אימונותרפיה (Immunotherapy) –  תרופות שמכוונות להפעלה סלקטיבית של מערכת החיסון הטבעית של הגוף כדי שתילחם בגידול הסרטני שמתפשט בגוף. בסרטן המעי הגס, נכון להיום מאושרות שתי תרופות אימונותרפיות – ניבולומאב (אופדיבו) ופמברוליזומאב (קיטרודה) עבור כ-4% מהחולים עם סרטן המעי הגס הגרורתי שנמצא בבדיקה גנומית או אחרת כי הם סובלים מגידול מסוג MSI-H, כלומר שהגידול שלהם מאופיין ב'אי יציבות גנומית' ברמה גבוהה.

 

אין סיטו

 

המונח 'אין סיטו' ((in situ מתאר גידול סרטני מקומי ומוגבל (לא פולשני) שטרם התפשט וטרם שלח גרורות לאזורי גוף אחרים. בסרטן המעי הגס – גידול מסוג קרצינומה מקומית בשלב 0 מוגדר in situ, ובשלב זה התאים מתרבים ללא שליטה ברירית המעי, ועלולים בהמשך להפוך לסרטניים ולשלוח גרורות. לפי בדיקה שנערכה במשרד הבריאות, בשנת 2014 אובחנו 34.1% מהחולים החדשים בסרטן המעי הגס בשלב מוגבל in situ, שיעור הגבוה ב-71% מזה שתועד בקרב מאובחנים חדשים בשנת 2000 (19.9%).

 

אלופציה

 

המונח 'אלופציה' ((Alopecia מתאר נשירת שיער – תופעת לוואי של טיפולים שונים לסרטן, לרבות טיפולי כימותרפיה והקרנות.

 

אלכוהול

 

אלכוהול מהווה גורם סיכון משמעותי לסרטן המעי הגס, ומחקרים מייחסים קשר בין צריכה מופרזת של מעל ל-30 גרם אלכוהול ביום להתפתחות המחלה, כשהסיכון גבוה בעיקר למי שיש לו כבר קרובי משפחה מדרגה קרובה שלקו במחלה וכן בקרב צעירים ומעשני סיגריות.

 

אנגיוגנזיס

 

אנגיוגנזיס (Angiogenesis) הוא תהליך הצמחת כלי דם חדשים בגוף. בכל הקשור בסרטן המעי הגס, השימוש במונח מתאר טיפולים בתרופות מקבוצת 'מעכבי אנגיוזה' (Angiogenesis Inhibitors) שמונעות צמיחת כלי דם חדשים המזינים את הגידול, וזאת באמצעות חסימה של חלבונים מקבוצת 'מעכבי VEGF', לרבות התרופות אווסטין, סירמזה וזאלטראפ.

 

אנדוסקופ

 

אנדוסקופ (Endoscope) הוא צינור גמיש המכיל מצלמה וגוף תאורה, ומשמש לביצוע פעולות פולשניות שאינן ניתוחיות. ישנם אנדוסקופים מסוגים שונים, לרבות קולונוסקופ המשמש לביצוע בדיקות קולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס בכלל המעי הגס, וכן אסזופגוסקופ לביצוע בדיקות וושט, גסטרוסקופ לביצוע בדיקות קיבה וסיגמואידוסקופ לביצוע בדיקות בשליש התחתון של המעי הגס.

 

אנוסקופיה

 

בדיקת אנוסקופיה (Anoscopy) היא בדיקה לזיהוי שינויים סרטניים בפי הטבעת, המבוצעת על ידי צינורית קצרה העשויה מתכת או פלסטיק, והיא מבוצעת לרוב במקרה של זיהוי פוליפים בפי הטבעת או במקרה של דימום רקטאלי.

 

אנמיה

 

אנמיה היא מצב רפואי המתאר מחסור בהמוגלובין בדם או מחסור כולל בכדוריות דם אדומות, ומצב זה עשוי להתפתח אצל חולים עם סרטן המעי הגס על רקע מחסור בברזל ולהתבטא בחולשה גוברת, ולכן עשוי להוות את אחד התסמינים שמקדימים את אבחון המחלה. אנמיה גם עלולה להתפתח בקרב חולי סרטן המעי הגס כתופעת לוואי של הטיפול הכימותרפי. במקרים קשים אנמיה מצריכה טיפול באמצעות עירוי דם.

 

אנסטומוזיס

 

בניתוחים לכריתת המעי הגס, קצה המעי הדק מחובר למעי הגס בנקודת השקה חדשה הקרויה בעגה המקצועית 'אנסטומוזיס' (Anastomosis), וזו מבוצעת בתפירה על ידי הכירורג או באמצעות מכשיר סיכות. קו האנסטמוזה עלול להוות מקור לסיבוכים בניתוחי כריתת המעי הגס, כשאזור ההשקה ניזוק ותוכנו של המעי דולף לחלל הבטן. במקרים קלים ניתן לטפל בסיבוך זה באנטיביוטיקה בלבד, ובמקרים קשים יותר נדרש ניתוח חוזר הכולל את ניקוי הדלף ו/או הטיה של הצואה.

 

אנפולאידיות

 

ראו 'פלואידיות'

 

אספירין

 

אספירין (Aspirin) הוא נוגד דלקת לא סטרואידי המשמש לטיפול בכאבים, הורדת חום והפחתת דלקות. בנוסף, הוא מונע הצמדות טסיות ולכן גורם ל"דילול דם" ומשמש - בנטילה קבועה במינון נמוך - למניעת מחלות לב וכלי דם. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העלו כי אספירין במינון נמוך ובשימוש יומיומי תורם גם למניעת סרטן המעי הגס וסוגים נוספים של גידולים סרטניים במערכת העיכול. בנובמבר 2017 מצא מחקר מסין כי שימוש יומיומי של אספירין למשך 7.7 שנים בממוצע מפחית ב-24% את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

אקוטי

 

המונח 'אקוטי' מתאר מצב חריף ופתאומי של המחלה, או לחילופין מצב זמני קצר של המחלה. זאת בהבדל ממצב מתמשך – כרוני.

 

בדיקת בריום

 

בדיקת בריום (Barium) או 'חוקן בריום' היא בדיקה לאבחון סרטן המעי הגס המשמשת כיום כחלופה לאנשים שאינם יכולים לבצע קולונוסקופיה מסיבות רפואיות. בבדיקה זו, הקרויה גם DCBE (בדיקת חוקן בריום דו ניגודית, קיצור של Double Contrast Barium Enema), ממולא המעי הגס בנוזל המכיל בריום ובהמשך נעשה שימוש בצינורית למילוי אוויר לצורך הרחבת המעי. בשלב הבא מופנה המטופל לצילום רנטגן של המעי הגס, כשהבריום מאפשר צילום מדויק יותר במטרה לאתר גידולים טרום סרטניים וסרטניים.

 

בדיקה ידנית

 

בדיקה ידנית של המעי הגס מבוצעת לעתים כחלק מהבדיקה הקלינית בתהליך אבחון סרטן המעי הגס למבוגרים מעל גיל 50. במהלך הבדיקה הרופא ממשש באמצעות האצבע את אזור החלחולת, באופן שמאפשר לזהות במישוש פוליפים בפי הטבעת. לעתים נוטל הרופא בבדיקה דגימת צואה מקצה המעי הגס ומעבירה למעבדה לזיהוי דם סמוי.

 

בדיקת סקר

 

בדיקות סקר הן בדיקות המיועדות לאוכלוסיה גדולה ובריאה לכאורה, במטרה לאתר מחלה בשלבים המוקדמים שלה, לפני שהיא מורגשת ועל מנת להגדיל את סיכויי הריפוי. בדיקות סקר מומלצות הן בדיקות שמחקרים הוכיחו שביצוען הוביל לירידה משמעותית באחוז החולים והמתים מאותה מחלה. בסרטן המעי הגס – בדיקת הסקר המומלצת אחת לשנה מגיל 50 עד 74 היא בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה ולאנשים בסיכון לסרטן המעי הגס – ובעיקר כשיש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן במחלה – מומלצת קולונוסקופיה כבדיקת סקר מגיל 40, אחת ל-10-5 שנים.

 

בדיקת KRAS

 

בשנים האחרונות, עם פיתוחן של התרופות הביולוגיות לסרטן המעי הגס, ניתן לאתר אצל חולים מוטציות – כלומר שינויים בגנים שגרמו לגידול להתפתח – ולהציע לחולה טיפול ביולוגי שהוכח כיעיל כשהוא מכוון כנגד מוטציה ספציפית. אחת הבדיקות הגנטיות שמבוצעת כיום בשגרה לאנשים שמאובחנים עם סרטן המעי הגס (ולעתים במסגרת בדיקה גנומית לסרטן) היא בדיקת KRAS שמטרתה לזהות שינויים בגן RAS וספציפית בחלבון השייך לגן זה מסוג K-RAS. לחולים ללא שינויים בגן RAS – כלומר כשהגן נורמאלי – יש סיכויים גבוהים יותר להגיב באופן חיובי לתרופות ביולוגיות לסרטן המעי הגס מקבוצת 'מעכבי EGFR' - ארביטוקס או וקטיביקס. 

 

בדיקת NRAS

 

בדיקת NRAS היא בדיקה נוספת לזיהוי שינויים בגן RAS שמטרתה לזהות שינויים בחלבון השייך לגן זה מסוג N-RAS. בדיקה זו אף היא מבוצעת באופן שגרתי למאובחנים עם סרטן המעי הגס, ואף מהווה חלק מהבדיקות הגנומיות לסרטן, וכשממצאיה מעידים על מוטציה בחלבון זה – הגידול לרוב לא יגיב טוב לטיפול בתרופות הביולוגיות לסרטן המעי הגס מקבוצת 'מעכבי EGFR' - ארביטוקס או וקטיביקס. 

 

ביופסיה

 

ביופסיה (Biopsy) היא הוצאת מקטע של רקמה לצורך בדיקת מעבדה פתולוגית. ביופסיה מהווה שלב הכרחי בקביעת סוג הגידול של סרטן המעי הגס. כיום נהוג לבצע ביופסיה בהנחיה של בדיקת הדמיה.

 

גורם גדילה של כלי הדם

 

אחד החלבונים המצויים בזרם הדם הוא גורם גדילה של כלי דם, ובלעז VEGF (קיצור של Vascular Endothelial Growth Factor) המעודד צמיחה ושגשוג של כלי דם חדשים. מאחר ורכיב זה מופרש ביתר בגידולים סרטניים שונים, לרבות סרטן המעי הגס, הוא מסייע לצמיחת כלי דם שמזינים את הגידול ומהווה יעד לתרופות ביולוגיות מסוימות מסוג נוגדנים חד שבטיים, שנקשרות לגורם הגדילה וחוסמות את פעילותו וכך גורמות לנסיגת כלי דם מהגידול ומניעת היווצרות כלי דם חדשים המזינים אותו ותורמות לגוויעתו של הגידול. בסרטן המעי הגס המדובר בתרופות אווסטין, זאלטראפ וסירמזה.

