יתר לחץ דם: כל מה שצריך לדעת
מה זה לחץ דם? מהו לחץ דם סיסטולי ומהו לחץ דם דיאסטולי? מתי אדם סובל מיתר לחץ דם? ומהו לחץ הדם המיטבי? כל התשובות על ''הרוצח השקט''
יתר לחץ דם הוא מחלה כרונית שכיחה ביותר, שמהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. למרות שהיא לא מלווה בתסמינים בולטים ברוב המקרים, המחלה עלולה לגרום לנזקים רבים באיברי הגוף השונים. זו הסיבה לכך שיתר לחץ דם זכה לכינוי המפוקפק "הרוצח השקט".
הכתבה מציגה מידע עדכני על יתר לחץ דם:
ההגדרות ללחץ דם גבוה
לחץ הדם, פשוטו כמשמעו, הוא הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם על ידי הדם הזורם בתוכם. לחץ זה מתואר ביחידות של מילימטר כספית (ממ"כ) ומבוטא בעזרת שני ערכים:
- "לחץ הדם הסיסטולי" – הערך הגבוה במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם בעת התכווצות שריר הלב.
- "לחץ הדם הדיאסטולי" – הערך הנמוך במדידת לחץ הדם. הערך מבטא את הלחץ המופעל על כלי הדם כאשר הלב רפוי.
יתר לחץ דם הוא מצב שבו הלחץ המופעל על דפנות כלי הדם מצוי בטווח בו עשוי להיגרם נזק לכלי הדם. על סמך מחקרים אפידמיולוגים נקבע כי יתר לחץ דם מוגדר כאשר במדידות חוזרות במרפאה לחץ הדם הסיסטולי שווה ל-140 ממ"כ (מילימטר כספית) או יותר ו/או לחץ הדם הדיאסטולי שווה ל-90 ממ"כ או יותר.
בשנים האחרונות נוספו הגדרות לערכי לחץ דם גבוליים, ולפי ההנחיות העדכניות משנת 2019 של החברה ליתר לחץ דם בישראל שפורסמו מטעם המכון לאיכות ברפואה בהסתדרות הרפואית:
- לחץ דם מיטבי מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי נמוך מ-120 ממ"כ וגם לחץ הדם הדיאסטולי נמוך מ-80 ממ"כ.
- לחץ דם תקין מוגדר כשערכי לחץ הדם הסיסטולי בטווח של 129-120 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 84-80 ממ"כ
- לחץ דם גבולי מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי בטווח של 139-130 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 89-85 ממ"כ.
- טרום לחץ דם: בשנים האחרונות נוספה הגדרה של 'טרום לחץ דם' (Prehypertension) שמאגדת אנשים עם יתר לחץ דם תקין או גבולי בערכים של 139-120 ממ"כ בלחץ הדם הסיסטולי ו/או 89-80 ממ"כ בלחץ הדם הדיאסטולי.
- לחץ דם תקין מתמשך מוגדר כשערכי לחץ הדם בתחום המיטבי/ התקין או הגבולי במדידה במרפאה וממוצעי מדידות לחץ דם הן בבית והן בניטור למשך 24 שעות הנם תקינים.
קיימים מספר שלבים מקובלים לסיווג יתר לחץ דם:
דרגה 1 (קלה): יתר לחץ דם בדרגה 1 מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי בטווח של 159-140 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 99-90 ממ"כ.
דרגה 2 (בינונית): יתר לחץ דם בדרגה 2 מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי בטווח של 179-160 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 109-100 ממ"כ.
דרגה 3 (קשה): יתר לחץ דם בדרגה 1 מוגדר כשלחץ הדם הסיסטולי בטווח של 180 ממ"כ ומעלה ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בטווח של 110 ממ"כ ומעלה.
* ערכי לחץ הדם לבוגרים מגיל 18 כפי שנקבעו בהנחיות עדכניות של החברה ליתר לחץ דם בישראל לשנת 2019. הערכים במ"מ כספית
יש לציין כי לפי ההנחיות החדשות, היעדים שנקבעו תקפים לרוב המכריע של המטופלים, לרבות סוכרתיים, והן במצבים של מיקרואלבומינוריה המעידה על התפתחות נזק כלייתי.
