סרטן המעי הגס

כמוניסרטן המעי הגסמדריכיםסרטן המעי הגס: איך מאבחנים?

סרטן המעי הגס: איך מאבחנים?

אילו בדיקות סקר יאפשרו לאבחן סרטן המעי הגס בשלב מוקדם? ובמה כרוך תהליך האבחון כאשר יש חשד לסרטן המעי הגס?

מאת רבקה פרייליך
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר. עם זאת, שיעורי ההישרדות של המטופלים גבוהים כאשר המחלה מאובחנת בשלביה המוקדמים, אז על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור המאובחנים שחיים למעלה מ-5 שנים מיום האבחון עומד על כ-85%.

 

בניגוד לסוגים רבים אחרים של סרטן, קיימים אמצעים למעקב וגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס המאפשרים אבחון של המחלה בשלביה המוקדמים.

 

 

בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס 

 

סרטן המעי הגס ברוב המקרים, מתפתח לאורך שנים, מבלי שהגוף החולה משדר סימנים כלשהם. למי שאינו נמצא בקבוצת סיכון כלשהי, בדיקות סקר תקופתיות מעל גיל 50 זו הדרך לגלות סרטן המעי הגס בשלב מוקדם, או אפילו בשלב הפוליפ שאינו סרטני, מה שמוביל לריפוי באחוז גבוה מאוד מהמקרים.

 

בדיקות סקר הן בדיקות המיועדות לאוכלוסיה גדולה ובריאה (לכאורה). המטרה: לאתר מחלה בשלבים המוקדמים שלה, לפני שהיא מורגשת, על מנת להגדיל את סיכויי הריפוי. בדיקות סקר מומלצות הן בדיקות שמחקרים הוכיחו שביצוען הוביל לירידה משמעותית באחוז החולים והמתים מאותה מחלה.

 

אף בדיקה אינה מושלמת! לכל בדיקה יתרונות וחסרונות ובכל בדיקה יש אפשרות לטעויות ו"פספוסים" באיתור המחלה. הבדיקות המומלצות הן כאלו שמגלות כמה שיותר חולים ב"מחיר" הנמוך ביותר. מחיר, יש לציין, אינו בהכרח כלכלי. מחיר יכול להיות סיבוכים אפשריים במהלך הבדיקה או בדיקות מיותרות.

 

על פי נתוני משרד הבריאות 33% (!) מהחולים החדשים בשנת 2013, אובחנו בשלב המחלה המוקדם. ו-10% בלבד אובחנו לראשונה עם מחלה גרורתית. המשמעות: ליותר מאובחנים סיכוי טוב להבריא מהמחלה. רק 20 שנים קודם היו שיעורי האבחנה בשלב מוקדם 20% בלבד (עלייה של 61%) ובשלב מאוחר 15% (ירידה של 33%). ב-2005 הוקמה התוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות. (נתוני שלב אבחון המחלה מתייחסים לכ-70-80% מהאוכלוסיה בישראל). אז אילו בדיקות סקר קיימות?

 

בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה

 

בדיקת הסקר המומלצת בישראל לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס לכלל האוכלוסיה מעל גיל 50, גברים ונשים, ללא בעיות מעיים אחרות ושאינם נמצאים בקבוצת סיכון (כלומר – ללא היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, ללא אבחון של מוטציות גנטיות ידועות לסרטן המעי הגס או מחלות ובעיות מעיים), היא בדיקת דם סמוי בצואה.

 

הבדיקה פשוטה ביותר לביצוע, אין בה סיכונים כיוון שאינה פולשנית (אין נגיעה של מכשור רפואי באיברים פנימיים של הגוף), והיא ממומנת על ידי המדינה במסגרת סל הבריאות. מבצעים אותה בבית, באמצעות ערכה פשוטה. במשך שלושה ימים, אחת ליום, מניחים בתוך הערכה חתיכה קטנה מהצואה. מכסים ומגישים לקופת החולים. במעבדה מחפשים דימום שאינו נראה בעין, ויכול להעיד על המצאות פוליפ (גידול קטן) בשלב מוקדם. בישראל משתמשים בשני סוגים של ערכות (FOBIT ו-FIT). שתי הערכות נחשבות לאמינות כבדיקות סקר. תשובה חיובית לדם סמוי מחייבת בדיקת המשך, בדרך כלל קולונוסקופיה, לבירור הסיבה לדימום.