 

בשר אדום ומעובד

 

צריכת בשר אדום ומעובד בקביעות מהווה גורם סיכון מוכח משמעותי לסרטן המעי הגס. באוקטובר 2015 הכריז ארגון הבריאות העולמי כי  בשר מעובד הוא מסרטן וודאי ובשר אדום הוא מסרטן אפשרי בבני אדם, וזאת על רקע המחקרים שמצביעים על סיכון המוגבר לסרטן המעי הגס. לפי ממצאי וועדה שפעלה בארגון, כל 50 גרם של בשר מעובד שנצרך מדי יום מעלה ב-18% את הסיכון לסרטן המעי הגס, וככל שהצריכה עולה – הסיכון גדל. בנוסף, צריכה של 100 גרם בשר אדום מדי יום מעלה ב-17% את הסיכון לסרטן המעי הגס.

 

גידול ממאיר

 

גידול ממאיר (Malignant Tumor) הוא מקבץ של תאים שגדלים ומתרבים ללא שליטה ומייצרים גידול סרטני, התוקף רקמות שכנות ומתפשט לאזורי גוף שונים ומייצר מושבות – גרורות סרטניות.

 

גידול משני

 

גידול משני (Secondary Tumor) הוא מונח המתאר התפשטות של הסרטן מעבר לגידול המקורי והתפתחות גרורות סרטניות. גידול משני מאופיין באותו סוג תאי סרטן כמו הגידול המקורי. סרטן המעי הגס נוטה בעיקר להתפשט לעבר הכבד, הריאות ודופן חלל הבטן (צפק, פריטונאום).

 

גידול שפיר

 

גידול שפיר (Benign Tumor) הוא גידול המהווה אוסף א-נורמלי של תאים, שאינו מתפשט כמו גידול סרטני ואינו עובר לחלקי גוף אחרים. גידול שפיר עלול לגרום לסיבוך רפואי אף הוא, כתוצאה מלחץ על רקמות ואיברים שמסביב. גידול שפיר במעי הגס קרוי 'פוליפ' (ראו ערך נפרד), וכשהוא מאובחן בבדיקה רפואית כלשהי – יש להוציאו, וזאת מאחר ופוליפ שפיר עלול להפוך עם השנים לגידול סרטני.

 

גידול מחלחל

 

גידול סרטני מחלחל (Infiltrating Cancer) הוא גידול חודרני-פולשני שפרץ את מעטפת תאי האפיתל באזור המקורי שלו ופלש לרקמות סמוכות. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2015 אובחנו 3,016  מתושבי ישראל עם סרטן מחלחל (חודרני) של המעי הגס והחלחולת.

 

גן RAS

 

בשנים האחרונות פותחו תרופות ביולוגיות לסרטן המעי הגס המכוונות ספציפית כנגד מוטציות – כלומר שינויים בגנים של הגידול הסרטני. הגן המפורסם ביותר שיוחס לסרטן המעי הגס הוא הגן RAS, כאשר טיפולים ביולוגיים בתרופות מקבוצת 'מעכבי EGFR' מגיבות בעיקר אצל חולים אשר מזוהה בגידול שלהם גן RAS נורמאלי וללא שינוי. העדר מוטציה בגן KRAS - שמעלה את הסיכויים לתגובה חיובית לתרופות אלה - מכונה בעגה המקצועית KRAS זן הבר (wild type). כיום מבוצעות באופן שגרתי בדיקות לשינויים בגן RAS (לשתי נגזרותיו KRAS ו-NRAS) למאובחנים עם סרטן המעי הגס וכן נבדקים שינויים בגן RAS כחלק מהבדיקות הגנומיות לסרטן.

 

גסטרואנטרולוג

 

רופא מומחה לגסטרואנטרולוגיה הוא רופא עם מומחיות לטיפול במחלות בדרכי העיכול והכבד. כיום גסטרואנטרולוגים מבצעים את בדיקות הקולונוסקופיה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ומבצעים הסרות פוליפים המזוהים במהלך הבדיקה. במידה ואובחן סרטן המעי הגס – הטיפול העיקרי בחולה עובר לרופא אונקולוג.

 

דירוג TNM

 

בתחום הטיפול במחלות סרטן מקובל לדרג את חומרת המחלה בציון של 4-0 (עם דרגות ביניים). ככל שהציון גבוה יותר, המחלה מתקדמת יותר. שיטת הדירוג המקובלת כיום בפרקטיקה הרפואית קרויה 'דירוג TNM), כאשר האות T מייצגת את הגידול (Tumer) וגודלו בסולם של 4-1; האות N מייצגת את בלוטות הלימפה אליהן התפשט הגידול בסולם של 2-0; והאות M מייצגת גרורות מרוחקות אליהן התפשט הסרטן (Metastases) בסולם של 1-0.

 

הציון בדירוג TNM מתקבל לרוב לאחר ביופסיה או ניתוח שבהם נאספות דגימות מהגידול המאפשרות לאמוד את גודלו ואופן התפשטותו.

 

דם סמוי

 

בדיקת הסקר המומלצת בישראל לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס היא בדיקה לזיהוי דם סמוי בצואה, המבוצעת לכלל האוכלוסייה מגיל 50 עד 74, גברים ונשים, אחת לשנה. הבדיקה פשוטה לביצוע ולא פולשנית, ונעשית באמצעות ערכה לתוכה מניחים חתיכה קטנה מהצואה אחת ליום – למשך שלושה ימים, וזו מועברת למעבדה בקופת החולים. כיום יש בשימוש שתי ערכות אמינות לביצוע הבדיקה – ערכות FIT ו-FOBIT וכן ניתן לבצעה בשילוב עם בדיקה לשינויים גנטיים במגרת בדיקת קולוגארד. לאנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס ועם אבחון של מוטציות גנטיות ידועות לסרטן המעי הגס או מחלות ובעיות מעיים מומלצת בדיקת סקר אחרת למחלה באמצעות קולונוסקופיה.

 

מאחר ובדיקת דם סמוי בצואה כרוכה בחשיפה לצואה, יש רבים הנרתעים מלבצעה למרות חשיבותה. לפי דו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות ומשרד הבריאות, בשנת 2016 ביצעו לפי ההמלצות 58.1% מהישראלים באוכלוסיות היעד את הבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס לרבות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה – שיעור שנותר קבוע בשנים האחרונות.

 

הדמיית ERUS

 

ראו 'סריקת ERUS'

 

הדמיית MRI

 

בדיקת הדמיה באמצעות MRI (קיצור שלMagnetic Resonance Imaging ) מאפשרת סריקה גופנית ממוקדת של הרקמות הרכות באזור מסוים בגוף בעזרת קרני רדיו ותוך שימוש בשדות אלקטרומגנטיים. הבדיקה נחשבת לבדיקה בטוחה בהשוואה לבדיקות רנטגן וסי.טי, מאחר ואינה מערבת קרינה רדיואקטיבית (מייננת). לעתים כוללת הבדיקה גם הזרקת חומר ניגוד כדי לקבל תמונה טובה יותר של אזור הגידול. הדמיית MRI של דרכי העיכול מבוצעת לעתים כחלק מהבדיקות לאבחון סרטן המעי הגס והחלחולת – על פי שיקול דעת רפואי.

 

הדמיית PET

 

בדיקת הדמיה באמצעות PET (קיצור של Positron Emission Tomography) מאפשרת סריקה ממוקדת של אזור מסוים בגוף על ידי איתור חומר רדיואקטיבי שמוזרק לגוף בכמות קטנה ונספג בגידול הסרטני. איתור החומר נעשה באמצעות מכשיר סי.טי, ולכן הבדיקה קרויה גם PET/CT, וכרוכה בחשיפה לקרינה רדיואקטיבית (מייננת). הבדיקה מבוצעת לעתים כחלק מהבדיקות לאבחון סרטן המעי הגס והחלחולת – על פי שיקול דעת רפואי.

 

החלמה

 

החלמה היא מצב רפואי המוגדר כהיעלמותה של מחלה, ובמחלת הסרטן כהיעלמותו של הגידול הסרטני בצורה מוחלטת, לפי בדיקות רפואיות שונות, לרוב כתוצאה מתגובה מלאה לטיפול. ברוב המקרים גם החלמה מלאה במחלות סרטן טומנת את הסיכון לחזרה של הגידול הסרטני ולרוב נותרים שרידים מהגידול בגוף שלא ניתן לאתרם בבדיקות.

 

בחקר הסרטן מקובל להגדיר החלמה כהישרדות חמש שנים לאחר האבחנה, ובסרטן המעי הגס, לפי נתוני משרד הבריאות, שיעורי ההחלמה גדלים עם השנים ברוב קבוצות האוכלוסייה, ועומדים נכון לחולים שאובחנו בשנים 2006-2001 על הישרדות כעבור חמש שנים מהאבחנה של 65% עד 73% מהגברים היהודים, 65% עד 71% מהנשים היהודיות, 57% עד 76% מהגברים הערבים ו-49% עד 63% מהנשים הערביות. לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, ישראל במקום השני בעולם בקרב נשים ובמקום הרביעי בקרב גברים בשיעורי ההישרדות מסרטן המעי הגס מבין המדינות המפותחות ה-OECD.

 

הייפק

 

ניתוח 'הייפק' (HIPEC, קיצור של Hyperthermic IntraPEritoneal Chemotherapy) הוא ניתוח מורכב לסרטן המעי הגס הגרורתי (שלב 4), הכולל הוצאת גרורות מחלל הבטן, לעתים תוך הסרת איברים המעורבים בגידול, ומתן ישיר של כימותרפיה מחוממת ישירות לתוך הגרורות במינון הגבוה עד פי 20 מזה שניתן בכימותרפיה לווריד. מחקרים העלו כי למרות מורכבות הניתוח, הוא מעלה משמעותית את סיכויי ההישרדות של חולים עם סרטן המעי הגס הגרורתי בהשוואה לטיפול המסורתי באמצעות ניתוח ובהמשך כימותרפיה בעירוי. שיטה ניתוחית זו מיושמת גם לגידולים סרטניים נוספים, למשל סרטן בתוספתן.