השכיחות
בעולם, ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך כי 1.28 מיליארד איש בגילי 79-30 מתמודדים עם לחץ דם גבוה, כאשר מוערך כי קרוב למחצית מהם (46%) אינם מודעים כי הם סובלים מערכים גבוהים של לחץ דם. הארגון הציב יעד של הפחתת 33% מהיקף התופעה בין השנים 2010 ל-2030. לפי דו"ח הארגון שפורסם במארס 2024 בכתב העת Hypertension Research, רק 54% הבוגרים עם יתר לחץ דם מאובחנים עם הבעיה, רק 42% מקבלים טיפול ורק ב-21% מהמקרים לחץ הדם מאוזן בעקבות הטיפול.
בארגון המדינות המפותחות ה-OECD ההערכה כי 20% עד 50% מהאוכלוסייה הבוגרת במדינות השונות מאובחנת עם יתר לחץ דם.
ההערכה בארץ היא שכמיליון ישראלים סובלים מיתר לחץ דם. באוכלוסייה הבוגרת בישראל הוכנסו מדידות לחץ דם לתוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה, ולפי נתוני התוכנית לשנת 2023, ל-86.3% מהבוגרים הצעירים בגילי 54-20 וכן ל-73% מהבוגרים בגילי 74-55 מתועדות בתיקים הרפואיים מדידות עדכניות של לחץ הדם שנלקחו באותה שנה. דו"ח מרכז טאוב לבריאות בישראל בשנת 2024, מצביע על ירידה בתיעוד ערכי לחץ דם בתיקים רפואיים בשנים האחרונות, ייתכן שעל רקע מגפת הקורונה ובהמשך אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל".
לפי נתוני דו"ח סקר הבריאות הלאומי בישראל לשנים 2020-2018 (INHIS-4) של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, 17.9% מהישראלים הבוגרים מדווחים על יתר לחץ דם – ירידה בהשוואה לסקר קודם שנערך חמש שנים קודם לכן (20.6%), כאשר לחץ דם גבוה מאובחן לפי הסקר אצל 20.5% מהגברים ו-17% מהנשים באוכלוסייה היהודית, ובשיעורים נמוכים יותר באוכלוסייה הערבית אצל 13.9% מהגברים ו-14.7% מהנשים. לפי הסקר, 14.5% מהבוגרים מטופלים בתרופות להורדת לחץ דם.
ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 1.28 מיליארד איש בגילי 79-30 מתמודדים עם לחץ דם גבוה, וקרוב למחציתם (46%) אינם מודעים כי הם סובלים מערכים גבוהים של לחץ דם.
סיבות ליתר לחץ דם
ללחץ דם גבוה עשויות להיות סיבות רבות. עם זאת, אצל רוב הבוגרים עם יתר לחץ דם לא ניתן להצביע בבירור על הגורם ללחץ הדם הגבוה, ומצב זה קרוי 'יתר לחץ דם ראשוני' (Primary Hypertension).
גיל מהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות יתר לחץ דם, מאחר ועם השנים כלי הדם בגוף מתעבים ומתקשחים. מעל גיל 45 רוב האנשים (80%) יפתחו לחץ דם בשלב כלשהו בחיים, וככל שעולה הגיל – הסיכון עולה. גם לגנטיקה יש חלק כלשהו בהתפתחות יתר לחץ דם. גורם סיכון משמעותי נוסף הוא משקל עודף, במיוחד כשהשומן מרוכז באזור הבטן. גורמים נוספים שמעלים את הסיכון ליתר לחץ דם ראשוני הם צריכת יתר של מלח, עישון סיגריות, העדר פעילות גופנית סדירה, שתייה מרובה של אלכוהול, שימוש בסמים ובתרופות מסוימות ורמות גבוהות של לחץ ומתח נפשי.
אצל חלק מהאנשים עם יתר לחץ דם מתפתח לחץ דם גבוה על רקע מחלה כלשהי – מצב הקרוי 'יתר לחץ דם משני' (Secondary Hypertension).
סיבוכים
יתר לחץ דם עלול לגרום לעלייה בלחץ הזרימה של הדם בעורקים, ולאורך זמן להוביל לפגיעה בתאים הפנימיים בעורקים ולהיצרות עורקים; להתרחבות חולנית בדופן העורק (אנוריזמה) העלולה לגרום לקרע; לפגוע בעורקים המספקים דם ללב וכתוצאה מכך לפגוע באספקת הדם הסדירה ללב; לגרום להתרחבות בצד השמאלי של הלב המגדילה את הסיכון להתקף לב; ולהוביל לאי ספיקת לב לאורך זמן. כמו כן, יתר לחץ דם הוכח במחקרים כגורם סיכון לפגיעה מוחית, לרבות שבץ מוחי ופגיעות קוגניטיביות כגון אלצהיימר, וכן לאי ספיקת כליות, פגיעה בכלי הדם והעצבים בעיניים וכתוצאה מכך פגיעה בראייה ואי תפקוד מיני. כמו כן ישנם מחקרים שקשרו בין יתר לחץ דם לאובדן עצם וסיכון מוגבר לאוסטאופורוזיס ולהפרעות שינה.
לפי מחקרים, הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם גדל ככל שערכי לחץ הדם עולים, החל מערכים של 115/57 ממ"כ. כמו כן, עלייה של לחץ הדם הסיסטולי בתלילות גבוהה יותר לעומת לחץ הדם הדיאסטולי במבוגרים מעל גיל 55 מהווה סמן שלילי לנוקשות העורקים ולסיכון לתחלואה לבבית.
איך מאבחנים?
לצורך איתור יתר לחץ דם, בישראל ממליצות ההנחיות העדכניות באוכלוסייה הכללית על ביצוע מדידת לחץ דם אחת לשנה שיכולה להיעשות על ידי אחות ואינה דורשת תיאום ביקור אצל הרופא.
כדי לאשר אבחנה ביתר לחץ דם ולקבוע את חומרתה, ההנחיות ממליצות על ביצוע מדידות לחץ דם לפחות בשלושה מפגשים שונים, בהפרש של לפחות שבוע בין מפגש למפגש, כשבכל מפגש מבוצעות שלוש מדידות בהפרש של 2-1 דקות בין מדידה למדידה. מדידה חד פעמית של לחץ דם הגבוה מהערכים המצוינים לעיל אינה מספיקה על מנת לקבוע אבחנה של יתר לחץ דם.
מקובל לסווג את חומרת יתר לחץ הדם בהתאם לערכים הנמדדים לפני התחלת הטיפול.
לעיתים ערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי אינם באותה דרגת חומרה. במקרים אלה יש להתייחס לערך הגבוה על-מנת להגדיר את דרגת החומרה של לחץ הדם. למשל, אם מתקבלות מדידות של 190/95 ממ"כ מדובר בלחץ דם בדרגה 2 – לחץ דם קשה המחייב התייחסות וטיפול אינטנסיביים ביותר, למרות שלחץ הדם הדיאסטולי מוגדר כדרגה 1.
קיימים גם מקרים, בעיקר באוכלוסייה המבוגרת, כשנמדדים ערכי לחץ דם סיסטוליים הגבוהים מ-140 ממ"כ וערכים דיאסטוליים תקינים (פחות מ-90 ממ"כ). מצב זה מכונה יתר לחץ דם סיסטולי.
במקרים מסוימים נדרש ניטור לחץ הדם מחוץ למרפאה למשך 24 שעות. לפי עמדת החברה ליתר לחץ דם, "בהשוואה למדידות במרפאה, ממוצעי ניטור ל-24 שעות מנבאים טוב יותר פגיעה באברי מטרה ופרוגנוזה קרדיווסקולרית ותמותה כללית". ניטור זה מבצע קריאה אוטומטית של לחץ הדם כל 20 דקות בשעות היום וכל 30 דקות בשעות הלילה, ובתום 24 שעות המכשיר מחשב ממוצע מדידה כולל, ממוצע לשעות היום וממוצע לשעות הלילה. לחץ דם תקין יוגדר כשממוצע המדידות הכולל נמוך מ-130/80 ממ"כ, הממוצע בשעות היום נמוך מ-135/85 ממ"כ והממוצע בשעות הלילה נמוך מ-120/70 ממ"כ. מעבר לערכים אלו יוגדר יתר לחץ דם. לחץ הדם לרוב יורד במהלך השינה בכ-10% לעומת הערות וכשירידה זו אינה מזוהה בניטור הרציף – הדבר מעיד על סיכון מוגבר לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.
חשוב לבצע גם מדידות ביתיות של לחץ דם, הזמינות יותר מאשר ניטור לחץ הדם למשך 24 שעות, ומאפשרות מעקב ארוך יותר והערכת השונות במדידת לחץ הדם לאורך זמן שהיא בעלת ערך רפואי בחיזוי הסיכון למחלות לב וכלי דם. לחץ דם תקין מוגדר כשממוצע לחץ הדם במדידות בבית נמוך מ-135/85 ממ"כ, ומעל לערך זה יוגדר יתר לחץ דם.
כיצד מטפלים ביתר לחץ דם?
הטיפול הראשון במצבים שמעידים על לחץ דם גבוה או לחץ דם גבולי הוא אימוץ של אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.
כמו כן, במצבים של קריאות חריגות של לחץ הדם במדידה מרפאתית או ביתית – מותאם למטופל טיפול תרופתי להורדת לחץ הדם.
לפי הנחיות החברה ליתר לחץ דם בהסתדרות הרפואית, שעודכנו לאחרונה בינואר 2019, הטיפול הראשון במצבים שמעידים על לחץ דם גבולי (לחץ דם סיסטולי בערכים של 139-130 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בערכים של 89-85 ממ"כ), או לחץ דם גבוה בדרגה ראשונה (לחץ הדם הסיסטולי בערכים של 159-140 ממ"כ ו/או לחץ הדם הדיאסטולי בערכים של 99-90 ממ"כ), כשקיים סיכון קרדיו וסקולארי נמוך ובהעדר מצבים נלווים ופגיעה באיברי מטרה, הכולל אימוץ של אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה, הפסקת עישון וביצוע פעילות גופנית באופן סדיר.
במקרה של לחץ דם מדרגה שנייה ומעלה (לחץ הדם הסיסטולי בערך של 160 ממ"כ ומעלה ו/או לחץ דם דיאסטולי בערך של 100 ממ"כ ומעלה), או כשקיימים כמה גורמי סיכון ליתר לחץ דם מדרגה ראשונה או פגיעה באיברי מטרה – יש לפי ההנחיות להתחיל מייד בטיפול תרופתי.
התחלת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות בהתייעצות בין הרופא למטופל ומצריכה מעקבים רפואיים קבועים.
בעבר היו מומחים שטענו כי יעד הטיפול התרופתי הוא הורדה של לחץ הדם הסיסטולי מתחת ל-120 ממ"כ, אולם לאחרונה מצטברות עדויות כי יעד זה אינו הכרחי, בעיקר בקרב מבוגרים מגיל 65 ומעלה ואנשים עם סיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, אצלם הנזק בהורדה של לחץ הדם מתחת ל-120 ממ"כ עלול להיות גבוה מהתועלת, ובעיקר על רקע תופעות לוואי המיוחסות לטיפול תרופתי אינטנסיבי מדי.
קיימות כיום ארבע קבוצות מרכזיות של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם:
- קבוצה ראשונה – משתנים: תיאזידים, משתני לולאה, משתנים אוצרי אשלגן. תרופות אלה גם הוכחו כיעילות להפחתת תסמינים של אי ספיקת לב.
- קבוצה שנייה – מעכבי מערכת הרנין-אנגיוטנסין: מעכבי האנזים המהפך ACE, חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין ARB.
- קבוצה שלישית –חוסמי תעלות סידן: דיהידרופירידינים DHP, חוסמי הסידן שאינם דיהידרופירידינים NDHP.
- קבוצה רביעית – מעכבים של מערכת העצבים הסימפטטית: חוסמי בטא (חוסמי בתא), חוסמי אלפא ובטא, חוסמי אלפא, משפעלי אלפא 2 מרכזיים ותרופות עם השפעה היקפית על מערכת העצבים ההיקפית.
מאחר והטיפול ביתר לחץ דם כולל לרוב שילוב של תרופות, בשנים האחרונות פותחו כדורים שמכילים חומרים פעילים ממספר קבוצות של תרופות יחד, וזאת במטרה לשפר את ההיענות לטיפולים התרופתיים.
בנוסף לארבע הקבוצות המרכזיות קיימות קבוצות נוספות של תרופות להורדת לחץ דם גבוה:
- חוסמי קולטן לאלדוסטרון: תרופות אלה משמשות קו רביעי לטיפול ביתר לחץ דם, ולרוב ניתנות למצבים של לחץ דם עמיד לטיפול התרופתי המקובל.
- חוסמי קולטן לאנדותלין: תרופות אלה המסומנות באותיות ERA (קיצור של Endothelin Receptor Antagonist) הן תרופות המעכבות את פעילות חלבון האנדותלין המשפיע על התכווצות כלי הדם. התרופות משמשות בעיקר לטיפול ביתר לחץ דם ריאתי, אך בשנים האחרונות אושרו תרופות בקבוצה זו גם ליתר לחץ דם לא מבוקר. במארס 2024 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה טריוויו (Tryvio) מקבוצה זו לטיפול בלחץ דם עמיד לטיפולים התרופתיים המקובלים.
- מרחיבי כלי דם ישירים: קבוצה בשימוש מועט בשנים האחרונות על רקע ריבוי תופעות לוואי בהשוואה לתרופות העיקריות.
מאחר והטיפול ביתר לחץ דם כולל לרוב שילוב של תרופות, בשנים האחרונות פותחו כדורים שמכילים חומרים פעילים ממספר קבוצות של תרופות יחד, וזאת במטרה לשפר את ההיענות לטיפולים התרופתיים.
אורח חיים בריא לאיזון לחץ הדם
מעבר לטיפולים התרופתיים המקובלים, ישנן שיטות טבעיות שהוכחה תרומתן לאיזון ערכי לחץ הדם והורדת לחץ דם גבוה:
- תזונה: ראיות רבות ממחקרים מצביעות על השפעתה של התזונה על ערכי לחץ הדם. כתוצאה מעדויות אלה פותחה דיאטת DASH שמהווה תוכנית תזונתית מבוססת מדע למניעה וטיפול ביתר לחץ דם. הדיאטה מבוססת על פירות וירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, אגוזים וזרעים ומכילה כמות גבוהה של סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים שונים, תוך צמצום שומן רווי, בשר אדום ובשר מעובד ומלח. הפחתת נתרן (מלח) מהווה באופן עצמאי המלצה תזונתית משמעותית שמשפיעה על הורדת ערכי לחץ הדם. כמו כן, תזונה עשירה באשלגן מעודדת הורדת לחץ הדם. ככלל, יתר לחץ דם ומשקל עודף הם יחד שניים מגורמי התסמונת המטבולית שמעלה את הסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית, ולכן למאובחנים עם יתר לחץ דם מומלץ להקפיד על משקל גוף תקין.
- פעילות גופנית סדירה: הקפדה על פעילות גופנית מיטיבה עם איזון ערכי לחץ הדם באוכלוסייה הבוגרת. מטה אנליזה שפורסמה ביוני 2023 בכתב העת Scientific Reports זיהתה השפעה של פעילות בעצימות מתונה על ירידה ממוצעת של 5.35 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי ו-4.76 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הדיאסטולי. בעבודה זו נמצא כי גם פעילות קלה כמו הליכה מהירה תורמת משמעותית להורדת לחץ הדם גבוה.
- הפחתת לחצים: הפחתת מתח נפשי מסייעת גם לאיזון ערכי לחץ הדם, בין השאר באמצעות נשימות עמוקות, טיפולים תרופתיים ונפשיים לפי הצורך, וכן שיטות הרגעות שונות כמו מדיטציה ומיינדפולנס. במטה אנליזה מארה"ב שפורסמה באפריל 2017 בכתב העת Journal of Hypertension, התגלה כי מדיטציה עשויה לשמש אמצעי מועיל נוסף להורדת לחץ הדם.
- שינה מספקת ואיכותית: להפרעות שינה השפעות אפשריות על לחץ הדם, כאשר הקפדה על שעות שינה מספקות בלילה ושינה איכותית מעודדים רמות לחץ דם מאוזנות. מחקרים תצפיתיים מעלים כי לחץ הדם בגוף פועל על סמך מנגנון ציקראדי, שמסונכרן עם שעון הגוף הביולוגי ויורד ב-10% בשעות הלילה. מטה אנליזה בנושא של חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי שיבא, שפורסמה בשנת 2011 בכתב העת Vascular Health and Risk Management, העלתה כי מתן הורמון השינה מלטונין בשחרור מושהה לסובלים מיתר לחץ דם לילי תורם לירידה משמעותית בערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.
- רפואה משלימה: עבודות מדגימות גם את השפעותיהן של שיטות ברפואה משלימה על הורדת לחץ הדם, בין השאר באמצעות תוספי תזונה כמו 'אנזים Q10', צמחי מרפא מסוימים, דיקור סיני וכן מכשירים המבוססים על שיטות ביופידבק והפעלה מוחית, באופן שתורם להתמתנות לחץ הדם.
השפעות על פוריות והיריון
יתר לחץ דם עשוי לפגוע בזרימה בכלי הדם הקשורים לאיברי המין ולהשפיע על ירידה בסיכויי הפוריות בשני המינים. אצל גברים, מחקרים מראים כי לחץ דם גבוה עשוי להשפיע הן על ירידה בספירת הזרע והן על פגיעה באיכות הזרע.
5% עד 15% מהנשים ההרות מפתחות יתר לחץ דם בהיריון, ומדובר בתופעה שאינה בהכרח מסוכנת, אך דורשת מעקב הריוני הדוק יותר, מאחר והיא מעלה את הסיכון לסיבוכים שונים כגון רעלת היריון אצל האישה ההרה וכן סיבוכים מיילדותיים ואצל היילוד. בהיריון, יתר לחץ דם משפיע על הפחתה בזרימת הדם לשליה ועל עלייה בסיכון להיפרדות שליה, פיגור בגדילה תוך רחמית ולידה מוקדמת וכן פגיעות בהתפתחות היילוד. מטה אנליזה מאירלנד שפורסמה באפריל 2021 בכתב העת JAHA של איוד הלב האמריקאי, מצאה כי יתר לחץ דם בהיריון מעלה פי 5.43 את הסיכון לרעלת היריון ופי 4.8 את הסיכון לתמותה אימהית במהלך הלידה. מטה אנליזה מסין שפורסמה בגיליון שנת 2022 של כתב העת Hypertension in Pregnancy מצאה קשר בין יתר לחץ דם בהיריון לעלייה בסיכון של היילוד לפתח הפרעות קשב וריכוז בשנות הילדות.
יתר לחץ דם משני
יתר לחץ דם עשוי להיות משני לבעיה רפואית אחרת ולמעשה להוות תמרור אזהרה ביחס להתפתחות סיבוך רפואי כלשהו. מתי יש לחשוד בכך?
- הופעה פתאומית של יתר לחץ דם בדרגת חומרה 3 ומעלה או החמרה משמעותית של יתר לחץ דם שהיה מאוזן תרופתית.
- יתר לחץ דם שהופך עמיד לטיפול התרופתי המקובל.
- פגיעה משמעותית באיברים בגוף שאינה תואמת את דרגת חומרת יתר לחץ הדם המאובחנת.
- יתר לחץ דם לילי או העדר של ירידה תקינה בערכי לחץ הדם בשעות הלילה.
- יתר לחץ דם המאובחן מתחת לגיל 30 בהעדר מצב של סיפור משפחתי של יתר לחץ דם בקרובים מדרגה ראשונה.
יתר לחץ דם משני עשוי להוות סמן להיפראלדוסטרוניזם (הפרשת יתר של הורמון אלדוסטרון מבלוטת יותרת הכליה), היצרות עורק הכליה, פגיעה כלייתית כגון זיהומי שתן חוזרים, השתנה לילית (נוקטוריה), בצקת פריפרית, ירידה בסינון הכלייתי ופרוטאינוריה (עודף חלבון בשתן) או דום נשימה בשינה, ובמקרים פחות שכיחים עלול להעיד על פאוכרומוצתיטומה (גידול שפיר בבלוטת האדרנל שביותרת הכליה), הפרעה בתפקודי בלוטת התריס, מחלת קושינג, התרחבות מסוכנת באבי העורקים (אאורטה) או גידול תוך גולגולתי.
כשעולה החשד ליתר לחץ דם משני, על הרופא הראשוני להפנות את המטופל להמשך בירור אצל רופא מומחה, לצד הפנייה לבדיקות מעבדה והדמיה בהתאם לתמונת המצב הרפואית.
סייע בהכנת הכתבה פרופ' עדי לייבה, יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי אסותא-אשדוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב
עדכון אחרון: ספטמבר 2025