 

מחקרים מצאו כי בדיקות לגילוי דם סמוי בצואה הביאו לירידה של כ-30% בשיעור התמותה מסרטן המעי הגס. עם זאת, קיים הסיכון שיש גידול שהבדיקה תפספס. כמו כן, למרות שגילם של הרוב המוחלט של חולים סרטן המעי הגס מעל 50 (וזו הסיבה לקביעת גיל 50 כתחילת ביצוע בדיקות הסקר), המחלה יכולה להופיע גם בגילים צעירים. לכן, תמיד יש להיות עירניים לגוף, ובמקרה של שינויים ביציאות, דימומים וסימנים אפשריים אחרים לסרטן המעי הגס, יש לפנות לרופא.
 

יתרונות: נוחה לביצוע. ללא סיכונים. נחשבת לבעלת רגישות גבוהה למציאת גידולים קטנים (פוליפים). בדיקת הסקר המומלצת על ידי האיגוד הישראלי לאונקולוגיה. ממומנת על ידי המדינה.

 

חסרונות: בדרך כלל תגלה פוליפים גדולים יחסית, גם אם לפני שהפכו לסרטניים. נחשבת לרגישה פחות מקולונסקופיה. יש לחזור ולבצעה אחת לשנה.

 

למי מומלץ? בדיקת דם סמוי בצואה מומלצת לנשים וגברים בגילי 50-75 בתדירות של אחת לשנה. המלצה זו מיועדת לאנשים ללא היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס, ללא אבחון של מוטציות גנטיות ידועות לסרטן המעי הגס או מחלות ובעיות מעיים וללא תסמינים היכולים להעיד על המחלה לרבות שינויים בהרגלי היציאות, כאבי בטן בלתי פוסקים ודימום. 

 

קולונוסקופיה לאבחון סרטן המעי הגס

 

בדיקת קולונוסקופיה היא היחידה המאפשרת ראייה של החלחולת והמעי - לכל אורכו ומכל הזוויות. הבדיקה מתבצעת באמצעות צינור גמיש הכולל מצלמה, תאורה וכלי לחיתוך רקמות – המשמש במקרה שמתגלה פוליפ או גידול. קולונוסקופיה נחשבת כבדיקת סקר מומלצת בארצות הברית.

 

לפני ביצוע הבדיקה יש צורך בהכנה ובניקוי מוחלט של המעיים מצואה על ידי חומרים משלשלים ביומיים הקודמים לבדיקה, ומעבר לתזונה בשתיה. רוב הנבדקים בוחרים בטשטוש (חומרים מאלחשים אך לא מרדימים) לפני ביצוע הבדיקה, בכדי להמנע מאי הנעימות שעלולים להרגיש בבדיקה. במהלך הבדיקה, על מנת לאפשר הרחבה של הדפנות לצורך קבלת תמונה טובה יותר של המעי, נעזר הצוות הרפואי בהזרמת זרם אוויר או פחמן דו חמצני למעי.

 

קולונוסקופיה: כל מה שצריך לדעת

 

יתרונות: בחינה יסודית של כל המעי. יכולת זיהוי גבוהה (גם של גידולים קטנים). בדיקה וטיפול להסרת הגידול - בפגישה אחת. תדירות הבדיקה המומלצת בדרך כלל: אחת ל-5-10 שנים. הבדיקה מומלצת על ידי האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבר כבדיקה מועדפת לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.

 

חסרונות: הבדיקה פולשנית וככזו, כוללת סיכונים, גם אם נדירים (כגון קרע במעי ודימומים שיידרשו ניתוח לתיקון ועלולים אף לסכן חיים). הכנה ארוכה המחייבת בדרך כלל להשאר בבית ביום שלפני הבדיקה וביום הבדיקה עצמה. אי הנעימות הכרוכה בבדיקה. הצורך במלווה לאחריה בשל הטשטוש.

 

למי מומלץ? מי שנמצא בקבוצות סיכון לתחלואה בסרטן המעי הגס בכל גיל ♦ מי שסובל מסימנים שיכולים להעיד על סרטן המעי הגס (בדיקה חיובית לבדיקת דם סמוי בצואה, כאבי בטן חריגים ומתמשכים, שינויים מתמשכים בהרגלי היציאות, חסימת מעיים, דימום גלוי בצואה) ♦ כל המעוניין בביצוע קולונוסקופיה לגילוי מוקדם. תדירות הבדיקה המומלצת נקבעת על פי תוצאות הבדיקה הקודמת. ללא תוצאות חיוביות או מחלות רקע – ההמלצה תהיה בדרך כלל לתדירות של בין 5 ל-10 שנים.