 

הישנות של סרטן המעי הגס

 

הישנות של סרטן המעי הגס (Colorectal Cancer Recurrence) הוא מצב המתאר חזרה של סרטן המעי הגס לאחר שיש כבר אינדיקציה מבדיקות רפואיות כי הגידול נסוג ונעלם מהגוף, לעתים בחלוף חודשים ואף שנים לאחר מכן. הגידול יכול לחזור באותו מקום שבו הופיע הגידול המקורי או באזור אחר בגוף.

 

הישנות של סרטן עשויה להיות מקומית (Local recurrence) – כשהסרטן חזר באזור בו התפתח הסרטן הראשוני; אזורית (Regional recurrence) – כשהסרטן אובחן כגרורות באיברים סמוכים או בבלוטות לימפה סמוכות אך עדיין לא באיברים מרוחקים; או מרוחקת (Distal recurrence) – כשהסרטן אובחן כגרורות באיברים מרוחקים.

 

מחקר מצרפת שפורסם בשנת 2015 בכתב העת International Journal of Cancer אמד כי חזרה של סרטן המעי הגס כעבור חמש עד עשר שנים מאז תום הטיפול בסרטן המקורי מתרחשת בקרב אחד מכל 17 חולים.

 

הפוגה

 

הפוגה' או 'רמיסיה' (Remission) הוא מונח המתאר היעלמות חלקית של הגידול הסרטני ותסמיניו והשגת שליטה על המחלה, אך עדיין לא מצב של היעלמות מלאה, שמוגדר כ'הפוגה מלאה' או החלמה. בטיפול בסרטן לעתים נעשה שימוש זהיר יותר במונח 'הפוגה' במטרה לתאר החלמה, מאחר ולא ניתן להיות בטוחים אף פעם בהיעלמות מוחלטת של גידול סרטני וייתכן כי תאי סרטן מצויים בגוף גם לאחר טיפול מוצלח ברמות קטנות מדי מכדי שיאותרו.

 

הקרנות 

 

טיפולי רדיותרפיה באמצעות הקרנות לסרטן המעי הגס (Radiation) מותאמים לחולים בהתאם למצבם, ומשולבים בעיקר כטיפול ראשוני בסרטן החלחולת וטיפול תומך בסרטן המעי הגס – למשל במקרים של אבחון גרורות בעצמות או במוח. הטיפול מבוצע באמצעות קרינה רדיואקטיבית (מייננת) ממוקדת במטרה להרוס תאים סרטניים. הטיפול ניתן בעוצמת קרינה המותאמת למטופל, למשך מספר דקות ביום, 5 ימים בשבוע, ולרוב למשך 6-5 שבועות.

 

הקרנה תוך ניתוחית

 

טיפולי הקרנה תוך ניתוחית של גידולים סרטניים (IORT, קיצור של IntraOperative Radiation Therapy) מבוצעים במהלך הניתוח במכשיר הקרנה מסוג Intra-beam, לאחר הסרת הגידול, ותוך הקרנה ממוקדת של הגידול למשך כ-50-40 דקות. לעתים טיפולים אלו יכולים למנוע את הצורך בהקרנות לאחר הניתוח ולהפחית את תופעות הלוואי. שיטה זו מוצעת לעתים גם למאובחנים עם סרטן המעי הגס המועמדים לניתוח.

 

ושט

 

ושט (Esophagus) הוא החלק העליון ביותר של מערכת העיכול המהווה צינור שרירי מצופה קרום רירי דרכו עוברים המזון והשתייה מחלל הפה לקיבה.

 

חוסמי EGFR

 

ראו 'מעכבי EGFR'

 

חוסמי VEGF

 

ראו 'מעכבי VEGF'

 

חוקן בריום

 

ראו 'בדיקת בריום'

 

חלחולת

 

החלחולת או 'רקטום' (Rectum) הקרויה גם 'המעי הישר' – מהווה את החלק התחתון במערכת העיכול, ומתחילה בסופו של המעי הגס, בקצה הכרכשת, ובנויה מחלק רחב שהולך ומוצר עד לקצה החיצוני של החלחולת – פי הטבעת, דרכו נפלטת הצואה מהגוף. החלחולת עשויה להוות אתר להתפתחות פוליפים וגידולים טרום סרטניים של המעי הגס והחלחולת.

 

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2015 מבין 3,016 הישראלים שאובחנו עם סרטן המעי הגס והחלחולת – כרבע (26%) אובחנו עם גידול סרטני בחלחולת. הטיפול בסרטן החלחולת שונה מעט באופיו מהטיפול בסרטן המעי הגס, ובעיקר מאופיין בצורך בביצוע הקרנות שמטרתן למנוע חזרה (הישנות) של הגידול.

 

חסימת מעיים

 

גידול סרטני במעי הגס עלול להוביל לחסימת מעיים (Bowel Obstruction), כשהגידול חוסם חלק במעי הגס או בחלחולת ואינו מאפשר הוצאת צואה מהגוף. מצב זה מאופיין בעצירות, תחושת נפיחות בבטן, כאבים בבטן התחתונה, בחילות והקאות. חסימת מעיים עשויה להוות תסמין מקדים המעיד על התפתחות של סרטן המעי הגס, אולם תסמין זה עשוי להעיד גם על מצבים רפואיים נוספים – ולכן אם הוא מתפתח אצל צעירים – הוא עלול לגרור עיכוב באבחנה של סרטן המעי הגס. לאחר שזוהתה, חסימת מעיים קשה דורשת לרוב טיפול התערבותי כירורגי מיידי.

 

טיפול אדג'ובנטי

 

טיפול אדג'ובנטי (Adjuvant Therapy) ברפואה הוא טיפול משלים שניתן לאחר טיפול עיקרי כלשהו, שמטרתו להעלות את הסיכויים לריפוי. בסרטן המעי הגס, טיפול אדג'ובנטי הוא לרוב טיפול כימותרפי משלים לניתוח שמטרתו למנוע חזרה (הישנות) של הגידול ולהעלות את סיכויי ההחלמה.

 

טיפול אנטיביוטי מונע

 

לפני ניתוחים במעי הגס והחלחולת – לרבות ניתוחים לסרטן המעי הגס – נדרש לקבל טיפול אנטיביוטי מונע זיהומים, הניתן כעירוי לווריד במינון המותאם למשקל המטופל החל משעה לפני ביצוע החתך הניתוחי הראשון ועד ל-24 שעות לאחר הניתוח. הנושא נבחן בשנים האחרונות בישראל במסגרת מדדי איכות לבתי החולים הכלליים של משרד הבריאות, ולפי דו"ח המשרד, בשנת 2016 קיבלו 93% מהישראלים שעברו ניתוחים במעי את הטיפול – שיפור בהשוואה ל-71% בלבד בשנת 2013.

 

טיפול נאו אדג'ובנטי

 

טיפול נאו אדג'ובנטי (Neoadjuvant Therapy) ברפואה הוא טיפול שניתן לפני טיפול עיקרי כלשהו במטרה לשפר את התגובה לטיפול.

 

כיום מוצע על פי פרוטוקולים רפואיים טיפול נאו אדג'ובנטי למאובחנים עם סרטן מתקדם של החלחולת בשלבים 2 ו-3 – טיפול מקדים לניתוח שניתן בהקרנות ולעתים גם בשילוב כימותרפיה – טיפול הקרוי 'כימורדיותרפיה', ומטרתו לכווץ את היקף הגידול לפני הניתוח להסרתו. טיול נאו אדג'ובנטי באמצעות כימותרפיה ניתן גם לחולים עם סרטן המעי הגס הגרורתי שהתפתח באיבר אחר – למשל בכבד.

 

טיפול משלים

 

טיפול משלים המכונה לעתים בקיצור CAM (קיצור של Complementary and Alternative Therapy) ברפואה הוא טיפול לא סטנדרטי שניתן כתוספת לטיפול הרפואי המקובל. בסרטן המעי הגס והחלחולת, לפי מחקר שבוצע בשבע מדינות ופורסם בדצמבר 2005, הטיפולים העיקריים ברפואה משלימה שניתנו לחולים הם צמחי מרפא (48.7%), הומיאופתיה (20.5%), ויטמינים ומינרלים (17.9%), טיפולים רוחניים (15.4%), תה רפואי (15.4%), טכניקות הירגעות (12.8%) ודיקור סיני (10.3%).

 

טיפול פליאטיבי

 

טיפול פליאטיבי (Palliative Care) ובעברית 'טיפול תומך' – הוא כל טיפול שמטרתו לתמוך במטופל, להקל בתסמיני המחלה ולשפר את איכות חייו, והוא מראש אינו מכוון במטרה לרפא את המטופל ממחלתו.

 

טיפול פליאטיבי מוצע למאובחנים עם סרטן המעי הגס הגרורתי בשלב שבו כבר לא ניתן לבצע ניתוח להסרת הגידול, ומטרתו להקל בתסמיני המחלה ובעיקר בתסמיני הכאב ולתמוך במטופלים.

 

כימורדיותרפיה

 

כימורדיותרפיה (CRT, קיצור של ChemoRadioTherapy) הוא טיפול המשלב הקרנות וכימותרפיה הניתן לרוב לחולים עם סרטן החלחולת – לעתים כטיפול משלים לאחר הניתוח ולעתים כטיפול נאו אדג'ובנטי לפני הניתוח – במטרה לכווץ את הגידול לקראת הסרתו הניתוחית. ההחלטה על עיתוי הטיפול ניתנת בהתאם לדירוג TNM של הגידול.

 

הכימותרפיה השכיחה הניתנת במסגרת הטיפול היא 5-FU הניתנת לפני ההקרנות בזריקות או בעירוי לווריד. יש סוגי כימותרפיה המאפשרים גם נטילה בגלולות. מתן משולב של כימותרפיה ורדיותרפיה עלול להיות מלווה בהחמרה בתופעות הלוואי ולכן דורש לרוב ליווי צמוד של רופא או אחות.

 

כימותרפיה

 

כימותרפיה הוא טיפול תרופתי נוגד סרטן בתרופות סינטטיות שפועלות נגד תאים סרטניים, שעשויות להינתן כגלולות/קפסולות, ולרוב במתן תוך ורידי. כימותרפיה ניתנת לרוב למספר מוגבל של ימים – במסגרת 'מחזור' של טיפולים.

 

בסרטן המעי הגס והחלחולת מקובל מתן של כימותרפיה בהתאם לשלב הגידול וסוג הגידול, ולעתים אף ניתנת כימותרפיה בשילוב הקרנות עוד לפני הניתוח להוצאת הגידול הסרטני.

 

התרופה הכימותרפית בשימוש הנפוץ ביותר לטיפול בסרטן המעי הגס והחלחולת היא התרופה 5-FU הניתנת לעתים גם בשילוב התרופות הביולוגיות לסרטן המעי הגס.

