בשנים האחרונות צוברות פופולאריות התרופות החדשות להורדה במשקל שחוללו מהפכה בטיפול בהשמנה על רקע יעילותן בהפחתת שומנים עודפים, כשהן ניטלות בשילוב עם אורח חיים בריא – פעילות גופנית קבועה והקפדה על תזונה בריאה.

המדובר בתרופות מקבוצת האנלוגים/אגוניסטים להורמון GLP-1 – תרופות המחקות את פעילותו של ההורמון GLP-1 בגוף, שפותחו במקור לסוכרת, ובהמשך התגלו בהשפעתן המיטיבה על תהליכים מטבוליים בגוף ודיכוי תחושות רעב, ובהן: ווגובי (Wegovy) המכילה את החומר הפעיל סמגלוטיד (Semaglutide); סאקסנדה (Saxenda) המכילה את החומר הפעיל לירגלוטיד (Liraglutide); ומונג'ארו (Mounjaro) המכילה את החומר הפעיל טריזפטיד (Trizepatide).

בפעילותן הביולוגית, התרופות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 הן תת קבוצה המשתייכת לקבוצת האינקרטינים – תרופות שמחקות או מאריכות את פעילותם של הורמונים אינקרטיניים מסוג GLP-1 ו-GIP אשר משפיעים על שיפור הפרשת האינסולין בלבלב בתגובה לרמות סוכר גבוהות בדם ומדכאים את הפרשת הגלוקגון – הורמון שמשפיע על עלייה ברמות הסוכר בדם. האנלוגים ל-GLP-1 הן תרופות המחקות את פעילות ההורמון GLP-1 (קיצור של Glucagon-Like Peptide-1) וניתנות ברובן בהזרקה, בהבדל מתרופות נוספות בקבוצה זו מקבוצת מעכבי DPP-4 (כמו ג'נוביה וטרג'נטה) המעכבות בהשפעתן אנזים שמפרק GLP-1 המופרש מהמעי, אשר ניתנות בכדורים. לאחרונה פותח גם כדור מקבוצת GLP-1 שמשווק בשם ריבלסוס ומיועד נכון לשנת 2025 רק לאנשים עם סוכרת.

"במרוצת השנים האחרונות התברר כי תרופות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 מועילות למניעה וטיפול במצבים רפואיים נוספים מעבר לסוכרת, לרבות מחלות לב וסיבוכים בכליות ובכבד, ויש רופאים שרואים בהן הבטחה גדולה למניעת תחלואה כרונית עתידית", מסביר פרופ' איתמר רז, רופא מומחה לרפואה פנימית סוכרת והשמנת יתר. עם זאת, יש לציין כי בקהילה הרפואית מקפידים להבהיר כי עדיין מדובר בתרופות, וכמו לכל תרופה יש להן תופעות לוואי, והן אינן תורמות לשיפור הבריאות כמטה קסם, אלא דורשות במקביל גם הקפדה על חיים בריאים.

איזון סוכרת

התרופות מקבוצת GLP-1 פותחו במקור לסוכרת, לפני שהוכחו כתרופות מועילות להרזיה. הן פותחו במטרה לחקות את ההורמון GLP-1 בהשפעותיו לירידה ברמות הסוכר בדם. התרופה הראשונה מקבוצה זו היא ביאטה שאושרה כטיפול לסוכרת על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA באפריל 2005, וכיום היא כבר איננה משווקת – לאחר שתמה תקופת הפטנט על התרופה ומיוצרות תרופות גנריות עם השפעה דומה.

ככלל, מחקרים רבים הדגימו את ההשפעות המיטיבות של האנלוגים ל-GLP-1 באיזון סוכרת והורדת רמות גבוהות של סוכר בדם.