 

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2013 ביצעו את הבדיקות - דם סמוי בצואה או קולונוסקופיה - בתדירות המומלצת, 56.6% מאוכלוסיית היעד לבדיקות.

 

למרות שבדיקת דם סמוי וקולונוסקופיה הן הבדיקות ההמומלצות על ידי האיגודים המקצועיים וברמה הלאומית, קיימות בדיקות נוספות שלעיתים משמשות כמשלימות או מקדימות:

 

סיגמואידוסקופיה

 

בדיקה פנימית של החלק התחתון של המעי (מתחיל מהחלחולת וכולל את הצד הימני של המעי) באמצעות סיגמואידוסקופ - צינור גמיש הכולל מצלמה ותאורה המוחדר דרך פי הטבעת - יכול הרופא לראות ולבחון את החלק הימני האחרון של המעי, שהוא קצר יחסית – הקרוב ביותר לרקטום. במקרה שמתגלה פוליפ, ניתן להסירו באמצעות אותו צינור. מדובר בבדיקה פולשנית אך אין צורך בהכנה מיוחדת מלבד חוקן זמן קצר לפני הבדיקה, ובדרך כלל הבדיקה לא תתבצע תחת טשטוש. לרוב, רופא יפנה לבדיקה זו רק כאשר יש חשד לפוליפ או גידול באזור הקרוב לחלחולת. 

 

קולונוסקופיה וריטואלית / בדיקת CT מונחית

 

סידרה של צילומי רנטגן המאפשרים לבחון את הנעשה במעי, ללא צורך בבדיקה פולשנית. באמצעות הטכנולוגיה הממוחשבת המיוחדת ניתן לקבל תמונה של המעי, ולראות האם והיכן יש פוליפים או עיוותים ו/או התרבות חריגה של תאים. גם בבדיקה זו, למרות שאינה פולשנית, יש צורך בניקוי של כל המעי על ידי חומרים משלשלים, ובמהלכה מוחדר אוויר או פחמן דו-חמצני למעי על מנת להרחיבו ולקבל תמונות טובות יותר.

 

יתרונות: הבדיקה אינה פולשנית ולכן אינה חושפת את הנבדק לסיכונים של פגיעה פנימית. נחשבת ליעילה במידה שווה לקולונוסקופיה.

 

חסרונות: אם בבדיקה נמצא ממצא חשוד הדורש בירור על ידי נטילת ביופסיה או הסרת הממצא, יהיה בכל מקרה צורך בקולונוסקופיה על מנת להסירו. הבדיקה נחשבת ליקרה מאוד ביחס לבדיקות אחרות. בנוסף, חשיפה לקרינת CT מעלה סיכון, גם אם קטן, לסוגי סרטן שונים.

 

צילומי רנטגן לאבחון סרטן המעי הגס

 

לפני הבדיקה, יש לעבור חוקן באמצעות חומר כימי בשם בריום. הבריום צובע את המעי באופן המאפשר לראות את פנים המעי ודפנותיו בצורה ברורה יותר בצילומים. בדיקה זו נחשבת לפחות מדויקת מבדיקת CT, אך לעיתים מומלצת למי שאינם יכולים לעבור קולונוסקופיה מסיבות בריאותיות שונות, כגון חשש מקרעים במעי.

 

Cologaurd

 

בדיקת צואה במעבדה לגילוי שרידי סרטן המעי הגס ברצף הגנטי (DNA). הבדיקה משלבת בין בדיקת דם סמוי בצואה (מסוג FIT) לבדיקות הרצף הגנטי. במעבדה מחפשים אחר סימנים לשינויים בשלושה גנים, שנמצאו קשורים בסרטן המעי הגס. הבדיקה אושרה לשימוש על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) אך עדיין נמצאת תחת מחקר לגבי יכולותיה כבדיקת סקר לכלל האוכלוסיה. מחקרים שנערכו עד כה מצאו כי הבדיקה אכן מגלה מקרים של סרטן המעי הגס ברגישות גבוהה, אך תוספת בדיקת הרצף הגנטי, הובילה לתוצאות חיוביות לרבים, שבפועל לא חלו (המינוח המקצועי לתשובה חיובית בבדיקה ראשונית, שנשללת בבדיקות המשך הוא חיובי-שגוי - false-positive).

 

בדיקה ידנית - עם או בלי בדיקת מעבדה

 

הרופא ממשש באמצעות אצבעו את אזור החלחולת, עד למקום שהאצבע מגיעה. אם הפוליפ קרוב לאזור זה, ניתן למששו ביד. לעיתים, הרופא ייקח באופן זה דגימת צואה לבדיקת מעבדה לדם סמוי. בדיקה זו אינה מומלצת כבדיקת סקר, אך לעיתים נערכת במסגרת בדיקות שיגרה מעל לגיל 50.

 

אבחון מתקדם של סרטן מעי גס

 

במקרה של תוצאה חיובית באחת מהבדיקות, תידרשו לבדיקות נוספות על מנת לקבוע אם אכן מדובר בסרטן המעי הגס ולקבוע את שלב המחלה לצורך תכנון הטיפול והערכת סיכויים וסיכונים.

 

תוצאה חיובית בבדיקת דם סמוי בצואה:

 

במקרה של תוצאה חיובית בבדיקת הסקר יש לבצע בדיקת קולונוסקופיה בהקדם. אם בבדיקה זו מאותר ממצא חיובי, הרופא כורת אותו באמצעות אותו צינור גמיש המשמש לבדיקה (הקולונוסקופ).

 

תוצאה חיובית וכריתת פוליפ/ממצא בקולונוסקופיה:

 

ריקמה מהממצא נשלחת למעבדה. בדיקת המעבדה תקבע אם מדובר בפוליפ שפיר או ממאיר/סרטני.

 

תוצאת חיובית לסרטן בבדיקות הרקמות במעבדה: 

 

במידה שמתקבלת תוצאה חיובית לסרטן בבדיקת הרקמה שהוסרה בקולונוסקופיה, מתחיל שלב קביעת דרגת המחלה, בו באמצעות סוגים שונים של בדיקות בוחנים האם ולאן התפשט הגידול.

 

סרטן מתחיל כהתרבות בלתי נשלטת של תאים והתפשטותם בהמשך בדרכים שונות לרקמות ואיברים סביבם, לבלוטות הלימפה הקרובות ולאיברים מרוחקים יותר דרך הדם. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי (המעודכנים לשנת 2012) כ-65% מהחולים בסרטן המעי הגס מאובחנים בשלב בו הגידול כבר אינו מקומי, כלומר שהתפשט לבלוטות לימפה (יכול להחשב עדיין "מקומי-מתקדם") או לאיברים אחרים (פיזור מרוחק).

 

שלב האבחנה וקביעת דרגת המחלה חשובים לתכנון הטיפול והערכת סיכויי הריפוי. שלב המחלה נקבע לפי מידת החדירה של הגידול לדופן המעי, מידת התפשטותו לבלוטות הלימפה הסמוכות ומידת התפשטותו לאיברים מרוחקים. אלו נקבעים באמצעות בדיקות שונות:

 

CT / טומוגרפיה ממוחשבת

 

רצף של צילומי רנטגן המעובדים על ידי מחשב ומאפשרים מבט לתוך איברים (כגון מעי, חזה, קיבה) מזוויות שונות. לעיתים, במסגרת הבדיקה, מזריקים או בולעים חומר ניגוד הצובע את האזורים הנבחנים באופן המאפשר לרופא מפענח לראות את האזור בצורה ברורה ומפורטת יותר.

 

MRI / סריקה באמצעות תהודה מגנטית

 

בדיקה ממוחשבת המאפשרת לקבל תמונה טובה של האיבר הנבדק, באמצעות מגנט וגלי רדיו. לנבדק יזריקו בדרך כלל חומר בשם גדוליניום או יוד, המאפשרים תמונה טובה יותר של אזור הגידול. הבדיקה נעשית בהתוויות מסויימות, על פי שיקול דעתו של הרופא.

 

PET-CT

 

סריקה המאפשרת לאתר תאים סרטניים בגוף. כמות קטנה של סוכר רדיואקטיבי מוזרקת לווריד. מכשיר ה-PET מסתובב סביב האדם הנבדק, ויוצר תמונה של האזורים בגוף הניזונים מהסוכר שהוזרק. כיוון שתאים סרטניים פעילים יותר מתאים רגילים, הם צורכים יותר סוכר, וכך הם יבלטו בתמונות הממוחשבות.