 

כרכשת

 

כרכשת (colon) היא החלק הארוך והמשמעותי ביותר במעי הגס ולכן משמשת לעתים כמילה נפרדת למעי הגס. תחילתה בחלק העליון של המעי הגס הקרוי 'המעי העיוור' וסופה בחלחולת, והיא מורכבת מצינור מתפתל שמרכיב מעין 'ריבוע' סביב המעי הדק, ומורכבת מארבעה מקטעים: המי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי הגס העקול – הסיגמואידי. בהבדל מהקיבה שבה נספגים רוב הרכיבים מהמזון, במעי הגס נספגים רוב הנוזלים והמלחים משיירי המזון שפורקו במעלה מערכת העיכול ותפקידו ללכד את שאריות המזון המיותרות לגוף לכדי הצואה המוצאת מהגוף דרך החלחולת. בתהליך העיכול של מזון בגוף שנמשך לרוב עד שלושה ימים, המזון שוהה כ-8 שעות בקיבה ובמעי הדק ויתר הזמן בכרכשת.

 

ליומיוסרקומה

 

ראו 'סרקומה של שרירים חלקים'

 

לימפומה ראשונית של המעי הגס

 

לימפומה ראשונית של המעי הגס  (Primary Colorectal Lymphoma)הוא סוג נדיר של לימפומה, המהווה לפי מחקרים כ-1.2% מכלל הסוגים של סרטן העי הגס. סרטן זה נפוץ יותר בקרב גברים, ולרוב מאובחן לאחר תלונות על כאבי בטן או ירידה במשקל.

 

לפרוסקופיה

 

לפרוסקופיה (Lapariscopy) היא שיטה המשמשת כיום לביצוע רוב הניתוחים להוצאת גידולים סרטניים מהמעי הגס המבוצעים בישראל, וזאת בהסתכלות (סקופיה) לתוך הבטן (לפרו) תוך הימנעות מחתך גדול בבטן, באמצעות 5-4 חתכים קטנים בדופן הבטן, דרכם מוחדר ציוד רפואי זעיר: לפרוסקופ המהווה צינור דק עם מצלמה ותאורה בקצהו, בעזרתו יכול המנתח לראות את כל הנעשה בחלל הבטן וכן צינורות נוספים זעירים המאפשרים חיתוך והסרת חלקים מהמעי ורקמות סמוכות. ניתוחים לפרוסקופים הוכחו במחקרים ככאלה המערבים צלקות ניתוחיות קטנות בהרבה מניתוח רגיל עם פתיחת בטן, ולכן הטראומה לגוף פחותה, שיעור הסיבוכים נמוך יותר, וההתאוששות מהירה יותר.

 

מוטציה תורשתית

 

מוטציה תורשתית (Germline Mutation) היא מוטציה גנטית מולדת ומועברת מהורים לצאצאים כהעברה של גן פגום מאחד ההורים במהלך זיווג המטען הגנטי בזרע ובביצית. עד כה זוהו ברפואה עשרות מוטציות תורשתיות המיוחסות לתאי גידולים סרטניים. בסרטן המעי הגס ההערכות כי 35% מהמאובחנים פיתחו את המחלה בין השאר על רקע מוטציות המועברות בתורשה. המוטציה השכיחה ביותר הגורמת לסרטן המעי הגס נמצאת בגן HNPCC וקרויה בשם 'תסמונת לינץ', ובנוסף עבודות זיהו מוטציות תורשתיות נוספות, לרבות בגנים המסומנים באותיות CSMD1, EPHB6 ו-C10orf137.

 

מזנטריום

 

המזנטריום (Mesenterium) הקרוי גם 'מתלה המעי' ו'פדר' מהווה שכבה כפולה המחברת בין איברי מערכת העיכול לדופן האחורית של הבטן. בנובמבר 2016 דיווחו לראשונה חוקרים מאירלנד בכתב העת Lancet Gastroenterology & Hepatology כי בניגוד להנחה שרווחה עד אז כי מדובר באחד מחלקי מערכת העיכול - המזנטריום הוא למעשה איבר נפרד ומתמשך בגוף. בניתוח קולקטומי להסרת גידולים במעי הגס נהוג לעתים לכרות גם חלק מהמזנטריום.

 

מחלה פרוגרסיבית

 

מחלת סרטן פרוגרסיבית (PD אוProgressive Disease – ) היא מחלה המתקדמת למרות הטיפול, שבה לפי הקריטריונים המקובלים בגידולים סרטניים מוצקים ניתן להבחין בגידול של 20% בנפח הגידול ביחס לנפחו לפני תחילת הטיפול.

 

מחלה יציבה

 

מחלת סרטן יציבה (SD או – Stable Disease) היא מחלה שנותרת יציבה למרות הטיפול, המוגדרת לפי הקריטריונים המקובלים בגידולים סרטניים מוצקים כמצב של צמצום לא מספק בנפח הגידול של עד 30% או עלייה בנפח הגידול שהיא קטנה מ-20%.

 

מיקרוביום

 

ראו 'פלורת המעי'

 

מעי גס

 

ראו 'כרכשת'

 

מעי דק

 

המעי הדק (Small Intestine) ממוקם בין הקיבה למעי הגס כחלק ממערכת העיכול, ויש הכוללים בתוכו גם את התריסריון, וכן שני חלקים נוספים: המעי הריק (ג'ג'נום, Jejunum) והמעי העקום (אילאום, Ileum). אורכו חמישה מטרים והוא בנוי כצינור המתעקל בחלל הבטן שדרכו מתפרקים ונספגים רכיבי המזון הדרושים לגוף, ולמרות שהוא מהווה 75% מאורכה של מערכת העיכול – התפתחות גידולים סרטניים במעי הדק נדירה, ורק 5% מהגידולים הסרטניים במעי מתפתחים במעי הדק.

 

מעי ישר

 

ראו 'חלחולת'

 

מעי עקום

 

המעי העקום ובלעז אילאום (Ileum) מהווה את החלק הסופי של המעי הדק, ובו נספגים בעיקר מלחי מרה וויטמינים שלא נספגו במעלה המעי הדק. חלק מהחולים עם סרטן מתקדם במעי הגס שעוברים ניתוחי כריתה נרחבים נדרשים בהמשך לחיבור של שקית סטומה לניקוז הצואה אל מחוץ לגוף, כשהשיטה העיקרית לביצוע סטומה היא באמצעות קצה האילאום מחוץ לדופן הבטן וחיבורה לסטומה – לצורך הוצאת הצואה מהגוף באופן זמני או לצמיתות.

 

מעכבי EGFR

 

תרופות מקבוצת מעכבי EGFR הן תרופות ביולוגיות לטיפול בסרטן המעי הגס החוסמות קולטנים-חלבונים הקרויים EGFR האחראים לגדילת התא הסרטני (קיצור של Epidermal Growth Factor Receptors) הממוקמים בשכבה החיצונית של תאי הגידול הסרטני. חסימת הקולטנים מונעת מהגידול להתקדם, גורמת לכיווץ הגידול ועשויה אף להוביל לחיסולו המוחלט של הגידול. התרופות מקבוצת מעכבי EGFR הן 'נוגדנים חד שבטיים' – כלומר מכוונים ישירות להינעל על קולטני EGFR ולחסום את פעילותם. בקבוצה זו נמנות התרופות סטוקסימאב (ארביטוקס) ופניטומומאב (וקטיביקס) המשמשות לטיפול בסרטן המעי הגס לנשאי גן RAS בצורתו הנורמלית וכן לגידולים סרטניים נוספים.

 

מעכבי קינאז

 

תרופות מקבוצת מעכבי קינאז (Kinase Inhibitors) או 'מעכבי פרוטאין קינאז' (Protein Kinase Inhibitors) הן תרופות לטיפול בגידולים סרטניים שונים, המעכבות קולטנים-חלבונים מסוג 'קינאזות' שנמצאים סמוך לשכבה החיצונית של תאי הגידול הסרטני האחראים לגדילה והצמחה של כלי דם חדשים המשמשים להזנת הגידול והתפשטותו. תרופות הפועלות במנגנון זה חוסמות קולטנים אלה ובדרך זו בולמות את התפתחות הגידול הסרטני. בקבוצה זו כלולה התרופה רגרופניב (סטיוורגה) המהווה תרופה ביולוגית לסרטן המעי הגס.

 

מעכבי VEGF

 

תרופות מקבוצת מעכבי VEGF הן תרופות ביולוגיות לטיפול בסרטן המעי הגס החוסמות קולטנים-חלבונים הקרויים VEGF (קיצור של Vascular Endothelial Growth Factors) המשמשים ליצירת כלי דם המזינים את הגידול הסרטני. חסימת הקולטנים באמצעות התרופות גורמת לעצירת אספקת הדם לגידול ולכיווצו ולהרס הרקמה הסרטנית. תרופות אלה קרויות גם 'מעכבי אנגיוגנזה' – כלומר 'מעכבי צמיחת כלי דם'. בקבוצה זו נמנות התרופות בווציזומאב (אווסטין), אפליברספט (זאלטראפ) ורמוצירומאב (סירמזה) המשמשות לטיפול בסרטן המעי הגס וכן לגידולים סרטניים נוספים.

 

מערכת העיכול

 

מערכת העיכול (Digestive System) היא המערכת שדרכה מתעכל המזון שאנחנו אוכלים מרגע בליעתו ועד להוצאת הפסולת בגוף כצואה, והיא כוללת שבע תחנות עיקריות: רירית הפה, הוושט, הקיבה, התריסריון, המעי הדק, המעי הגס והחלחולת.

 

מתלה המעי

 

ראו 'מזנטריום'

 

נוגדן מונוקלונלי

 

נוגדן מונוקלונלי (Monoclonal Antibody, mAb) ובעברית 'נוגדן חד שבטי' הוא נוגדן המיוצר כשיבוט (clone) של תא יחיד של מערכת החיסון. נוגדנים המיוצרים כנגד אנטיגנים מסוימים מסוגלים לבלום את התפתחותם של תאים סרטניים. קבוצת תרופות זו משמשת כיום כטיפול לא רק כנגד סרטן, אלא למגוון מצבי תחלואה נוספים, לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות וכוללת בסרטן המעי הגס מספר תרופות ביולוגיות, לרבות התרופות מקבוצת 'מעכבי EGFR' והתרופות מקבוצת 'מעכבי VEGF'.

 

ניסוי קליני

 

ניסוי קליני הוא מחקר בבני אדם שבוחן את יעילותה של תרופה או התערבות אחרת כלשהי לטיפול במחלה. לחולי סרטן, לרבות חולים עם סרטן המעי הגס – מוצע פעמים רבות להשתתף בניסויים קליניים המבוצעים במסגרת פיתוחן של תרופות חדשות נגד סרטן.

