בזמן האחרון אני מבחינה ביותר ויותר אימהות עם תינוקות סביבי. האם הן התרבו באופן פתאומי? אני תוהה. אני מוצאת עצמי מפזרת הרבה "מזל טובים" לקרובים ורחוקים. חלפו שנתיים מאז שנישאתי. בינתיים הספקנו לעבור לגור בחו"ל, וכבר כשנה אנחנו גרים ביבשת השחורה. מחשבות על הריון ועל תינוקות חמודים ממלאים את ימי וגם את לילותיי. בן הזוג שלי לא לוחץ. אני יודעת שהוא רוצה אבל הוא לא מעלה את הנושא. יש לו מספיק עניינים בעבודה, וכבר גיליתי, סבלנות היא הצד החזק שלו.

פתאום המחשבה על להיות אמא מרגשת אותי, מאיצה את פעימות ליבי. זה לא קרה עד עתה. אני שמה לב שעד לזמן האחרון הנושא כלל לא העסיק אותי. אולי כי הייתי עסוקה בעיקר בעצמי, באבחון שלי, במה זה אומר להיות חולה ובמה עליי לעשות כדי להבריא. פתאום יש למשהו אחר מקום. העובדה שזה זמן מה לא היו לי התקפים בטח עוזרת. גם השיחות עם חברותיי, בנות גילי, אלה הנמצאות עמוק בענייני צאצאים נותנות אותותיהן, ואולי זה השעון הביולוגי המתזכר אותי. האמת שלא ממש משנה הסיבה, העובדה היא שפתאום זה מציף אותי. ההתרגשות שאני חשה מלווה בפחד, במחשבות על האם אני מתאימה בכלל להיות אמא. עיקר הפחדים נסובים סביב השאלה מה זה אומר להיכנס להריון עם טרשת נפוצה. אלוהים, מה אני הולכת להביא על עצמי?