מטה אנליזה של חוקרים מסין בחנה את ההשפעות על רמות הסוכר בדם של תרופות שמשפיעות על קולטנים ל-GLP-1, ובהן תרופות האנלוגים ל-GLP-1 המשמשות לטיפול בהשמנה. בעבודה שכללה קרוב ל-40 אלף מטופלים, שממצאיה פורסמו בינואר 2024 בכתב העת British Medical Journal, נקבע כי לאורך הזמן התרופות מובילות לירידה של עד 2.1% בערכי ההמוגלובין המסוכרר בדם HbA1C. במחקר אמריקאי שנעשה בקרב יוצאי צבא ארה"ב ופורסם בשנת 2020, נמצא כי במעקב של שנה (52 שבועות), טיפול בתרופות מקבוצת GLP-1 מלווה בירידה של 1.31% בערכי ההמוגלובין המסוכרר, לצד יתרונות בהורדת משקל עודף. מחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2024 בכתב העת Diabetes קבע כי להכנסת התרופות שמשפיעות על הורמון GLP-1 לשוק יש תרומה משמעותית לשיפור ברמות ההמוגלובין המסוכרר בדם בקרב ציבור הבוגרים בארה"ב.

השפעת התרופות על הורדת רמות הסוכר בדם נגרמת על רקע פעילות משולבת של תרופות אלה – הן בהגברת הרגישות להפרשה סלקטיבית של הורמון האינסולין בתאי בטא בלבלב בתגובה לרמות סוכר גבוהות בדם, לצד ירידה בהפרשת הורמון הגלוקגון מתאי אלפא בלבלב שמשפיע על עלייה ברמות הסוכר בדם. גם דיכוי תחושות רעב ושובע שנגרמות כתוצאה מתרופות אלה כחלק מהשפעתן על הורדת משקל עודף – מונע השמנה שבעקיפין קשורה בקשר דו כיווני לתחלואה בסוכרת.

יש לציין כי יתרון נוסף בתרופות GLP-1 בהקשר לטיפול בסוכרתיים הוא בסיכון נמוך יחסית לאירועי היפוגליקמיה בהשוואה לטיפולים אחרים כמו אינסולין.

הפחתה וריפוי תחלואה לבבית ומוחית

בשנים האחרונות התבהר שהתרופות מקבוצת GLP-1 תורמות גם לשיפור בריאות הלב והמוח והפחתת הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיו וסקולארית.

התרופה להרזיה ווגובי הוכחה כמועילה למאובחנים עם אי ספיקת לב במסגרת מחקר SELECT שפורסם באוגוסט 2024 בכתב העת Lancet – הן בהורדת משקל עודף והן בשיפור התמונה הלבבית והמוחית. תרופה זו היא היחידה שהוכיחה יעילות בשיפור בריאות הלב גם למי שאינם סוכרתיים, כאשר במחקר רב מרכזי שפורסם בנובמבר 2023 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי אצל מטופלים עם עודף משקל ומחלת לב וללא סוכרת, הטיפול בווגובי במעקב חציוני של 39.8 שבועות היה מלווה בירידה של 20% בסיכון לאירוע קרדיווסקולארי משמעותי (MACE) הכולל התקף לב, שבץ מוחי או תמותה לבבית. מחקר שפורסם בדצמבר 2024 בכתב העת JACC זיהה השפעות מיטיבות של התרופה על תפקוד הלב של מטופלים עם השמנה שנאלצו לעבור ניתוח מעקפים. לאור הממצאים, במארס 2024 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את ווגובי כטיפול תרופתי ראשון למטופלים בוגרים עם מחלה לבבית בשילוב עודף משקל או השמנת יתר שמיועד להפחתת הסיכון לתמותה קרדיו וסקולארית, התקף לב ושבץ מוחי. ההמלצה לחולי לב עם עודף משקל ליטול את התרופה בשילוב עם דיאטה דלת קלוריות ופעילות גופנית סדירה.

בהמשך לאישור זה, במארס 2025 הוצגו ממצאים מנתוני "העולם האמיתי" לאחר אישור שיווקה של ווגובי בכנס מדעי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) – מחקר SCORE, ומהם עולה כי התרופה במינון של 2.4 מ"ג בהזרקה תת עורית אחת לשבוע שניתנה למטופלים עם מחלת לב ועודף משקל הובילה במעקב שנמשך עד 30 חודשים לירידה של 57% בסיכון לשלושה מצבים קרדיו וסקולריים– התקפי לב, שבץ מוחי או תמותה מכל הסיבות, ולירידה של 45% בסיכון לחמישה מצבים – התקף לב, שבץ, אשפוז על רקע אי ספיקת לב, הצורך בצנתור ותמותה מכל הסיבות.

גם התרופה להרזיה סאקסנדה הוכחה במחקרים בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. מחקר שעקב אחר מטופלים בתרופה זו לסוכרת בזמן מעקב חיצוני של 3.8 שנים, שממצאיו פורסמו ביולי 2016 בכתב העת New England Journal of Medicine, זיהה ירידה של 22% בסיכון לתמותה מאירוע קרדיו וסקולארי, בהשוואה לטיפול בתרופת דמה. בספטמבר 2017 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism כי התרופה גם לוותה בהורדת הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם עודף משקל והשמנה שטופלו בה. התרופה אושרה על ידי מינהל התרופות האמריקאי בשנת 2017 להורדת הסיכון לאירועים קרדיו וסקולאריים משמעותיים (MACE) ספציפית בקרב מאובחנים עם סוכרת. במאי 2025 פורסמו ממצאי "העולם האמיתי" גם ביחס לסקסאנדה במסגרת מחקר LEADER, אשר הצביעו במעקב של כשלוש שנים על ירידה של 26% בסיכון לאירוע לבבי חמור וירידה של 29% בסיכון לתמותה מכל הסיבות.

התרופה מונג'ארו תועדה אף היא בהשפעותיה המיטיבות על בריאות הלב. בעבודה שפורסמה בנובמבר 2024 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי בהשוואה לטיפול דמה, הטיפול בתרופה לאנשים עם השמנה ואי ספיקת לב ומקטע פליטה שמור היה מלווה במעקב של כשנתיים (104 שבועות) בירידה של 38% בסיכון לתמותה ממחלה לבבית או החמרה של אי ספיקת הלב.

מניעת נזק כלייתי

לצד היתרונות בהורדת משקל עודף, טיפול בסוכרת והפחתת גורמי סיכון לבביים, התרופות מקבוצת GLP-1 הוכחו בשנים האחרונות גם כמועילות לשיפור בריאות הכליות, ובין השאר למניעת הידרדרות התפקוד הכלייתי בקרב אנשים עם סוכרת.

כיום תרופות אלה מצויות בשלבי מחקר מתקדמים שבעקבותיהם הן צפויות בשנים האחרונות להיכנס כחלק מהשילוב התרופתי המומלץ כיום למחלת כליות סוכרתית, הכולל תרופות ליתר לחץ דם מקבוצת מעכבי ציר ה-RAS לצד תרופות לסוכרת מקבוצת מעכבי SGLT2 והתרופה קרנדיאה מקבוצת מעכבי הקולטן להורמון אלדוסטרון (קבוצת nsMRA).

עוד בדצמבר 2021 תוארו בכתב העת Circulation ממצאי מחקרים על תרופות מקבוצת GLP-1 על בריאות הכליות של מטופלים עם סוכרת, ונמצא כי הטיפול בתרופות אלה מוביל כעבור שנתיים למניעה ותיקון של אובדן חלבון דרך הכליה ואלבומינוריה – עודף אלבומין בשתן – מה שמעיד על שימור התפקוד הכלייתי.

במאי 2024 פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine תוצאות מחקר גדול – מחקר ה-FLOW שתיאר את ההשפעה המיטיבה של טיפול בחומר הפעיל סמגלוטיד המצוי בתרופה להרזיה ווגובי וכן בתרופות לסוכרת אוזמפיק וריבלסוס אצל המתמודדים עם מחלת כליות כרונית וסוכרת. במחקר זה נמצא כי במעקב חציוני של 3.4 שנים, טיפול בסמגלוטייד הוביל להאטה משמעותית בהתקדמות המחלה הכלייתית לצד הפחתה באירועים קרדיווסקולריים וירידה בסיכון לתמותה. בהשוואה לטיפול דמה, תועדה גם ירידה של 24% בסיכון לאירוע קיצון: אירוע חמור של מחלת כליות כרונית המתבטא באי ספיקת כליות קשה ומצריך דיאליזה והשתלת כליה, ירידה של 50% בערכי סינון הכליות המתבטאים במדד eGFR או תמותה ממחלה כלייתית או לבבית.

בינואר 2025 תארו חוקרים מסין בכתב העת Scientific Reports מנגנון שתועד בניסוי בעכברים המתאר כיצד תרופה נוספת בקבוצה זו – לירגלוטיד (סקסאנדה) – מפחיתה את הסיכון להצטלקות רקמת הכליות (פיברוזיס כליייתי).