למידע על ניסויים קליניים ועל מאגרים לבירור ניסויים קליניים לחולי סרטן המעי הגס. 

 

ניתוח הייפק

 

ראו 'הייפק'

 

ניתוח כריתת המעי הגס

 

הניתוח העיקרי לחולי סרטן המעי הגס הוא ניתוח לכריתת המעי הגס, כשהמטרה היא להסיר את הגידול בשלמותו ככל שניתן. כשהגידול הסרטני מאובחן בשלב מוקדם (שלב 1) – לעתים ניתן יהיה להסתפק בניתוח ומעקב רפואיים, ואילו כשהגידול מאובחן בשלבים מתקדמים יותר, לרוב ישולב עמם טיפול נוסף בתרופות ו/או הקרנות. כשהגידול מאובחן בשלב גרורתי (שלב 4) – לרוב כבר לא ניתן יהיה לנתח את המעי הגס לצורך הוצאת הגידול, ויינתנו טיפולים אחרים תרופתיים – עד לכיווץ הגידול לגודל המאפשר את הוצאתו בניתוח, ובמצבים סופניים – יוצע טיפול פליאטיבי

 

ניתוח נוטס

 

בשנים האחרונות מבוצעים ניתוחים מתקדמים להוצאת גידולים מהמעי הגס ללא צורך בחתך כלשהו בגוף. ניתוחים אלה המבוצעים תוך ניצול פתחים טבעיים בגוף בלבד וללא כל חתך קרויים ברפואה ניתוחי נוטס (NOTES, קיצור של Natural Orifice Translumenal Endoscopic Surgery). בסרטן המעי הגס – ניתוחים אלה מאפשרים להסיר גידולים דרך הרקטום, ללא חתכים, בהסרה ישירה דרך פי הטבעת, ומכונים ניתוחי TAMIS.

 

ניתוח על שם מיילס

 

הניתוח המסובך והנרחב ביותר לכריתת גידולים בשליש התחתון של החלחולת קרוי ניתוח על שם מיילס וכן ניתוח APR (קיצור של Abdominal Perineal Resection) והוא תועד לראשונה בשנת 1908 במאמר של המנתח הבריטי וויליאם ארנסט מיילס. בניתוח זה מבוצעים כריתה של הגידול לרבות חלקים מהמעי המפותל (סיגמואיד) שבתחתית המעי הגס, הסוגרים ופי הטבעת וקשריות לימפה המצויות באזור. ניתוח זה מצריך התקנת סטומה קבועה באמצעות קולוסטומיה (הוצאת קצה המעי הגס מדופן הבטן וחיבורה לסטומה) מאחר והוא כרוך באובדן השליטה על מתן הצואה לצמיתות. ניתוח זה מלווה לרוב בטיפול נאו אדג'ובנטי לפני הניתוח באמצעות כימותרפיה ו/או הקרנות וכן בטיפולים תרופתיים ו/או הקרנתיים לאחר הניתוח.

 

ניתוח TAMIS

 

ניתוח TAMIS הוא ניתוח המבוצע בשיטה ייחודית של ניתוח נוטס תוך ניצול חללים טבעיים בגוף וללא חתך כלשהו, ומבוצע במקרה של סרטן המעי הגס והחלחולת להוצאת גידולים דרך פי הטבעת (קיצור של Trans Anal Minimal Invasive Surgery). במהלך ניתוח זה מוחדרת לפי הטבעת מערכת אופטית ייחודית המאפשרת צפייה של 360 מעלות וכריתה של גידולים במעי, ונגישות לגידולים ברקטום שמתפתחים בפי הטבעת ועד ל-15 ס"מ עומק. הפגם הפנימי שנוצר במעי בעת הסרת הגידול נסגר באמצעות תפרים, ללא צורך בחתך חיצוני כלשהו. ניתוחים אלה מבוצעים כיום בישראל בעיקר לחולים עם סרטן החלחולת כשהגידול סמוך לפי הטבעת ולאנשים עם השמנת יתר.

 

נקב במעי

 

נקב במעי הקרוי בלעז 'פרפורציה של המעי' (Gastrointestinal Perforation) עשוי להוות תסמין מקדים להתפתחות סרטן המעי הגס והחלחולת ומתבטא בכאבי בטן, בחילות והקאות. נקב במעי אף עלול להוות סיבוך אפשרי של ניתוח לכריתת גידול בסרטן המעי הגס. סיבוך זה מתפתח לפי הערכות בקרב פחות מ-1% מהמנותחים ובפחות מאחד ל-10 אלף מקרים עלול להתפתח חור במעי מסכן חיים הדורש ניתוח מתקן מיידי.

 

נקרוזיס

 

נקרוזיס (Necrosis) הוא מונח המתאר את מידת הנמק של הגידול הסרטני. כשבדיקה פתולוגית מצביעה על קיומו של נקרוזיס (Tumor Necrosis) הכוונה כי ישנם תאים מתים של הגידול הסרטני בדגימה, ממצא המצביע לרוב על גידול אלים שמתפשט במהירות רבה יותר. לפי מחקרים, אבחון רמת הנקרוזיס של גידול סרטני במעי הגס תורם להערכת הפרוגנוזה של הגידול הסרטני – כלומר מסייע לאמוד מהו מהלך המחלה הצפוי.

 

סטומה

 

סטומה (Stoma) היא ביוונית "פיום", וברפואה המונח מתאר פתח שנוצר באופן מלאכותי בניתוח דרכו מוצאת הצואה מחוץ לגוף לאחר הניתוח, במקום דרך פי הטבעת, באופן זמני או קבוע. סרטן המעי הגס מהווה את אחד המצבים העיקריים הדורש סטומה לאחר ניתוח לכריתת הגידול הסרטני – באופן זמני או קבוע, ולעתים הטיפול נדרש גם במצבים רפואיים נוספים. 

 

סטייג'ינג

 

המונח 'סטייג'ינג' (Staging) מבטא את הסיווג של גידולים סרטניים לפי שלבי המחלה. בסרטן המעי הגס, בדומה לגידולים סרטניים מוצקים אחרים, ניתן לסווג את המחלה למספר שלבים: שלב 0 – הקרוי גם אין סיטו שבו מובחנת התרבות בלתי נשלטת של תאים ברירית המעי שעלולים להפוך לסרטניים; שלב 1 שבו הגידול עבר את שכבת הביניים שבין רירית המעי לרקמת השריר; שלב 2 שבו הגידול יצא לשכבה החיצונית של דופן המעי (2A) או פרץ את דופן המעי (2B) ולעתים התפשט לבלוטת לימפה סמוכות (2C); שלב 3 שבו הגידול שלח גרורות למספר בלוטות לימפה סמוכות; ושלב 4 שבו הגידול שלח גרורות לאיברים אחרים בגוף.

 

סיבים תזונתיים

 

סיבים תזונתיים הם רכיבים שמקורם במזונות מן הצומח אשר אינם מפורקים על ידי אנזימי מערכת העיכול ומתפרקים באיטיות במעי הגס על ידי חיידקים המצויים במעי הגס בלבד. מחקרים הראו כי תזונה עשירה בסיבים עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס וייתכן שגם לסיכויי הישרדות טובי יותר של החולים - במחקר שפורסם בנובמבר 2017 בכתב העת JAMA Oncology  נמצא כי צריכה של סיבים תזונתיים קשורה לסיכויי הישרדות טובים יותר בקרב חולי סרטן המעי הגס.

 

סיגמואיד

 

סיגמואיד (Sigmoid) מהווה את השליש התחתון של המעי הגס הקרוי גם 'המעי העקול', ובקצהו מצוי החיבור בין המעי הגס לחלחולת. הוא ממוקם בצד השמאלי של הבטן.

 

סיגמואידוסקופיה

 

סיגמואידוסקופיה (sigmoidoscopy) היא בדיקה רפואית המבוצעת על ידי צינורית גמישה מסוג אנדוסקופ הקרוי סיגמואידוסקופ המוחדר דרך פי הטבעת והחלחולת במעלה המעי כדי לצפות בחלקו התחתון של המעי הגס – הסיגמואיד ולנסות לאתר בו פוליפים וגידולים טרום סרטניים/ סרטניים. במהלך הבדיקה לעתים מוסרים תאים או רקמות מפנים הסיגמואיד ומועברים לבדיקה פתולוגית במעבדה. לרוב, רופא יפנה לבדיקה זו רק כאשר יש חשד לפוליפ או גידול באזור הקרוב לחלחולת.

 

סמן CA19-9

 

הסמן CA19-9 (קיצור של carbohydrate antigen 19-9) הוא סמן בדם שניתן לאיתור בבדיקת דם ייעודית, וכשהוא מצוי ברמה גבוהה הוא עשוי להצביע על קיומם של גידולים סרטניים מסוימים, לרבות סרטן המעי הגס וכן סרטן הלבלב, סרטן הוושט וסרטן מסוג קרצינומה של הכבד. בדיקת דם לנוכחות סמן זה עשויה לעתים להוות עדות נוספת במסגרת תהליך האבחון של סרטן המעי הגס.

 

סמן CEA

 

הסמן CEA (קיצור של CarcinoEmbryonic Antigen) הוא סמן בדם שניתן לאיתור בבדיקת דם ייעודית, וכשהוא מצוי ברמה גבוהה הוא עשוי להצביע על קיומו של גידול סרטני במערכת העיכול ובעיקר על סרטן המעי הגס. הבדיקה לסמן CEA היא בדיקת הדם בשימוש הנרחב ביותר בעולם לאבחון גידולים סרטניים. עם זאת, הבדיקה כשלעצמה אינה מספיקה לאבחון סרטן ודורשת אבחון באמצעים נוספים-משלימים. 

 

בקרב חולים המאובחנים עם סרטן המעי הגס, עלייה פתאומית ברמות CEA עלולות להצביע על חזרה של הגידול הסרטני ומחייבות בירור רפואי נוסף.

 

סי.טי

 

סי.טי היא בדיקה לאבחון מחלות ופתולוגיות בגוף הכרוכה בחשיפה לקרינה רדיואקטיבית (מייננת) ומהווה למעשה רצף של צילומי רנטגן המעובדים במחשב ומאפשרים מבט פנימי לאיברים שונים מזוויות שונות. הבדיקה משמשת לעתים כאמצעי נוסף לאבחון סרטן המעי הגס, ולעתים מבוצעת לאחר שתיית תמיסה המכילה חומר ניגוד הצובע את אזור היעד לבדיקה כדי לאפשר חדות גבוהה יותר.

