וואו, לא יכולה לדמיין התעלפות מתוך כאב שכזה. מפחיד:(

ואתה מתאר את זה באורח ככ חינני.

אצלי חוויית ההתעלפות קצת שונה, כן יש גל קור או חום אבל הכל מתערפל, אצלי לרוב השמיעה קודמת להכל. וכן זה ת מ י ד מפחיד מחדש. חוסר השליטה ואי הוודאות.

היי יהונתן,

כל כך מפחיד ועצוב לשמוע מה שעובר עלייך. הבנתי מצויין את ההסבר שלך. אתה מתאר את מה שעובר עליך כל כך מוחשי....

 כשהכאב שלי עובר את העשר או יותר נכון מיליון ( אני חושבת שיש להמציא סולם מדידה אחר לכאב נוירופתי שמתחיל מ10 או 100 ונגמר בערך באיסוף) אז אני אומנם לא מתעלפת, אבל מרגישה כאילו תכף אתעלף או מרגישה שאני מאוד מאוד רוצה להתעלף כדי להפסיק להרגיש את הכאב הזה. 

אני מקווה מאוד שהטיפול שאתה נוטל יעזור וכבר עוזר לך למנוע התקפי כאב תופת ולמנוע את אירועי אובדן הכרה. מחזיקה לך אצבעות....

תרגיש טוב,

נועה

וואווו 

רק בסוף הבנתי שאני "מכירה" אותך

איזה תיאור מפחיד

אתה יכול לעשות משהו על מנת שההתעלפות תהיה מבוקרת?

אצלי זה קורה בעיקר באוכל או שאני מתעצבן לחץ בראש חוסר תחושה וצמרמורת בגפיים אני מרגיש שאני נושם והאויר לא מגיע מסך שחור בעיניים  ואז בום נתק ..הכל שחור כאבי תופת בכל הגוף בעיקר בחזה ופתאום תחושת שלווה וריחוף לפעמים אני רואה כל מיני אורות בוהקים ומרגיש שאני כאילו מחוץ לגוף אני רואה את הגוף שלי זרוק כמו שקית אשפה על השולחן ספה לו משנה איפה ואני בכלל לו מרגיש שייך אילייו אני שומע שקוראים לי אבל לא מסוגל להגיב רק רוצה שיעזבו אותי בשקט  ואז חזרה כאילו תולשים אותי מאיזה מקום חם ומוגן כל הגוף כואב כאילו רצתי מרתון וקיבלתי מכות באמצע 

גם זה בקושי כי רוב הפעמים המוח כבר לא יודע איך להגיד לגוף להשכב

לדוגמא לפני כמה ימים אמא שלי זיהת את ההתקף כי לא ידעתי איך לפתוח בקבוק קטשופ ודפקתי עליו וסובבתי אבל לא ״הבנתי״ שאני צריך לפתוח את הפקק...

מבינה?

אצלי אני לא תמיד מצליח לשכב או לפנות מקום קרא לי כבר שהתעוררתי עם הפרצוף במרק או בפירה בבית ניחה אבל בחוץ לא הכי נעים  

יהונתן,

רק עכשיו קראתי את זה.

התכוונתי לשלוח אל ענתר את הכתבה שלך בה אתה מספר על המקרה שלך.

אני ב"ה לא חווה התעלפויות מכאב אבל יש  פעמים רבות שאני מרגישה שאני מייחלת לכך.

אתה וצבי כתבתם בצורה כל כך  ברורה וצלולה שהרגשתי כאילו אני חווה את זה.

ליבי איתך!

רפואה שלמה!

צבי אתה מספר לי...

זו הסיבה שאני לא יוצא בכלל החוצה בגלל זה אני תמיד זמין לכם כבר סדקתי את היד נפצעתי ואפילו הבוקר נפלתי במדרגות

זה לא הכאב מה שמפריע אלה החלק הזה שהגוף כמו חפץ שנופל בלי חשבון...

ורד יקרה תודה רבה אני מקווה שהאישור עם הקנאביס יגיע כבר ...תרגישי טוב!

זה מעצבן שאני כותב ושולח ואז זה נעלם.........

יונתן אסור לך להסתגר בבועה שלך יש המון דברים יפים בחוץ הבן שלי בן 26 חולה בשיתוק מוחין  הידרו צפלוס אומר קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים 

אתה צריך לצאת עם מלווה או להכשיר את החברים שלך להתמודד עם ההתקפים החיים בחוץ כל כך יפים ויש לנו עוד כל כך הרבה מה לראות ולעשות תחשוב שזה מה שיש עם זה נילחם ועם זה ננצח  ושכולם יקפצו  אתה בסופו של יום אתה נילחם על איכות החיים שלך 

קודם כל אתה מתבטא מעולה. תודה על הקריאה המעניינת ומרגשת.

למרות ואיני סובל מהתעלפויות (ככל הידוע לי), תחושות הערפול, קריסה וחוסר האונים, מוכרות לי היטב. לעתים כאשר סובל במיוחד, עם דגש על התקפי חרדה ו/או כאבים עצמתיים, חושך עלי עולמי, תרתי משמע. מוצא את עצמי לפתע בסלון, כאשר רגע לפני הייתי במיטה. מוצא כוס מים לצידי. אפילו היו מקרים קצת יותר דוחים. כאשר חווה משהו ש"גדול עלי", האירוע נמחק מזכרוני כאילו לא היה, למרות שפעמים רבות הזיעה ודופק מהיר מרמזים על מה שהתרחש לו. הפסיכיאטר טוען שמדובר בדבר הנקרא "דיסוציאציה", תחושת ניתוק כלשהי, משמע עדיין בהכרה.

רפואה שלמה, יהונתן.

יהונתן ה"קטן"...

א-אתה מדהים ביכולת הכתיבה שלך ותיאור המצב בצורה הכי מדויקת שיכולה להיות (אני כותבת לך כאחות שלמדה את מה שאתה כותב עליו וכאחת שאיבדה את הכרתה אי אלו פעמים בשל אפילפסיה GRAND MAL ונפילת רמות סוכר,עד קרוב ל-10 מ"ג!!!!

ב-אני חושבת שעצם העובדה שאתה כבר מודע מראש או שיש לך "הכנה" (אאורה בלשון המקצועית) של כמה דקות,לפני שאיבוד ההכרה קורה,זה דבר שלא קורה לרוב "מאבדי ההכרה" וזה דבר שנותן לך את האפשרות להתיישב או להגיע במהירות למקום שבו יש סיכוי שתיפול בצורה לא מבוקרת ותיפגע (אני מניחה שגם בני משפחתך/חבריך הקרובים,למדו לזהות את הסימנים והם יכולים לדאוג לכך שתיפול בצורה בטוחה יותר מ"סתם" אדם שמאבד את הכרתו,ללא כל הכנה.

אני הייתי ממליצה לך,להציע לרופא המטפל בך,לדבר בפני הסטודנטים שעובדים איתו,כי סיפור כמו שלך,עם רמת אינטילגנציה ויכולת מילולית כמו שלך,יכולות לעזור להם להבין,מה קורה לאדם המאבד את הכרתו ולהבחין בחלק מהמקרים,ב"התרעות" פיזיות,שמשהו "הולך לקרות" ושצריך לטפל מיידית.

מידע כזה יכול להפוך אותם לרופאים טובים יותר ואתה תרגיש שמה ש"נפל" עליך משמים,לא נפל לשווא,אלא עשית עם זה משהו ותרמת את תרומתך הצנועה לעולם הרפואה!!!

מאחלת לך מעומק הלב,הרבה בריאות וכמה שפחות איבודי הכרה ובכלל-שיהיו לך חיים ארוכים,מלאי אושר,שמחה ובעיקר בריאות!!!

אוריה