במארס 2025 פורסמו בכנס הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) ממצאי מחקר שזיהה יתרונות בשילוב התרופה טריזפטיד (מונג'ארו) בטיפול באנשים עם השמנה, אי ספיקת לב ומחלת כליות כרונית, וביתרונות התרופה גם בשיפור התפקוד הכלייתי, כפי שהתבטא במדדי תפקוד כלייתי בדם (קריאטינין וציסטטין C) כעבור שלושה חודשים, חצי שנה ושנה.

צפי להכללת התרופות להרזיה בשילוב התרופתי המומלץ למניעת מחלת כליות בסוכרת (צילום: Shutterstock)

טיפול בהתמכרויות

בשנים האחרונות מתגלים יתרונות של תרופות מקבוצת GLP-1 גם בשיפור תפקוד הכבד, יתרונות אשר הופכים תרופות אלה לאטרקטיביות למתמודדים עם התמכרויות.

הראיות המבוססות ביותר בהקשר זה מתייחסות להתמכרות לאלכוהול. כך, בין השאר, בנובמבר 2024 פורסם מחקר משבדיה בכתב העת JAMA Psychiatry שמצא כי טיפול במכורים לאלכוהול למשך חציון מעקב של 8.8 שנים הוביל אצל מטופלים בתרופה סמגלוטיד לסיכון הנמוך ב-36% לאשפוזים על רקע הפרעת שימוש באלכוהול, לצד ירידה של 22% בסיכון הכולל לאשפוזים על רקע התמכרויות. הטיפול בתרופה המקבילה לירגלוטיד לווה אף הוא אצל המתמודדים עם התמכרות לאלכוהול בירידה של 21% בסיכון לאשפוזים מסיבות גופניות. לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין הטיפול בתרופות להרזיה לבין הסיכון לניסיונות אובדניים. במחקר נמצא באופן מעניין כי הטיפול בסמגלוטיד ולירגלוטיד להפחתת התמכרות לאלכוהול היה מועיל יותר בהשוואה לתרופות שרשומות כיום לטיפול בהתמכרות זו כמו נלטרקסון ודיסולפיראם, אם כי החוקרים מציינים שיש לקחת את הממצאים בערבון מוגבל, שכן לא בוצעה השוואה ישירה בין התרופות, אלא רק השוואה עקיפה בין אלו שטופלו בכל אחת מהתרופות לבין אלו שלא טופלו בה.

לאחרונה דווח כי התרופה טריזפטיד נחקרת אף היא לטיפול בהתמכרות לאלכוהול וכן כטיפול אפשרי להתמכרות לסמים.

במחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2024 בכתב העת Addiction זוהתה השפעה מיטיבה של תרופות מקבוצת GLP-1 על המתמודדים עם התמכרות לאופיאטים, שהתבטאה בירידה של 40% בנטייה לפתח מינון יתר של אופיאטים.

ראיות חדשות שסוכמו במחקר שפורסם באפריל 2024 מצביעים על השפעות מיטיבות של תרופות ל-GLP-1 גם לדעיכת התמכרות לניקוטין, וזאת גם לצד תועלת במניעת תסמיני גמילה מניקוטין שמתבטאים בין השאר באכילת יתר וצבירת משקל עודף.

התהליכים הביולוגיים שעשויים להסביר השפעות מיטיבות של תרופות מקבוצת GLP-1 על אנשים עם התמכרויות אינם ברורים לחלוטין, ולפי הערכות המבוססות על תצפיות במעבדה וניסויים בחיות, ככל הנראה התרופות משפיעות על תהליכים במוח שקשורים בתחושות 'גמול' המופעלים על ידי המוליך העצבי דופמין, ובכך מובילות לדעיכה בנטייה להתמכרות. כמו כן, ההורמון GLP-1 שהתרופות הללו מחקות למעשה את פעולתו, גם משמש למיתון תגובות של הגוף ללחץ, ונטילת התרופות עשויה להשפיע על דיכוי התנהגות של אכילת יתר וצריכת אלכוהול בתגובה ללחצים מהסביבה. גם השפעה נוגדת דלקתיות של תרופות אלה עשויה להסביר את הקשר שתועד במחקרים.

תרופות ההרזיה מפחיתות אשפוזים אצל המכורים לאלכוהול (צילום: Shutterstock)

דום נשימה בשינה

מחקרים חדשים מזהים יתרונות בתרופות מקבוצת GLP-1 גם בטיפול בהפרעות שינה – ובעיקר דום נשימה חסימתי בשינה – הפרעה שמלווה בהפסקות שינה מרובות בלילה כתוצאה מחסימת דרכי הנשימה. הפרעה זו קשורה בקשר ישיר להשמנה ועלולה להתפתח בין השאר כתוצאה מהצטברות שומנים עודפים בדרכי הנשימה העליונות שעלולה להוביל לשיבוש מכאני ביכולת הנשימה בלילה. הפרעת השינה מאובחנת לפי מחקרים אצל כ-40% מהאנשים עם משקל עודף ועד ל-90% מהמתמודדים עם השמנה חולנית.

הראיות המרכזיות בהקשר זה הוצגו ביחס לתרופה טריזפטיד, שהוכחה כמועילה להפרעת השינה, ואושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) בדצמבר 2024 כטיפול תרופתי ראשון בדום נשימה חסימתי בשינה – לאחר שטופלה עד כה בעיקר באמצעות מסכת CPAP.

במחקר שהוביל לאישור זה, שממצאיו פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine, נמצא כי מטופלים עם השמנה ודום נשימה חסימתי בשינה שטופלו בתרופה במשך שנה חוו שיפור משמעותי במדדים שונים, לרבות ירידה משמעותית בהיקף הפסקות הנשימה במשך הלילה, בהשוואה למטופלים בתרופת דמה.

מחקרים רומזים ליעילות של תרופות נוספות מקבוצת GLP-1 לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה. כך, חוקרים מתורכיה וארה"ב דיווחו בינואר 2025 בכתב העת Medical Research Archives על ממצאי מחקר רטרוספקטיבי בקרב עשרות אלפי מטופלים עם השמנה, שמצא כי המטופלים בתרופות להרזיה סמגלוטיד וטריזפטיד נמצאים בסיכויים נמוכים יותר ב-40% לסבול מדום נשימה חסימתי בשינה בהשוואה למי שאינם מטופלים בתרופות להרזיה, וללא הבדלים מובהקים בין התרופות בעבודה זו. מחקרים מזהים השפעות מיטיבות גם של לירגלוטיד על ירידה בהפסקות נשימה בלילה בקרב אנשים עם השמנה המטופלים בתרופה.

מניעה וריפוי של נזק בכבד

מספר מחקרים בוחנים את יעילות התרופות מקבוצת GLP-1 להתוויה ייעודית של כבד שומני – שמהווה את מחלת הכבד השכיחה ביותר, אשר מאובחנת אצל כ-70% מהאנשים עם סוכרת.

בהקשר זה, בנובמבר 2020 פורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine ממצאי מחקר שבחן את יעילות הטיפול בתרופה ווגובי למחלת כבד שומני המלווה בדלקתיות ופגיעה בתאי הכבד (NASH). במחקר שנערך בקרב 320 מטופלים במשך 72 שבועות, נמצא כי הטיפול בתרופה הוביל לשיפור במצב הדלקתי בכבד שהגיע עד לכ-59% מהמטופלים בתרופה במינון של 0.4 מ"ג ליום, בהשוואה ל-17% בקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת דמה.

מחקר חדש, שפורסם באפריל 2025 בכתב העת New England Journal of Medicine, זיהה בווגובי תועלת קלינית בטיפול במחלת כבד דלקתית פרוגרסיבית (progressive steatohepatitis), מחלה המתבטאת בהצטברות שומנים בכבד ודלקתיות והצטלקות של רקמת הכבד לאורך זמן. במחקר נבחנו 1,197 בוגרים עם מחלה זו, שאובחנו עם פיברוזיס מתקדם בכבד (דרגה 2 ו-3), ונמצא כי הזרקה שבועית של ווגובי למשך 240 שבועות (כארבע וחצי שנים) הובילה לאי החמרה של הפיברוזיס בקרב רוב המטופלים בתרופה (62.9%) – פי 2 יותר מאשר בקבוצת הביקורת שטופלה בתרופת דמה (32.3%). אצל מעל לשליש (36.8%) מהמטופלים בתרופה אף תועדה ירידה בדרגת ההצטלקות הכבדית, בהשוואה לכחמישית (22.4%) בקבוצת הביקורת, וכל אלה בשילוב של ירידה ממוצעת של 10.5% במשקל הגוף הודות לטיפול בווגובי, בהשוואה ל-2% ירידה במשקל בקבוצת הביקורת.

נכון לקיץ 2025 טרם אושר הטיפול בתרופות מקבוצת GLP-1 בהתוויה ייעודית של כבד שומני או טיפול בהתמכרות לאלכוהול, וברקע יש תרופות חדשות בקבוצה זו שנמצאות בהליכי פיתוח להתוויה זו, בהן אפינופגדוטיד (Efinopegdutide) ואפוסיפגטרוטיד (Efocipegtrutide).

יתרונות בריאותיים נוספים

הורדת לחץ דם

מספר מחקרים מדגימים השפעות של תרופות מקבוצת GLP-1 בהורדת ערכי לחץ דם גבוה – אם כי היתרונות מתמקדים בהורדה של לחץ דם סיסטולי בלבד, וללא השפעה מובהקת על לחץ הדם הדיאסטולי, ונכון לקיץ 2025 אין התוויה מאושרת לתרופות מקבוצה זו לצורך טיפול ביתר לחץ דם.

בין הראיות, מטה אנליזה של חוקרים מאירלנד שפורסמה בינואר 2023 בכתב העת Journal of Clinical Medicine שמצאה כי אצל מטופלים בתרופה סמגלוטיד שאינם סוכרתיים מתפתחת ירידה ממוצעת של 4.83 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הסיסטולי.

מטה אנליזה מסין שפורסמה בינואר 2019 בכתב העת BMC Endocrine Disorders מצאה כי טיפול בלירגלוטיד מלווה בירידה ממוצעת של 3.18 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי.

במחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2024 בכתב העת Circulation הודגמה ההשפעה המיטיבה של טריזפטיד בהורדת לחץ דם אמבולטורי בקהילה כעבור תשעה חודשים אצל מי שמאובחנים עם עודף משקל והשמנה (מדד השמנה BMI בגובה 27 יחידות ומעלה), כשהירידה בלחץ הדם הסיסטולי נותרה מובהקת גם לאחר תקנון למשתנים מתערבים כמו גיל, מין וגורמי סיכון ליתר לחץ דם.

למעשה, השפעה זו שנצפית בתרופות GLP-1 בהורדת לחץ הדם הסיסטולי היא גורם נוסף שמשפיע על ההשפעות המיטיבות שמזוהות לאחרונה בתרופות מקבוצת GLP-1 במניעת אירועי לב ותמותה לבבית.

מניעת סרטן

מחקרים חדשים מזהים בתרופות מקבוצת האנלוגים ל-GLP-1 גם יתרונות במניעת סרטן, ובעיקר סוגים של סרטן שנקשרו בבירור להשמנה.

במחקר אמריקאי נרחב בקרב 170,030 נבדקים מ-43 מבטחים רפואיים בארה"ב, שממצאיו הוצגו ביוני 2025 בכנס החברה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO), נמצא כי תרופות אלה שניתנו לאנשים עם סוכרת והשמנה לוו בירידה של 7% בסיכון ל-14 סוגים של סרטן הקשורים להשמנה, ובעיקר לוו בירידה של 16% בסיכון לסרטן המעי וירידה של 28% בסיכון לסרטן הרקטום.

במחקר נרחב נוסף מארה"ב של חוקרים מאוניברסיטת Case Western Reserve שפורסם ביולי 2024 בכתב העת JAMA Network Open נמצא כי סוכרתיים שטופלו בתרופות מקבוצת GLP-1 הציגו במעקב חציוני של 11 שנים ירידה בסיכון לשורה ארוכה של גידולים סרטניים – בוושט, המעי הגס, הרחם, שלפוחית השתן, הכליות, הכבד, השחלות והלבלב, וכן גידולי ראש מסוג מנינגיומה ומיאלומה נפוצה.

עם זאת, יש לציין כי נכון לקיץ 2025 אין המלצות של ארגונים רפואיים לשימוש בתרופות GLP-1 למטרות מניעת סרטן ואין כל התוויה מאושרת מסוג זה לתרופה בקבוצה זו.

פרופ' איתמר רז הוא רופא מומחה לרפואה פנימית סוכרת והשמנת יתר

עדכון אחרון: יוני 2025