 

סרטן המעי הגס והחלחולת

 

סרטן המעי הגס והחלחולת (Colorectal Cancer) הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל בקרב גברים יהודים (אחרי סרטן הערמונית), בקרב גברים ערבים (אחרי סרטן ריאות) ובקרב נשים יהודיות ונשים ערביות (אחרי סרטן השד). שיעור המקרים החדשים המאובחנים מדי שנה בארץ מצוי בירידה החל משנות ה-90 ולצדה גם מזוהה בשנים האחרונות עלייה במספר המאובחנים בשלבים מוקדמים של המחלה. מדי שנה מאובחנים כ-3,200 ישראלים עם סרטן המעי הגס והחלחולת וכ-1,300 מתים מהמחלה.

 

סרטן HNPPC

 

ראו 'תסמונת לינץ''

 

סריקת ERUS

 

סריקת ERUS היא סריקת אולטרה סאונד של החלחולת (רקטום) – קיצור של EndoRectal Ultrasound Scan, והיא מהווה בדיקה הכרחית באבחון של סרטן החלחולת לצורך הערכה להיקפו של הגידול הסרטני ומידת התפשטותו. הבדיקה מבוצעת באמצעות החדרת צינורית עדינה לחלחולת דרכה משוגרים גלי קול המעובדים לתמונה ומסייעים לאמוד את מידות הגידול. הבדיקה אורכת דקות ספורות ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה רדיואקטיבית (מייננת).

 

סרקומה של שרירים חלקים

 

סרקומה של שרירים חלקים, הקרויה בלעז Leiomyosarcoma, מהווה סוג נדיר של סרטן המעי הגס אשר בהבדל מגידול אדנוקרצינומה שמתפתח מתאים ברירית המעי – מתחיל להתפתח בתאי שריר המעי. לפי הערכות, גידולים אלה מהווים 1% עד 2% מכלל הגידולים הסרטניים במעי הגס והחלחולת. סוג זה של סרטן המעי הגס נחשב לקטלני יותר ושולח במהירות רבה יותר גרורות לאיברים אחרים בגוף, ומעל למחצית מהחולים המפתחים גידול זה מאובחנים בשלב הגרורתי (שלב 4), ולכן חשוב ביותר לזהות גידול זה כבר בשלביו המוקדמים. תסמיניו האופייניים של הגידול כוללים כאבים ודם בצואה.

 

פוליפ

 

פוליפ מהווה צבר של תאים הנראה כגידול קטן, שנוצר ברוב המקרים מפגיעה באחד הגנים האחראיים על התפקוד התקין של הרירית הפנימית במעי הגס, כשתוצאה ממנה מתחלקים תאים ברירית בצורה לא מבוקרת. פוליפ מהווה לרוב בתחילה גידול שפיר (אדנומה) שאינו סרטני ולרוב נותר מקומי ברירית המעי, והוא לרוב גם אינו מורגש, ולכן נדרשת בדיקת סקר לאיתור פוליפים, כשהבדיקה המומלצת כיום באוכלוסייה הכללית היא בדיקת דם סמוי בצואה והבדיקה המומלצת למשפחות בסיכון היא בדיקת קולונוסקופיה. לפי הערכות, בגופם של כ-20% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 נמצאים פוליפים שפירים כאלו וכ-10% עד 15% מתוכם עלולים להפוך לסרטניים, כשאין כיום יכולת לזהות מראש באלו פוליפים מדובר. כשמטופל מאובחן עם פוליפים במעי הגס – הוא יופנה לבדיקה להסרת הפוליפ באמצעות קולונוסקופיה.

 

הסוג השכיח ביותר של סרטן המעי הגס – אדנוקרצינומה מתפתח מפוליפים, אולם קיימים סוגים נדירים של סרטן המעי הגס שאינם מתפתחים מפוליפים ואף שאינם מתפתחים מרקמת רירית המעי, אלא מרקמות אחרות במעי.

 

פוליפוזיס אדנומטוס משפחתי

 

פוליפוזיס אדנומטוס משפחתי ובלעז FAP (קיצור של Family Adenomatous Polyposis) היא תסמונת גנטית המתבטאת בהפרעה נדירה המובילה להתפתחותם של אלפי פוליפים בדופן המעי ו/או החלחולת. מי שסובל מתסמונת זו ואינו מטופל – לרוב באמצעות ניתוח להסרת המעי והצבת סטומה קבועה – נמצא בסיכון גבוה הקרוב ל-100% לפתח סרטן המעי הגס עוד לפני גיל 40. לפי הערכות הרשת הבינלאומית למחלות נדירות (Orphanet), המחלה מהווה גורם לפחות מ-1% מהמקרים של סרטן המעי הגס. באיחוד האירופי מוערכת שכיחותה באחת לכל 11,300 עד 37,600 לידות. התסמונת לרוב מתפתחת באופן שקט ומזוהה רק בגיל מבוגר, כשכמות הפוליפים גדולה ומתפתחים תסמינים של דם סמוי בצואה ואנמיה.

 

פוליפקטומי

 

פוליפקטומי (Polypectomy) היא פעולה פולשנית שאיננה ניתוחית להסרת פוליפ שאובחן במערכת העיכול. בשלבים המוקדמים של סרט המעי הגס (שלב 0 ושלב 1) ניתן להסיר פוליפ שיש חשד כי הוא מסרטן באמצעות פוליפ קטומי, מבלי לבצע ניתוח לכריתת מקטע מהמעי הגס. בתהליך הפוליפקטומי מוחדר למעי הגס אנדוסקופ דרך פי הטבעת הנושא בקצהו מצלמה וגוף תאורה, ודרכו מוחדר חוט תייל המאפשר לחתוך את הפוליפ שבדופן המעי ולהוציאו לצורך בדיקה פתולוגית במעבדה. לעתים מוסרת עם הפוליפ גם רקמה סמוכה – טיפול הקרוי 'הסרה מקומית של אזור נגוע' (Local Excision). פוליפקטומי מהווה טיפול שאינו ניתוחי ואינו דורש הרדמה כללית אלא מבוצע תחת טשטוש והרדמה מקומית קצרת טווח, ומבוצע במסגרת אמבולטורית, לרוב ללא צורך באשפוז.

 

פלואידיות

 

פלואידיות (Ploidy) הוא מונח המתאר את מספר עותקי הכרומוזומים בתוך תאים של גידולים סרטניים, כפי שמאובחנים בבדיקה פתולוגית של רקמה מהמעי הגס. בבדיקת פלואידיות מבררים לרוב את הסימטריות של עותקי הכרומוזומים (בדיקה הקרויה בדיקת ציטומטריות, cytometry) וכך מתגלים גידולים שנגרמו על רקע שינויים גנומיים בהרכב הגנטי של הגידול הסרטני. יש מחקרים לפיהם בסרטן המעי הגס – מספר לא תקין של עותקי כרומוזומים – מצב המכונה 'אנפלואידיות' –  מצביע על סיכון מוגבר להתקדמות מואצת של המחלה ולתמותה לאחר הניתוח, אולם ממצאים אלה שנויים במחלוקת, וישנם מחקרים שאינם מראים קשר בין אנפלואידיות לבין הישרדות מהמחלה.

 

פלורת המעי

 

המעי בגופנו מכיל בדרך קבע אוכלוסייה שלמה של חיידקים הקרויה בשם 'פלורת המעיים' (Intestinal Flora) – חיידקים הנמצאים במצב תקין במערכת העיכול, אחראים על הסביבה החומצית המסייעת לפירוק המזון וכן מונעים זיהומים מסוימים ואחראים על רמות של רכיבים חיוניים לגוף שמקורם במזונות, כגון ויטמין K

 

הרכב החיידקים במעי הוא חלק מהרכב החיידקים הטובים הכולל שמאכלסים את גוף האדם – המיקרוביום (Microbiome) שחשיבותן במניעת מחלות ומצבים רפואיים כרוניים מודגשת בשנים האחרונות במחקרים רבים.

 

חוסר איזון של פלורת המעי נקשר במחקרים למחלות ומצבים רפואיים מגוונים, לרבות מחלות במערכת העיכול, ובשנים האחרונות מתגלה קשר בין חיידקי המעי לבין התפתחות סוגים שונים של סרטן, לרבות סרטן המעי הגס. כך, למשל, חוקרים אמריקאים מצאו ביולי 2017 בכתב העת PLOS Pathogens כי ריכוזים גבוהים של החיידק 'סטרפטוקוקוס גלוליטיקוס' במעי מגדילים את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס.

 

המחקרים בתחום עדיין נמשכים בשנים האחרונות כדי לאמוד את היקף השפעת פלורת המעי על הסיכון לסרטן המעי הגס ועל התקדמות המחלה.

 

פלסבו

 

פלסבו  (Placebo)המכונה לעתים 'גלולת סוכר' (Sugar pill) הוא למעשה 'תרופת דמה' שניתנת לחלק מהחולים במסגרת מחקר מבוקר כפול סמיות, שאינה תרופה, אלא מכילה חומרים לא תרופתיים שאינם פעילים פיזיולוגית. במחקר כפול סמיות, הן הנבדק והן הרופא אינם יודעים האם המטופל מקבל טיפול בתרופה הנחקרת או בפלסבו.

 

פרוגנוזה

 

פרוגנוזה (Prognosis) הוא מונח רפואי לתיאור התחזית – התוצאה הצפויה של מחלה. במחלות סרטן היא מבטאת את הסיכויים לריפוי ולחזרה של המחלה ותלויה בדיאגנוזה ומסומנת לרוב באחוזים.

 

בחקר הסרטן מקובל להגדיר פרוגנוזה על ידי ערך של הישרדות חמש שנים לאחר האבחנה, ובסרטן המעי הגס, לפי נתוני משרד הבריאות, שיעורי ההחלמה גדלים עם השנים ברוב קבוצות האוכלוסייה.

 

פרוקטוקולקטומי

 

ניתוח פרוקטוקולקטומי (ProctoColectomy) הוא סוג של קולקטומי – ניתוח לכריתת גידול במעי הגס, אשר מהווה למעשה ניתוח מורכב במצבים של סרטן מפושט הדורש כריתה של כל חלקי המעי הגס, כולל החלחולת ופי הטבעת. ניתוח זה דורש בהמשך חיבור של המטופל לסטומה לצמיתות. ניתוח זה מקובל גם במקרה של אבחון מחלת FAP – פוליפוזיס אדנומטוס משפחתי ולעתים מבוצע כניתוח לחולי קרוהן או ניתוח לחולים עם קוליטיס כיבית.

