שאלה: איזה מן שמן את/ה

תשובה: את/ה

שאלה: מי את/ה

תשובה: לשאלה הנ"ל כדאי לענות ברמת האיסטנקט. ואז כשברורה לך התשובה, כדאי לחזק את החלק הברור בחיינו. כך שניתן יהיה להתיחס לברור כמו אפליקציה. כלומר אם אני עומד מול מזנון ומתבונן במזון? ברור לי איזה מזון מזין אותי מתוך כלל המזונות. אותה האפליקציה לגבי כמות המזון, המקום שבו אנו נמצאים, בני הזוג שבחרנו, מקצוע וכל בחירה אחרת. בהמשך מגיע האושר, נא לבדוק.

אתה מזכיר לי מנטרות של חכמי זן. ברור שזה נכון... אבל איך מפתחים את הכושר לזהות מה מזין אותי?

ויותר מזה, לדעתי אם היה לנו הכושר הזה גם לא היינו מגיעים בכלל להשמנה.

מעניין וברור אבל נראה לי לא נכון עבורי.

הבעיה היא שאני רוצה מאד לזוז ורוצה מאד לאכול.

מעין רצון לטרוף את העולם בכל מובניו וזה לא מתאים לתיאוריה שלך.

ההשמנה שלי איומה, אני בקושי נושם, יש לי לחץ דם גבוה וקשה לי.
 

הי אליפאז, אין לי ספק ששמנים שאוהבים לזוז הם הרבה יותר בריאים מכאלה שאינם אוהבים לזוז, אבל לוקחת בחשבון את הערתך שאולי לא כל השמנים הם מאותו ז'אנר.

איזה מן שמן אני ?!

אז בואו ונראה

אוהבת לזוז כשטוב לה - כשרע לה הולכת לבכות ולישון ולמזלי הטוב יותר טוב לי מאשר רע לי

אוהבת שיזיזו אותי כמו בעיסוי - זה מרגיע 

עומדת מול המקרר ותוהה מה לעזאזל אוכל מחר בעבודה ואז התפריט הכמעט קבוע חוזר על עצמו

אני מרגישה את עצמי רגועה אבל יכול להיות שהגוף יעיד אחרת

עם השינוי בתפריט האוכל אין לי בעיה מה שקשה לי זה הספורט/התעמלות יש רגעים שיש לי מוטיבציה אבל רוב הזמן אין לי ואז מעבר לחוסר חשק לפעילות יש גם חוסר עניין ושיעמום וזה האתגר שהכי קשה לי להתמודד איתו כרגע

הי שחר, מה שאני עשיתי כדי להתגבר על חוסר החשק לזוז הוא לארגן את זה עם חברה ותמיד להוסיף לזה בית קפה אחר כך שעושה את כל האירוע לכייף

הבעיה היא שצריך תנועה שנרצה לעשות ולא תלחיץ אותנו. הרי מהתחלה אנחנו לא לא רוצים לזוז, אז איך פתאום נרצה לזוז? כלומר לגוף לא מספיק שאנחנו זזים, הוא רוצה שנאהב את זה, ממש חוצפה מצדו

הרי אנחנו לא אוהבים את זה, מוכנים לעשות את זה בשביל לרזות, סובלים עם כל צעד, וזה לא מספיק טוב בשבילו

בקיצור הגוף מכין את הסיבה לכישלון

לא הצלחת לא בגלל שלא התאמצת

אלא בגלל שלא אהבת את מה שאת עושה

הי ענת, אל תכעסי ...את עלית על נקודה כל כך חשובה ואנא נצלי את היצירתיות שלך כדי למצוא מערך התעמלות שאת אוהבת. אולי מורה חתיך? מחכה לשמוע הצעות...
וכמו שכבר אמרתי, תמיד אפשר לפנות לטיפולים אלטרנטיביים...בתחילת דרכי בהרזיה הייתי עושה 2 טיפולים בשבוע.

אחרי 55 שנים הבנתי, אני לא אוהבת לזוז

נזכרתי אתמול בשורה מרשימה שכתבתי לפני ימי האינטרנט, בערך לפני 33 שנים

חבל שאי אפשר למצוא אותה היום

כתבתי כך: וענת שהספורט האהוב עליה בטן גם במיטה, ולהפוך דף בספר...

מדריך חתיך מקסימום יכול להוצא תנועה

אני אוהב את המדריך 

לא את התנועה

כך שאם את אומרת תזוזי ותהני ממשהו

והמשהו לא חייב להיות התזוזה

זה משהו אחר

אפשר נגיד להינות מהליכה כי בסוף יש דוכן גלידה

לא נהנים מההליכה

נהנים מהגלידה

לא שזה רלוונטי לי

בישוב שלי יש בדרך לאכול: חובזה, שום בר, חרדל בר

הי ענת, האם ראית את תוכניות הבריאות האחרונות המראות שבקרוב נחייה עד גיל 200?איך תתעמלי עוד -150 שנה בלי להנות מזה? 

אני מנסה למצוא טריגר שישכנע אותך לחפש מפתח להנאה מלזוז :)

מנסיון עם מטופלות הסובלות מאכילה כפייתית הייתי אומרת שבדרך כלל לא אוהבים לזוז ללא מטרה בסוףת כלומר יהיו מוכנות ללכת מרחק אם בסופו יהיה משהו שחפצות בו -בגדים, חפצים שאוהבים או כמובן אוכל.

לגבי תנועה פסיבית כמו במסאז' זה משתנה , יש כתמיד אלה שבשל ההשמנה מרגישות נבוכות ממגע ויש שנהינות.

באכילה אימפולסיבית יש תמיד אלמנט של אי שקט  וחרדה.