מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

הפרעות אכילה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחדשותנשים ביסקסואליות בסיכון מוגבר להפרעות אכילה

נשים ביסקסואליות בסיכון מוגבר להפרעות אכילה

מחקר אמריקאי מצא כי צעירות המגדירות עצמן כביסקסואליות או מתלבטות לגבי זהותן המינית נוטות לפתח הפרעות אכילה בשכיחות גבוהה יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

גיל ההתבגרות, המהווה נקודת זמן מרכזית להתפתחותן של הפרעות אכילה מסוג אנורקסיה, בולימיה והפרעת אכילה בולמוסית המתבטאת בהתקפי זלילה, מהווה גם צומת דרכים משמעותית באשר לנטיות מיניות ומשיכה מינית.

 

הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים וכן אנשים שמגדירים עצמם כמתלבטים לגבי נטייתם המינית, כבר נמצאו בעבודות שונות כאנשים הנמצאים בסיכון מוגבר למצוקה נפשית על רקע תחושות אשם ויחסה של החברה כלפיהם כקבוצת מיעוט, וזוהו עם שיעורים גבוהים של דיכאון, חרדה ונטייה אובדנית.

 

גברים מתבגרים עם זהות מינית שאינה סטרייטית כבר נמצאו במחקרים בעבר כבעלי נטייה להפרעות אכילה מסוגים שונים. מחקר אמריקאי חדש מעלה כי גם צעירות ביסקסואליות ואלו המתלבטות לגבי נטייתן המינית נמצאות בסיכון לפתח הפרעות אכילה.

 

מחקר שבוצע על ידי צוות מאוניברסיטת דרקסל שבפילדלפיה, כלל מאגר של 2,513 מתבגרים ובוגרים צעירים בגילי 14 עד 24, 61.2% מתוכם נשים, שגויסו בעשר מרפאות ראשוניות באזור פילדלפיה, כחלק ממחקר מעקב בנושא רפואה ובריאות. מבין הנבדקים, 91.7% הגדירו עצמם כסטרייטים שנמשכים מינית רק לבני המין השני, 3.9% כביסקסואלים שנמשכים לשני המינים, 0.8% כגברים הומואים הנמשכים לגברים, 1.2% כנשים לסביות הנמשכות לנשים ו-1.6% הגדירו עצמם כלא בטוחים לגבי זהותם המינית.

 

כל נבדק מילא שאלון לאיתור הפרעות אכילה והפרעות בדימוי גוף, שכלל שאלות כגון 'כל כמה זמן את/ה חושב/ת שאת/ה שמן/ה למרות שאנשים אומרים שאת/ה רזה?' ו'כל כמה זמן את/ה מנסה לשלוט במשקל באמצעות דילוג על ארוחות?/ ו'כל כמה זמן את/ה מנסה לשלוט במשקל באמצעות הקאות?'.

 

ככלל, הציון הממוצע הנוגע להפרעות אכילה בקרב נשים (0.76 נקודות) היה גבוה פי 2.2 בהשוואה לגברים (0.34 נקודות). בקרב גברים נמצא קשר ברור, שכבר הוכח בעבודות קודמות, בין נטייה מינית להפרעות אכילה, כשהציון המעיד על הפרעות אכילה היה גבוה יותר בקרב גברים הומואים (0.98 נקודות) וביסקסואלים (0.78 נקודות) – עד פי 3 בהשוואה לסטרייטים (0.32 נקודות).

 

בקרב הנשים שנבדקו, בשונה ממה שהעריכו החוקרים, לא היה הבדל מובהק בנטייה להפרעות אכילה בין נשים שהגדירו עצמן סטרייטיות (0.73 נקודות) ללסביות (0.63 נקודות).

 

אולם יחד עם זאת, לנשים שהגדירו עצמם כביסקסואליות היה ציון ממוצע הנוגע להפרעות אכילה גבוה משמעותית (1.09 נקודות), ואילו בקרב נשים שהיו באי וודאות לגבי נטייתן המינית תועד הציון הממוצע הגבוה ביותר (1.41 נקודות).

 

לסביות לא בסיכון

 

החוקרים סיכמו כי על פי הממצאים, מתבגרות וצעירות שנמשכות מינית לשני המינים או כאלו שאינן בטוחות לגבי נטייתן המינית נמצאות בסיכון הגבוה ביותר להפרעות אכילה.

 

החוקרים מבהירים כי מספר השערות יכולות להסביר את הממצא, לרבות האפשרות שנשים אלו מרגישות יותר תחושות של בושה לגבי זהותן המינית, בדומה לרגשות בושה שמתועדות בעבודות אחרות בקרב מתבגרות עם הפרעות אכילה כלפי מיניות והתבגרות מינית (puberty), בייחוד בקרב נשים עם אנורקסיה נרבוזה. כמו כן, הנשים שזוהו בסיכון הגבוה ביותר להפרעות אכילה נמצאות גם במצב של 'אוריינטציה מינית לא יציבה', שכן גם בקרב קהילת האנשים שאינם מגדירים עצמם כסטרייטים – קהילת הלהט"ב – הן מחזיקות בזהות מינית הנחשבת לפחות לגיטימית, יותר 'מופקרת', פחות מעורבת בענייני הקהילה וכזו שיש כלפיה יותר ביקורת חברתית. לטענת החוקרים, ייתכן והפרעות אכילה הן אמצעי להתמודדות עבור נשים אלו עם נטייה מינית שהחברה תופסת כבלתי תקינה.

 

החוקרים קוראים להעלאת המודעות לקבוצות שזוהו המחקר בסיכון להפרעות אכילה בקרב רופאים ראשוניים ורופאים מומחים – לרבות פסיכיאטרים, במטרה להציע להן תמיכה נפשית הולמת ולנסות ולהתערב למניעת התקבעות של הפרעות אכילה לאורך זמן. כמו כן, המחקר לטענתם מדגיש את החשיבות הכללית של ביצוע בירור למצוקות נפשיות שונות במרפאות ראשוניות.

 

המחקר נתמך על ידי המנהל לשירותי בריאות הנפש בארה"ב (SAMHSA) וממצאיו פורסמו בגיליון אוגוסט 2015 של כתב העת Eating Behaviors.

 

ממצאי המחקר מתיישבים עם עבודות קודמות שכבר זיהו גברים שאינם בעלי נטייה מינית סטרייטית עם הפרעות אכילה, לרבות מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד מספטמבר 2009 שמצא שיעורים גבוהים יותר של בולמוסים, הקאות ושימוש במשלשלים בקרב בני נוער אשר הגדירו את עצמם כהומוסקסואלים, לסביות, בי-סקסואליים וגם "בעיקר הטרוסקסואלים".

 

ממצא זה הוסבר בעבודות על ידי מספר תיאוריות אפשריות, ובהן 'תיאורית האובייקטיפיקציה' (objectification hypothesis) שמסבירה גם נטייתן של נשים להפרעות אכילה על רקע לחץ חברתי מצד חברים לגבי דימוי הגוף האידיאלי, וכן 'תיאוריית הלחץ של קבוצות מיעוט' (minority stress hypothesis) ולפיה קבוצות מיעוט – לרבות אנשים עם זהות מינית שאינה סטרייטית – נמצאות בלחץ מתמיד מעצם הסטיגמה המוטלת עליהן מצד החברה.

 

 

Eating Behaviors, Doi: 10.1016/j.eatbeh.2015.08.001