 

פרפורציה

 

ראו 'נקב במעי'

 

צד ימין/שמאל

 

גידולים סרטניים עלולים להתפתח באזורים שונים לאורך המעי הגס, אך סטטיסטית רובם מופיעים בצד שמאל. מיקום הסרטן חשוב הן לאבחון סרטן המעי הגס והן לצרכי התאמת טיפול. ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות על הבדלים ביולוגיים, גנטיים וטיפוליים בין גידולים הממוקמים בצד השמאלי של המעי לאלו המפתחים בצד הימני תורמים לאחרונה להתאמת טיפולים תרופתיים המותאמים לכל גידול לפי הצד בו הוא ממוקם. ככלל, גידול סרטני בצד השמאלי של המעי קל יותר לאבחון, כיוון שהחלק השמאלי הוא החלק האחרון של המעי הגס הקרוב יותר לפי הטבעת, ולעתים הוא אף ניתן לצפייה ישירה. זאת בעוד שסרטן בחלקו הימני של המעי הגס, שהוא גם החלק העליון, דורש אבחון באמצעים פולשניים, למשל בקולונוסקופיה, ועלול להתפספס – לרוב בשל פוליפים שטחיים, ולכן סרטן בצד ימין גם נוטה להיות אגרסיבי יותר. לפי מחקרים, גם תסמיני המחלה שונים בין הצדדים: סרטן המעי הגס שמתפתח בצד השמאלי יגרום בדרך כלל לשינויים ביציאות ואולי אף לחסימת מעיים, ואילו סימן נפוץ יותר לסרטן המעי הגס שמתפתח בצד הימני הוא אנמיה לא מוסברת.

 

צואה שחורה
 

צואה שחורה הנראית שחורה לעין עשויה להוות את אחד התסמינים של סרטן המעי הגס. צואה שחורה עשויה גם להתפתח על רקע מצבים רפואיים נוספים – לרבות דלקת במערכת העיכול (גסטריטיס), דימום בוושט או בקיבה, צרבת וכן על רקע שימוש בתרופות מסוימות ותוספי תזונה כגון ברזל.

 

ציס

 

המונח 'ציס' (Cis) בסרטן מהווה קיצור ל'ציספלטין' (Cisplatin), ומציין טיפול תרופתי כימותרפי המיועד לסרטן באמצעות 'כימותרפיה מבוססת פלטינום' בשילוב של התרופה ציספלטין עם תרופה אחרת. בסרטן המעי הגס נעשה לעתים שימוש בכימותרפיה מבוססת פלטינום באמצעות התרופות 'ציספלטין' או 'אוקסליפלטין' בשילוב עם התרופה הכימותרפית 5-FU – בעיקר בשלבים מתקדמים של המחלה.

 

ציסטיטיס

 

ציסטיטיס (Cystitis) היא דלקת בדופן שלפוחית השתן, ומהווה את אחד הסיבוכים האפשריים של טיפולי הקרנות לסרטן, לרבות לסרטן המעי הגס. ציסטיטיס גורמת להגברת הצורך במתן שתן ולצריבה בעת מתן שתן, והיא ניתנת לטיפול תרופתי.

 

קולוגארד

 

קולוגארד (Cologuard) היא אחת הבדיקות הקיימות לאיתור דם סמוי בצואה המשלבת גם בדיקה של הרצף הגנטי – ומסומנת באותיות sDNA. הבדיקה מבוססת על דגימת צואה בודדת שמועברת למעבדה, ובדגימה זו בוחנים לא רק שרידי דם סמוי, אלא גם שינויים בארבעה גנים שנמצאו קשורים בסרטן המעי הגס, לרבות מוטציות בתת הגן KRAS ובגנים NDRG4, BMP3 ו-ACTBהבדיקה אושרה באוגוסט 2014 לשימוש על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (ה-FDA), והיא עדיין נמצאת תחת מחקר לגבי יכולותיה כבדיקת סקר לכלל האוכלוסייה. נכון להיום מחקרים מעידים כי למרות שהיא מאבחנת סרטן המעי הגס ברגישות גבוהה, תוספת בדיקת הרצף הגנטי מובילה לתוצאות חיוביות לרבים שבפועל לא לקו במחלה (false positive).

 

קולונוסקופ

 

קולונוסקופ (Colonoscope) הוא מכשיר אנדוסקופ – כלומר צינור גמיש הכולל בקצהו מצלמה וגוף תאורה, שמטרתו לבצע בדיקות לאבחון גידולים שפירים וסרטניים במעי (הקולון). הקולונוסקופ משמש לצורך קולונוסקופיה המהווה בדיקת סקר לאיתור סרטן המעי הגס בקרב בוגרים מגיל 40 בסיכון מוגבר למחלה. הקולונוסקופ מוחדר דרך פי הטבעת ומאפשר צפייה בפנים המעי וזיהוי פוליפים וגידולים שונים.

 

קולונוסקופיה

 

קולונוסקופיה (Colonoscopy) מהווה בדיקה שגרתית לאבחון גידולים שפירים וסרטניים במעי הגס, ואף מהווה בישראל בדיקת סקר לאבחון סרטן המעי הגס בקרב בוגרים מגיל 40 המוגדרים בסיכון מוגבר למחלה, לרבות אנשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או שאובחנו עם מוטציות גנטיות תורשתיות/סומטיות שמעלות את הסיכון למחלה, ולאלה מומלץ לבצעה אחת לחמש עד עשר שנים. בארה"ב קולונוסקופיה מהווה את בדיקת הסקר המומלצת באוכלוסייה הכללית מגיל 45 לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס.

 

קולונוסקופיה היא הבדיקה היחידה המאפשרת צפייה לפנים החלחולת והמעי לכל אורכו ומכל הזוויות, ומתבצעת באמצעות קולונוסקופ – צינור גמיש שבקצהו מצלמה וגוף תאורה, המוחדר למעי דרך פי הטבעת, תחת טשטוש והרדמה קצרה. במהלך הבדיקה המבוצעת על ידי רופא גסטרואנטרולוג, אם מזוהה פוליפ – יחדיר הרופא דרך הקולונוסקופ חוט תייל דק לחיתוך הפוליפ וזה יישלח למעבדה. לעתים מוסרים בבדיקה גם דגימות מרירית המעי שמועברות אף הן לבדיקה פתולוגית לברר האם הן מכילות תאים סרטניים.

 

למרות היותה הבדיקה היעילה ביותר לאבחון גידולים במעי הגס, מאחר והיא פולשנית – ובשל ההכנות הנדרשות לקראתה, הבדיקה מעוררת רתיעה ויש הנמנעים מלבצעה. לפי דו"ח מדדי איכות ברפואת הקהילה של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות ומשרד הבריאות, בשנת 2016 ביצעו לפי ההמלצות 58.1% מהישראלים באוכלוסיות היעד את הבדיקות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס לרבות דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה – שיעור שנותר קבוע בשנים האחרונות.

 

קולונוסקופיה וירטואלית

 

קולונוסקופיה וירטואלית (Virtual Colonoscopy) היא למעשה בדיקה לא פולשנית – סי.טי של המעי שמהווה למעשה סדרה של צילומי רנטגן המאפשרים לבחון את הנעשה במעי. בדיקה זו קרויה 'קולונוסקופיה וירטואלית' למרות שאינה דורשת קולונוסקופ ואף אינה דורשת את מילוי המעי בבריום כפי שנדרש בבדיקת בריום. עם זאת, הבדיקה דורשת ניקוי של כל המעי כדי לצפות בו באמצעות רנטגן, וזאת על ידי נטילה של חומרים משלשלים טרם הבדיקה. במהלך הבדיקה מוחדר אוויר או פחמן דו חמצני למעי כדי להרחיבו ולאפשר תמונות טובות יותר. הבדיקה כרוכה בחשיפה לקרינה רדיואקטיבית (מייננת).

 

קולסטומי

 

ניתוח קולסטומי (Colestomy) הקרוי לעתים גם 'קולוסטומיה הסטתית' הוא ניתוח המבוצע לצורך התקנת סטומה לניקוז הצואה מחוץ לגוף – באופן זמני או קבוע. הניתוחים המבוצעים לצורך התקנת סתומה תלויים במקטע המעי המכיל גידול סרטני אותו יש לכרות. בהמשך – אם נכרת המעי הגס ברובו או כולו – ניתן לחבר את קצה המעי הדק לסטומה בניתוח הקרוי 'איליסטומי', ואם יש צורך בכריתת החלק הסופי של המעי הגס או החלחולת בלבד – ניתן לחבר את החלק העליון של המעי הגס לשקית הסטומה – וזה למעשה ניתוח קולוסטומי. במהלך הניתוח פוער הכירורג חור בקיר הבטן דרכו מוצא הקצה הבריא של המעי הגס ומחובר לשקית הסטומה.

 

הניתוח מבוצע בעיקר במצבים של סרטן המעי הגס בשלב מתקדם-מפושט שאינו מאפשר ניתוח להסרת הגידול כולו, כשהמטופל סובל מחסימת מעיים שמדרדרת את מצב בריאותו ואינה מאפשרת לתת לו טיפולים תרופתיים אחרים למחלה. במקרה כזה, גם ללא הסרת חלקים מהמעי, תבוצע קולסטומיה הסטתית, במהלכה מבוצע חיתוך של המעי מעל אזור הגידול וחלק זה של המעי מוסט לפתח בעור בדופן המעי (סטומה) דרכו יוצאת הצואה. ניתוח כזה יאפשר למטופל להתאושש, ישפר את איכות חייו ויאפשר לו בחלק מהמקרים להתחיל בטיפולים אחרים למחלה עצמה.

 

קולקטומי

 

קולקטומי (Colectomy) הוא מונח המתאר ניתוח להסרה של גידול סרטני במעי הגס. כריתת הגידול מתכוננת מראש באזור בו נצפה הגידול המתפתח בבדיקות הדמיה ובקולונוסקופיה. במהלך הניתוח שואף הכירורג להסיר את הגידול הסרטני במלואו, לרבות הסרה של רקמה בריאה של מעי משני צידי הגידול, רקמת שומן סביב הגידול ובלוטות לימפה סמוכות. ברוב ניתוחי הקולקטומי מוסרים שליש עד רבע מהמעי ובהמשך מבצע הכירורג השקה בין שני חלקי המעי בתהליך אנסטמוזיס ולעתים נדרש בהמשך גם חיבור זמני או קבוע של המטופל לסטומה. ברוב ניתוחי הקולקטומי מוסר יחד עם הגידול והשוליים הנקיים גם חלקים מאזור/איבר הקרוי מזנטריום – המחבר בין מערכת העיכול לדופן האחורית של חלל הבטן.