 

צילום חזה באמצעות רנטגן

 

צילום רנטגן רגיל של העצמות והרקמות בחזה, לאיתור גרורות. יעילותו נמוכה יחסית.

 

ניתוח

 

במקביל להיותו כלי טיפולי, ניתוח מאפשר אבחון מדויק של שלב המחלה לאחר האבחון הראשוני, ובמהלכו יבדק עומק החדירה של הגידול לסביבתו. בניתוח ניתן לקחת דגימה גם מבלוטות הלימפה הסמוכות, על מנת לבחון במעבדה האם תאים סרטניים חדרו אליהן. דגימה זו נקראת ביופסיה של בלוטות לימפה.

 

בדיקת דם

 

מעבר לבדיקת מצב הבריאות הכללי של האדם, בספירת דם לאחר אבחון ראשוני יבדקו בין היתר, המוגלובין (כאשר ההמוגלובין נמוך הוא יכול להעיד על אנמיה (חסר דם) כתוצאה מדימום במערכת העיכול למשל) ותאי דם לבנים – כדי לקבל תמונת מצב של מערכת החיסון בגוף.

 

בדיקת הסמן לסרטן CEA בדם

 

CEA הוא חומר המופרש מתאים רגילים בגוף, אך כאשר קיימים תאים סרטניים הוא יופרש ברמות גבוהות בצורה חריגה. עם זאת, רמות גבוהות יכולות להעיד גם על מגוון בעיות אחרות, ולכן הבדיקה אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה השלמה לבדיקות נוספות. היא גם משמשת לעיתים כמדד להערכת מצב המחלה בקרב חולים שטופלו וכעת במעקב. עלייה פתאומית בסמן יכולה להצביע על הישנות מחלה ודורשת בירור נוסף.

 

תפקודי כליות וכבד

 

נדרשים לצורך הערכת מצב המטופל, לפני התחלת טיפול אונקולוגי.

 

אבחון גנטי לסוג הגידול לצורך התאמת טיפול לסרטן מעי גרורתי

 

בשנים האחרונות, עם התפתחות טיפולים ביולוגיים חדשים לסרטן המעי הגס, ניתן במקרים רבים להתאים לכל חולה את הטיפול המתאים לו ביותר, בהתאם לאופי הגידול. כיום ניתן לאתר בחולים את המוטציות (השינויים) הגנטיים שגרמו לגידול להתפתח. אין "תרופה לסרטן" אחת לכולם - לכל מוטציה יינתן הטיפול המותאם, בעל הסיכויים הטובים ביותר להביא לריפוי.

 

כבר בשלב נטילת הדגימות מהגידול והעברתן למעבדה לצורך בדיקת הרקמות, ניתן לקבל תשובות על השינויים הגנטיים ולתכנן בהתאם את הטיפול. הבדיקות שנמצאות כיום בשימוש בוחנות את השינויים בגנים ממשפחת ה-RAS – חלבונים בעלי תפקיד חשוב בהתחלקות והתרבות התאים. הבדיקות נמצאות בסל הבריאות וממומנות באופן מלא על ידי המדינה:

 

בדיקת KRAS – בודקת האם התאים הסרטניים כוללים שינוי בגן בשם KRAS. גידול שתאיו מכילים את המוטציה מהסוג הרגיל, לא יגיב טוב בדרך כלל לטיפול בנוגדנים Cetuximab (ארביטוקס) או Panitumumab (וקטיביקס), שבגידולים אחרים דווקא נחשבים לטיפולים יעילים.

 

בדיקת NRAS – גידול שתאיו מכילים את המוטציה בגן זה, לא יגיב טוב בדרך כלל לטיפול בנוגדן EGFR.

 

KRAS ו-NRAS – כל מה שצריך לדעת

 

המחקר הגנטי ואפיון הגידולים נמצא בעיצומו ומחקרים רבים אודות שינויים גנטיים נוספים ויכולות הטיפול המועילות ביותר לכל תת קבוצה, מתנהלים ברחבי העולם, וצפוי שתהיה להם השפעה עצומה על עתיד הטיפול במחלה.

 

 

ייעוץ מקצועי: ד"ר אירית בן-אהרון, מנהלת האונקולוגיה של מערכת העיכול, מרכז דוידוף לחקר וטיפול בסרטן ומנהלת בקהילת סרטן המעי הגס בכמוני

 

עדכון אחרון: יוני 2016 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: