אני מתמודדת עם דיכאון והפרעות אכילה ופגיעה עצמית ומחשבות אובדניות שלפעמים קצת משתלטות עליי ההורים שלי רואים אותי בתור ילדה שלא רוצה להיות איתם בבית אבל כשאני בחוץ זה פשוט בריחה מהמחשבות מהלבד מעצמי אני צריכה לברוח מעצמי כי אני לא מרגישה בטוחה בסביבתי אני מרגישה שבכל רגע אני יכולה לעשות לעצמי משהו ובאמת שהלוואי ולא הייתי כאן אבל אני רוצה להישאר בשביל המשפחה שלי בשביל החברים שלי
זה כזה אגואיסטי פשוט לעזוב הכל ולהצטרף לאנשים שלמעלה?
הגשתי תביעה למוסד לביטוח לאומי שנדחתה בטענה שהברוטו שלי לא מאפשר להם לדון במקרה שלי
אני מבין את עמדת המדינה , אבל הם לא מאפשרים לאדם להשתקם ממה שעבר בחייו , אחרי קיזוז של כל המסים כל מה שנשאר לאדם כמוני , זה תשלום שכר דירה ושאר חשבונות אבל הם מסתכלים על הברוטו ולא על מה שנשאר לאדם להתקיים בחודש אפילו לשלם לפסיכולוג פרטי אין לי ואני סובל מסיוטים בגלל התקופה הקשה שקרתה בקורונה
אקדים ואומר, אני ממש לא מתמודד נפש, אבל אני מרגיש שזה המקום שלי להתבטא מבלי שיישפטו אותי ואולי אפילו יבינו אותי, אז לכן אני כותב כאן. בן 27, אף פעם לא הייתי בזוגיות ולא היו לי חברים, ועם בדידות וריקנות שנדמה ש"רודפים אחריי" ולא נותנים לי להשחרר מהם. עברתי דברים לא פשוטים בחיים, ולאחרונה זה התייצב יותר. לפעמים זה נראה כאילו הדברים מתחילים להסתדר לי ואולי אני סוף סוף בדרך הנכונה. אבל גם אז הבדידות והריקנות מגיעים כאילו רק כדי לצחוק לי בפרצוף. אני גר עם ההורים (שאפילו אותם אני מרגיש שאני לא יכול לשתף בדברים האלה...), ואין לי שום קשר ביום
היי,
אני ממש לא רותה לערער אחרים פה. אבל אני מגיך ההתבגרות עד עכשיו בגיל 25 לא מצליח להבין למה גולם מץנהגים כיאילו חיים דנ קדוש.
אם רע לי ואני לא רוצה לחיות, ניסיתי לפנות לאחים אחיות הורין וחברים עם פניה כמה לגבי המצב הנפשי שלי שהסתיים כמובן בזה שצחקו עלי כמו שלשבתי שיקרה, הדבר שמחזיק אותי זה אגו ופחד טבעי ממוות.
הנקודה היא, שכשאני מנסה לפנות לגורמים "מקצועיים" יותר אנח מקבל תשובות שדוחות התאבדות בזמן הקרוב כמו ץנסה לשבת בסלון. או תשובות שמתנהגות כיאילו אני חייב לחיים האלה משהו, זה שאולי מתישהו ישתפר זה לא סיבה בשבילי לסבול את השנים שנש
אני מרגישה פשוט רע
אין לי יום כמעט בלי התקפי חרדה , אבל התרגלתי וזה בסדר מבחינתי ,
ועכשיו המקום שאני מטופלת בו בגלל
עוד...
-1780778024-50x50.jpeg)
אחרי שנה וחצי אני הייתי השבוע בבית ליום אחד היה לאחותי בת מצווה והסכימו לי לבוא וואי חברים אני מישום מה היה לי כייף אבל רע לי אני בסערת רגשות חמורה לא מצליחה להירגע תעזרו לי קריטי
ויש לי מחשבות אובדניות אני מרגישה חרא אוף אני ממש צריכה עידוד וואי אורית אולי תתתני לי טיפים להרגעה אני ממש חייבת או שאת מכירה מישהי שעושה מדיטציות טובות אני חייבת דחוף
אז אני חולה סרטן לשעבר גיליתי היום דסטודנטית שאיתי בקורס התאבדה, ידידה חולת סרטן התחלתי עם מישהי שנתנה לי את המספר שלה אבל חבר אומר שזה בטח והיא אמרה שהיא לא מתקשרת בוואצאפ אז חבר אומר שהיא מסננת אותי, ראיתי באוניברסיטה מישהי שיצאתי אתה התאהבתי ממש ואז שברה לי את הלב. אין לי מושג כבר מה לעשות
יש לי דפיקות לב מהירות ואני לא מצליחה לאכול הרבה,אני ובעלי חווים משבר בנישואים,אני חושדת שהוא בגד בי בטיול האחרון שהוא היה בתאילנד אני ראיתי כל מיני הודעות תרגומים מתאילנדית מעברית לתאילנדית שנשלחו כאילו לבנות שם שהוא התכתב איתם בוואטסאפ כשהוא חזר לארץ הכל היה על פניו נראה בסדר ודיברנו על הדברים והכל אמרתי לו גם את החשדות שלי והוא הכחיש לחלוטין אבל תפסתי כל מיני התכתבויות אפילו שהוא הסתיר אותם והראה כאילו זה לא נכון אנחנו עושים שיחות על גבי שיחות הוא אמר שהוא רוצה כאילו להרים את הנישואים שלנו בעבר היה לנו כמה שנים לא טובות כי אני לא ר