 

ניתוחים גדולים הכוללים כריתה נרחבת של המעי הגס מכונים Sub Total Colectomy, וכוללים את המעי הימני, השמאלי, הרוחבי וחלק מהסיגמואיד, ולעתים נדרש גם כריתה של כל מרכיבי המעי הגס כולל החלחולת ופי הטבעת. כמו כן ישנם ניתוחים הכוללים את כריתת כל רכיבי המעי הגס כולל החלחולת ופי הטבעת הניתוח הקרוי פרוקטוקולקטומי.

 

קטגוריית M

 

בדירוג TNM, קטגוריית M של הגידול הסרטני מסווגת את הגידול למספר שלבים - M0 ו-M1 - בהתאם למידת התפשטותו לאזורים אחרים בגוף. סרטן המעי הגס נוטה בעיקר להתפשט לעבר הכבד, הריאות ודופן חלל הבטן (צפק, פריטונאום).

 

קטגוריית N

 

בדירוג TNM, קטגוריית N של הגידול הסרטני מסווגת את הגידול למספר שלביםN0 עד N2 - בהתאם לסמיכותו לבלוטות לימפה.

 

קטגוריית T

 

בדירוג TNM, קטגוריית T של הגידול הסרטני מסווגת את הגידול למספר שלבים – T1 עד T4 - בהתאם לגודלו ולהתפשטותו.

 

קיבה

 

קיבה (Stomach) מהווה את אחד מאיברי מערכת העיכול, ותסמינים בקיבה עשויים להעיד בין השאר גם על גידולים שפירים או סרטניים במעי – לרבות כאבים וכיווצים בקיבה ובבטן התחתונה.

 

קנביס רפואי

 

בשנים האחרונות עולה המודעות לתועלות בשימוש בקנביס רפואי, לרבות כטיפול לאנשים המאובחנים עם סרטן המסייע להתמודד עם תסמיני המחלה ותופעות הלוואי של הטיפולים. בישראל הטיפול הרפואי בקנביס מוסדר במשרד הבריאות, ולאישור לטיפול זכאים חולי סרטן (חולים אונקולוגים) בזמן טיפול בכימותרפיה ועד חצי שנה מסיומו לצורך הקלה בבחילות, בהקאות או בכאבים הקשורים לטיפול, גם ללא מיצוי טיפולים מקובלים להקלה בבחילות, ובמקרים בהם הרופא המטפל סבור כי יש להמשיך בטיפול בקנביס בחלוף חצי השנה –  יוכל להגיש בקשת הארכה למשרד הבריאות עם פירוט הסיבות להמשך הטיפול. כמו כן זכאים לאישור גם חולים עם סרטן גרורתי מכל סוג בכל שלב של הטיפול לצורך שיכוך כאב לאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות. בשנים האחרונות ניתנו אישורים לאונקולוגים בישראל הרשאים לתת מרשם לקנביס רפואי ישירות לחולי סרטן ומבלי להזדקק לאישור נוסף של היחידה לקנביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות.

 

קצ'קסיה

 

קצ'קסיה (Cachexia) הוא מונח רפואי המתאר אובדן תיאבון וירידה במשקל ומהווה תופעת לוואי אפשרית של טיפולי כימותרפיה והקרנות הניתנים לסרטן מסוגים שונים, לרבות סרטן המעי הגס.

 

קרצינואיד של מערכת העיכול

 

קרצינואיד של מערכת העיכול (Carcinoid of the Colon) הוא גידול השייך למערכת הנוירו-אנדוקרינית המורכבת מתאים שאחראים על מערכת העצבים והפרשת הורמונים, המפוזרים באיברי גוף שונים – לרבות בלבלב, בריאות וכן במערכת העיכול, אשר בה הם אחראים על ויסות הפרשת מיצי קיבה ותזוזת המזון בתוך מערכת העיכול. כשמתפתח סרטן בתאים אלו, הם מתרבים בצורה בלתי מבוקרת באיבר בו הם נמצאים, וברוב המקרים הדבר אינו מלווה בסימנים חיצוניים – כך שהגידול מאובחן לרוב בשלב מתקדם-מפושט. עם זאת, בעשירית מהמקרים עלולים להתפתח דפיקות לב מואצת, צפצופים באוזניים, פריחה, חום על העור ושלשולים. סרטן זה קשה לאבחון מאחר ותאים נוירו-אנדוקריניים סרטניים לעתים נראים תקינים תחת מיקרוסקופ. קרצינואיד של מערכת העיכול לרוב מתפתח בתאים הנוירו-אנדוקריניים במעי הדק ורק במצבים נדירים מתפתח בתאים שבמעי הגס, והוא אינו מזוהה כפוליפ ומאובחן בבדיקות לרמות הורמונים בדם ובשתן.

 

קרצינוגן

 

קרצינוגן (Carcinogen) הוא חומר שחשיפה אליו הוכחה כמעודדת התפתחות סרטן, למשל אסבסט העלול לגרום לסרטן קרום הריאה. בסרטן המעי הגס הוכחו כקרצינוגנים בעיקר מזונות, לרבות בשר אדום ובשר מעובד ושומן רווי בכללותו. לפי מחקרים –שינויים תזונתיים יכולים להפחית ב-70% את הסיכון לסרטן המעי הגס, לרבות צריכה קבועה של סיבים תזונתיים.

 

קרצינומה

 

קרצינומה (Carcinoma) הוא מונח המתאר את הגידול הסרטני השכיח ביותר, שבו הגידול מתפתח מתאי האפיתל המצפים את איברי הגוף השונים. בסרטן המעי הגס, אדנוקרצינומה המתפתחת מחלוקה בלתי מבוקרת של התאים הבלוטיים בשכבה החיצונית של המעי – מהווה את הסוג הנפוץ ביותר של 95% מגידולי סרטן המעי הגס.

 

רדיואמבוליזציה

 
רדיואמבוליזציה (Radioembolization) הקרויה גם טיפול SIRT – הקרנה פנימית סלקטיבית (קיצור של Selective Internal Radiation Therapy) היא פעולת צנתור של עורק הכבד לצורך הזלפה מקומית של ומר רדיואקטיבי לכבד, ומהווה את אחד הטיפולים המקובלים בגרורות לכבד של סרטן המעי הגס בשלב המפושט (שלב 4).

 

רדיותרפיה

 

ראו 'הקרנות'

 

רמיסיה

 

ראו 'הפוגה'.

 

תגובה חלקית

 

תגובה חלקית לטיפול לסרטן המסומנת גם PR (קיצור של Partial Response) מוגדרת בסרטן המעי הגס (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) כנסיגה של לפחות 30% בנפח הגידול ביחס לנפחו לפני תחילת הטיפול.

 

תגובה מלאה

 

תגובה מלאה לטיפול לסרטן המסומנת גם CR (קיצור של Complete Response) מוגדרת בסרטן המעי הגס (כמו בכל הגידולים הסרטניים המוצקים) כהיעלמות של כל הנגעים הממאירים וצמצום של קשריות הלימפה הנגועות לגודל של עד 10 מ"מ, כפי שנצפית בבדיקות הדמיה המשמשות למעקב אחר תוצאות הטיפול.

 

תסמונת לינץ'

 

תסמונת לינץ' (Lynch Syndrome) הקרויה גם 'סרטן המעי הגס התורשתי שאינו נגרם מפוליפים' ובלעז: HNPPC (קיצור של Hereditary Nonpolyposis Colorectal Cancer) היא למעשה תסמונת גנטית המתבטאת במוטציה בגן המסומן HNPPC שמעלה ב-40% את הסיכון לסטן המעי הגס וכן מעלה את הסיכון גם לסוגי סרטן נוספים ובעיקר באיברים גינקולוגים לרבות הרחם והשחלות – בגיל צעיר, לרוב לפני גיל 50. מחצית מהחולים עם התסמונת שפיתחו גידול סרטני אחד – צפויים לפתח גידול שני נוסף תוך 15 שנה.

 

התסמונת תוארה לראשונה ברפואה בשנת 1966 על ידי הרופא האמריקאי פרופ' הנרי לינץ'. לפי הערכות, תסמונת זו עומדת במקור של כ-3% מהמקרים של סרטן המעי הגס. מספר מקרים העלו כי אספירין עשוי למנוע התפתחות של סרטן המעי הגס בקרב הסובלים מהתסמונת, אך נכון להיום תוצאות מחקרים בנושא אינן אחידות. ל-90% מהחולים עם סרטן המעי הגס על רקע תסמונת לינץ' מאובחנת בבדיקות גנטיות/גנומיות של תאי הגידול רמה גבוהה של אי יציבות גנומית (MSI-H).

 

תרופות אימונומודולריות

 

תרופות אימונומודולריות או 'אימונומודולטורים' (Immunomodulators הן קבוצת תרופות שמטרתן לווסת את פעילות המערכת החיסונית של הגוף. תרופות אלו משמשות למצבים רפואיים שונים, לרבות כנגד מחלות דלקתיות כמו מחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים. בסרטן המעי הגס מאושרות שתי תרופות אימונומודולטוריות הפועלות במנגנון של אימונותרפיה: פמברוליזומאב (קיטרודה) וניבולומאב (אופדיבו) עבור כ-4% מהחולים עם סרטן המעי הגס הגרורתי, שמתברר בבדיקה גנומית או אחרת כי הם סובלים מגידול מסוג MSI-H, כלומר שהגידול שלהם מאופיין ב'אי יציבות גנומית' ברמה גבוהה.

 

תרופות מאלקלות 

 

תרופות מאלקלות (Alkylating Agents) הן תרופות מסוג כימותרפיה לסרטן שנחשבות לוותיקות מאוד ופועלות במנגנון של בלימת התפתחותם של התאים הסרטניים שמובילה בהמשך למותם, למשל בתרופה ציטוקסן. תרופות אלה משמשות לעתים גם לטיפול בשלבים מתקדמים של סרטן המעי הגס.

 

תריסריון

 

התריסריון (Duodenum) מהווה למעשה את חלקו העליון של המעי הדק במערכת העיכול. אורכו הוא כ-25 ס"מ – כמו אורכן של 12 אצבעות, ומכאן שמו העברי 'תריסריון'. בתריסריון מתבצע רוב תהליך העיכול של המזון, לרבות פחמימות, חלבונים ושומנים שלא התפרקו בחלל הפה ובקיבה, ונספגים בו ויטמינים חיוניים לגוף ונוזלים. לתריסריון מופרשים מצי מרה שמאפשרים את תהליך פירוק השומנים שמתרחש בו באמצעות אנזימים ייחודיים. רוב הגידולים סרטניים שמתפתחים במעי הדק (שהם נדירים בהרבה מהגידולים שמתפתחים במעי הגס) מתחילים בתריסריון.

 

 

עדכון אחרון: יוני 2018

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: