חזרה לרשימת הבלוגים

פט(פות)ים /  Oopsy daisy

מסע גניקולוגי סרקסטי מהחוויה האישית והנפשית שלי
לארכיון
מתיחות בוקר
02/11/2013
צפיות: 679
|

 

קמה בבוקר ומתחילה להתמתח.
מותחת את לחי ימין, מותחת את לחי שמאל, השיניים נחשפות לאיטן, וככה אני עומדת מול המראה. מחייכת. עד לא מזמן הייתי עושה זאת בעל כורחי.
וכמו שבחדר כושר מאמנים את השרירים,
בהתחלה נתפסים, קשה לרוץ, קשה אחרי הריצה,
הכי קשה יום אחרי הריצה הראשונה ואז.. הגוף מתרגל.
גם אצלי השרירים התרגלו כבר.
הלחיים כבר נמתחות אוטומטית ובעודן מבסוטיות על עצמן במראה, אני מחזקת את הפעילות הספורטיבית ומזכירה לעצמי (כאילו הייתי יכולה לשכוח את כל הטוב הזה בתוך כל הכאוס הבלתי נגמר של הכאב) שיש לי המון סיבות לחייך.
הבן המקסים שלי, חבילת אושר קטנה. כל בוקר כשאני פוקחת את עיניי והוא עומד מקפץ על המיטה, משדל אותי בחיוכים להוציא אותו מהכלוב - אני מרגישה כאילו אני פותחת מתנה, עטופה בנייר יוקרתי ומנצנץ ואין לדעת מה היא מכילה, גם עם הפיצי שלי אין לדעת מה יוליד יום. האם הוא ילך היום? האם הוא ילמד מילה חדשה? האם גם היום אני אמצא זוית חדשה של חיוך אצלו שתגרום לי להתמוגג?
וכך גם אישתי,
עמוסת אנרגיות חיוביות, מפגיזה אותי במחמאות על הבוקר, עוד לא רחצתי פנים והקפה כבר מוכן, בדיוק בטמפרטורה המתבקשת, קורא לי ללגום אותו.
ואני לוגמת. טעים. החיים שלי טעימים. רק שלפעמים אני לא ממש רעבה...
יש תעתוע מסוים בכל סיפור הכאב, אני תמיד מרגישה שאני צריכה להודות לו כי הוא הגורם העיקרי לעובדה שפתאום אני מעריכה כל שטות הכי קטנה שמשמחת אותי, רק שמצד שני, גם כשכבר נראה שהבנתי לשם מה הוא הגיע, מרגישה שהפנמתי וזה הזמן להיפרד-הכאב, מסתבר, חושב אחרת.
והוא שם, מנסה להוציא את הטעם מחיי או שאולי באמת השיעור עוד לא נגמר?? אני חיה באמונה שהיקום זז כל הזמן. מניע את כולנו, את הכל.
גם אם אני מרגישה תקיעות בחיי,אני תמיד מזכירה לעצמי שהיקום נע ופשוט צריך לזרום איתו. 
לפני הכאב הזה, הייתי כל כך הרבה פעמים לא מרוצה מחיי והיום אני תוהה למה בעצם ?? מה היה שם ככ נורא?? מה היה יותר נורא מזה??? איך יכול להיות שדווקא עכשיו אני רואה הכל? מבינה יותר, מקשיבה לעצמי יותר (כאילו שיש לי ברירה חח), זה מה שהכאב עשה. דחק אותי לפינה כאילו הייתי בעונש בכיתה ואמר-תתמודדי, תכירי את עצמך. 
לסיכום,
אני מאמינה - הכאב יעבור, התובנות יישארו. 
האמונה מייצרת תקווה, תקווה מייצרת כח. זה בטוח.
מה אנחנו בלי תקווה?
ותחשבו - האם אתם באמת מכירים את עצמכם?
 
שבוע טוב חברים
כתוב תגובה
צטט בבלוג שלך
לעקוב
תגובות
varduku, 02/11/2013

אופסי יקרה! וואו. פוסט חזק ומרגש. מהכאב הכי גדול, מגיעים למקום הכי גבוה, הכי נקי. בלי הסחות דעת מסביב. את והאמת שלך. האמונה בך, בעצמך, בדרך שלך, בבחירות שלך, לראות את הדברים האמיתיים והטובים שלך שהחיים מעניקים לך. מבורכת שאת!! שבוע טוב ומבורך!!! 

צוצו, 02/11/2013

את מרגשת בצורה לא נורמלית, כל כך מזדהה ושואבת ממך כוח.

אחד הדברים הטובים בכאב הארור הזה שנכנס לחיי והפך אותם ב 180 מעלות הוא שהכאב הפגיש בינינו.

הלוואי וניפרד ממנו לשלום ולא להתראות בקרוב.

 

Oopsy daisy, 02/11/2013

ורד כפרה עלייך, את ממש ביג מאמא (עם קריצה אבל בטוחה שהבנת אותי)

Oopsy daisy, 02/11/2013

צוצו דרלינג, אנחנו ניפרד ממנו בקרוב מאוד אבל בזכותו גם נבין, נגדל ונצמח. את עוד תראי.

אפרת_זיו, 03/11/2013

כרגיל כותבת מעניין, מרתק ומרגש.

שמחה שאת מצליחה בינות הכאב לראות, להוקיר ולהודות לדברים הקטנים ול"יש".

לא תמיד זה פשוט.

 

Oopsy daisy, 03/11/2013

אפרת יקירה, רוב הזמן זה לא פשוט! אני חושבת שדווקא בגלל זה אני מרגישה ככ מלכה בסוף כל יום חחח, טופחת לעצמי על השכם שעברתי את אותו בחיוך ואהבה ולא במרמור והלקאה עצמית ועוד דבר,, יש לי מיליון  דברים לרשום בקבוצה אבל לצערי הרב השיתוף לא עובד מהאייפון ! למה למען השם!!!

Oopsy daisy, 03/11/2013

אה וכפרה עלייך על המחמאות אפרת

רוצה להתחבר לאנשים כמוך? הרשם עכשיו בחינם

אין צורך להזדהות (מומלץ לבחור כינוי)

כתובת הדוא"ל לא תוצג באתר

מין
גבר
אישה
קראתי והסכמתי עם תנאי השימוש
הרשם חינם
משתפים את הכאב
פרויקט מיוחד ובו אנשים המתמודדים עם כאב כרוני משתפים וחושפים את הכאב הפרטי שלהם בווידאו
אל הפרויקט >
מצא חברים כמוני
"
0 100
הכל
גבר
אישה
פוסטים אחרונים בבלוג
על הקהילה

קהילת כאב הינה מקום תומך ומכיל עבור הסובלים מכאב ויקיריהם. סובלים מכאבים? חיים בין רופאים וכדורים? חיי היומיום נפגעים וקשים, והסביבה הרגילה לא מבינה את הקושי? בואו להתייעץ ולחלוק עם חברים במצבכם ועם רופאים המתמחים ברפואת כאב

קהילות
קהילת אוסטיאופורוזיס
קהילת אירוע מוחי
קהילת דיכאון וחרדה
קהילת הפרעות אכילה
קהילת הפרעות קשב וריכוז
קהילת השמנה
קהילת נפגעי חוט שדרה
קהילת טראומה מטרור
קהילת טרשת נפוצה
קהילת כאב כרוני
קהילת כליות
קהילת לחץ דם
קהילת מחלות לב
קהילת נשימה
קהילת סוכרת
קהילת סרטן
קהילת קרוהן וקוליטיס
תסמונת השלפוחית הרגיזה
פורום פסוריאזיס
קהילת סרטן השד
פורום מפרקים
פורום גמילה מעישון
קהילת סיוגרן (sjogren)
נושאים נפוצים
אנורקסיה
בולימיה
דיכאון
דיכאון אחרי לידה
התקף לב
השמנת ילדים
חוט השדרה
חרדה
אי ספיקת לב
לחץ דם
כאבי גב
מדד BMI
מיגרנות
עמוד השדרה
פצעי לחץ
צרבת
קוליטיס
קרוהן
שבץ מוחי
תסמונת פוסט טראומטית
תסמונת נפרוטית
בדיקות נפוצות
בדיקת MRI
בדיקת אורודינמיקה
בדיקת שתן
בדיקת תפקודי כליות (GFR)
ביופסיה כליות
הולטר לחץ דם
מבחן טובה (TOVA)
מדידת לחץ דם
סוכר בדם
ספירת דם
צפיפות עצם
מחשבון גדילה
אבחון הפרעות קשב וריכוז
אבחון סוכרת
תרופות, ניתוחים
וטיפולים רפואיים
אספירין
דיאטת DASH
דיאליזה
טיפול בהפרעת אכילה
כימותרפיה
ניתוח בריאטרי
סל התרופות
צנתור
קנביס רפואי
רדיותרפיה
ריטלין
תרופות הרזיה
תרופות להורדת לחץ דם
תרופות לטרשת נפוצה
תרופות נגד דכאון
מדריכי בריאות
סרטן השחלות
מחלות לב
בעיות נשימה
תסמונת סיוגרן
אבנים בכליות
אוסטיאופורוזיס
אירוע מוחי
גמילה מעישון
דלקת פרקים
הפרעות אכילה
הפרעות קשב וריכוז
השמנת יתר
התקפי חרדה
וולוודיניה
טרשת נפוצה
סוכרת
סרטן השד
פסוריאזיס
קרוהן וקוליטיס
שלפוחית רגיזה
"כמוני" מכון גרטנר, בית החולים תל השומר, רמת גן
המידע והתכנים באתר "כמוני" נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת או עצה מקצועית, או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש
© created by thesociale 
זוכה פרס webi לאתר המצטיין לשנת 2014