חיכיתי מעל חודשיים לטיול הזה. שכנעתי את חברתי לציור , להצטרף . המטרה הייתה בראש ובראשונה לבקר בשתי תערוכות חשובות. תערוכת הציורים האחרונים של רמברנדט, ותערוכת הציורים האחרונים של וויליאם טרנר. הגענו לראות אותם ממש בימים האחרונים של התערוכות.

 

כל תערוכה הוצגה במקום אחר, וכמובן הייתה שונה לחלוטין בנושאי הציור, באופן הציור, בטכניקה ובתקופה. אבל דבר אחד משותף לצייר גדול, היכולת להעביר דרך העבודה האומנותית שלו לא רק את המראה והדמות , הפרטים והצבע, האור והגוונים אלא מצבים נפשיים ותחושות.
אז פה מופעלת ההתרגשות כשמתקרבים לראות את הציור מקרוב. גם מעצם הנוכחות מקרוב עם עבודה כל כך נחשבת, אבל גם עם האפשרות לעקוב מקרוב אחר הטכניקה שלו, להעריך ולהעריץ וגם לקנא..

 

כיוון שהיו אלו ימים אחרונים לתערוכה של רמברנדט, הגענו בשעה 8:30 , בקור של 4 מעלות , המתנו כשעה וחצי לפתיחת דלתות המוזיאון ובסיפוק רב מצאנו עצמנו לבסוף בתוך התערוכה. זה היה שווה !!! הרגשנו בהחלט ברות מזל. רמברנדט אוהב האדם, כך כונה לימים, בשל היכולת שלו להביא סיטואציות מרגשות והומניות בפורטרטים שצייר. וגם פן יהודי קיים, שהרי התגורר בסמוך לגטו היהודי וצייר דמויות רבות של יהודים וחש אליהן כבוד רב. ( ראו למשל בציור הכלה היהודיה) ובמיוחד רואים בתערוכה, איך הצייר המבוגר, שכבר איננו בריא כל כך, ירד מנכסיו, איבד רבים מיקיריו ובכל זאת מצליח לצייר דמויות שמהן זוהר אור הנותן תקווה וחום ( גם בפורטרטים שצייר את עצמו).

 

וגם וויליאם טרנר שהיה מטרה לביקורת קשה בימיו האחרונים, טייל ברחבי אירופה וצייר ציורי נוף שבעצם מתקרבים לציורים מופשטים, על כן מכונה ראשון המודרניסטים, מביא אור מיוחד ומלא תקווה גם לציורים של ערים קודרות, נחשולים מאיימים והתרחשויות של אסונות. עוד תערוכה בה ביקרנו הייתה של ג׳וואני באטיסטה מורוני, שזו פעם ראשונה ערכו תערוכה מקיפה שלו מחוץ לאיטליה. זהו צייר גאוני בן המאה ה 16 שעיקר התמחותו בציורי דמויות. ניכר מכל דמות שצייר דיוק מירבי באופן ציור הדמות, טכניקה מיוחדת ומבריקה ביכולת הציור אך מעבר לכך, יכולת להעביר את המצב הנפשי ופסיכולוגי של הדמות. עשינו תרגיל, לעמוד מול ציוריו, מבלי לקרוא את ההסבר מהקטלוג ולנחש מי הדמות ומה הסיפור שלה. הרגשנו איך הדמות מדברת אלינו ובכל פעם ניחשנו נכונה! ראינו עוד כמה תערוכות שלא אפרט פה את כולן.

צפינו בשני מחזות זמר טובים, Once, Billy Elliott וגם בקרקס Cirque de la Soleil ( פחות התחברנו לקרקס). וקצת שופינג... כי יש עוד חלק בנפש שדורש את זה במיוחד נוכח הסיילים המוטרפים שהיו והדברים היפים שראינו. עלי לציין שבטיול הזה התרשמתי מתנאי נגישות טובים ונוחים ברוב המקומות בלונדון, התחשבות גם בכרטיסי כניסה למוזיאונים, וגם למלווה. בשדה התעופה הסעה מסודרת, בתנאי שמזמינים מראש. והמוניות שמותאמות גם למי שיש כסא גלגלים.. זה בהחלט רגישות לנגישות!

 

היה לנו כיף בבית מלון דירות קטן וצנוע אבל מרכזי, בו הכנו ארוחות בוקר טעימות במיוחד וגם כריכים טעימים כשהתחשק לנו לצד תה טוב או קפה.. ומה יותר מהנה מחברותא טובה? זה היה סוד הטיול המוצלח כי להנות עם חבר/ חברה קרובים בדברים קטנים כגדולים ולקחת אחר כך את החוויות לעוד שנים רבות זה רווח עצום.