אני מרגישה נורא בחודשים האחרונים.השנתיים האחרונות היו מצויינות, הרגשתי שאני מתקדמת ואולי אפילו משאירה חלק גדול מהפחדים ומחלה מאחורי.אבל בחודשים האחרונים זה פשוט כבר לא עובד.פתאום התהייה על איך מרגישים כשמתים, איך עדיף למות, מה פחות יכאב לי, מי יכאב על המוות שלי ולמי אני אחסר עולים לא מעט..הרצון הזה לקחת סכין ולפחות את כל הצלקות הישנות שמזכירות לי בכל יום את אותה תקופה נוראית ואת כך הדרך שעברתי.להכאיב לעצמי, שישרוף, שיכאב כל כך שאולי כל הכאב הנפשי הזה יראה כל כך שולי.אני כל כך רוצה שזה יעבור.אני רוצה לחזור להיות מי שאני אחרי התקופה הזו. לשמוח בי ולהיות גאה במה שהצלחתי לבנות.רק שזה יעבור בלי שאפגע בעצמי לפני..