20(!!!) שנה לפחות.
צר לי "לקלקל" את הסטטיסטיקה.

"סתם" סחרחורת ועייפות לא יגרמו לאף אחד להתרגש.
גם לא "טיקים" וסנוור בעיניים.
הרופא הממוצע ירשום ויטמינים (למרות ש"לא חסר לך, תקחי אם בא לך"), או ימליץ לא להשתמש בנורות ניאון.

אין לי עיצות.

את לא "מקלקלת" את הסטטיסטיקה ואפשר להבין מדוע את כועסת. 20 שנה זה המון זמן.
ישנם סימפטומים ומצבים בהם הרופאים אינם מצליחים להגיע לאבחנה מדוייקת. אין ספק שמצבים אלו מתסכלים.
מצבים אלו שכיחים מאוד לפני קבלת אבחנה של טרשת נפוצה, מכיוון שזו מחלה נדירה יחסית ואין היא הדבר הראשון שרופא יחשוד בו.
כנראה שעכשיו אני מבין טוב יותר את הכינוי שבחרת לך.
אני מאמין שכל אלו שלא קיבלו אבחנה מדוייקת (ועימה היחס והטיפול המתאים), מזדהים איתך. זה נושא שלא מדובר מספיק, אך האמת היא שיש לא מעט מקרים כאלו, בעיקר בתחום הנוירולוגיה.