אם מה שמצליח לרגש אותך ולהביא אותך לרגעים כאלה של שלווה זה למעשה הרוע החבוי שבכוונות הטובות, אשריך. בכל אחד קיים צד אפל שאי אפשר לבטל אותו. :heart:

אני מעריך את היחס ויודע שאני לא ראוי לו, לא תמיד קל לי להגיב לתגובות קשה לפעמים לגעת בנושאים טעונים רגשית, ההדחקה וההכחשה ממלאים תפקיד משמעותי יותר קשה לנתח בצורה לוגית בני אדם, אנחנו לא תמיד פועלים בצורה רציונלית מתמודדים מתנצל אם מישהו נפגע מהכתיבה שלי אני יכול לתת התנצלות אישית

היי רז אני לא נפגע כשמגיבים לי, אני מעריך את היחס, אני מעריך את האכפתיות כלפי להשקיע דקה לחשוב עלי בכלל. ברור שאני לא שווה את זה, חבל לבזבז את הזמן לתת לי יחס, אני לא שווה כלום. לפעמים קשה לי להחזיר תגובה או לומר תודה למי שמגיב לי, מכמה סיבות, ואני מתנצל על זה מידי פעם, יש לי בעיות וקשה לי לתקשר נורמלי לפעמים.

מאוד קשה לפגוע בי במילים, כבר אמרו לי המון "מילים פוגעות" בכוונה לפגוע, אבל אני לא נפגע, אני אפילו נוטה להסכים עם המילים שנאמרות עלי, אני חושב על עצמי דברים לא כל כך טובים, וגם אם מישהו ממש מתאמץ יהיו לו קשה לומר משהו עלי שיהיה קשה לי לקבל. בפורום אנשים לא מתכוונים לפגוע, הדבר שהכי קרוב לפגיעה בפורום הוא "חוסר רגישות" או "אמירה של מילים לא רגישות" שבדרך כלל נובעות מטעות או מחוסר תשומת לב. אני מעודד התנהגות כזאת כלפי, לא צריך להיות זהירים כלפי, לפעמים כדי ללמוד אני צריך לחוות קשיחות. אני רוצה יחס רגיל ולא להכריח אנשים ללבוש כפפות של משי. אני מעריך עצה קרה ואכזרית כאשר היא מכוונת כלפי. אם אין כוונה רעה מוצהרת, אני יכול רק להעריך יחס כלפי או כלפי כל אחד מחברי הפורום. לא צריך לתת יחס דווקא לי בשביל לזכות להערכה ממני ... (ולא שהערכה ממני שווה משהו) אני לפעמים משתנה ואני לפעמים מגעיל אני מוכן להתנצל בכנות אם פגעתי במישהו, אני לוקח אחריות על מעשי

No one יקר, רק אתמול החלטתי שאני רוצה לקחת חלק בפורומים כאן, והיום נחשפתי להמון פוסטים שלך מעכשיו וממזמן. כואב לי לראות שאתה משווה לעצמך ולתחושותיך ערך כל כך ירוד, אבל אני יכולה להבין אותך ובנקודות זמן מסויימות גם להזדהות. רק דבר אחד אני לא כל כך מבינה. ההתמודדות שלך עם רגשות כמו ייאוש, אכזבה עצמית, בדידות וביקורתיות היא לא אישית שלך. כל הרבה אנשים מרגישים את אותם הרגשות בדיוק. אבל אתה מצליח לבטא אותם ולהוציא אותם החוצה כמו שהם. בלי ליטוש או התאמה או ייפוי. זאת יכולת מיוחדת של התבוננות פנימית על רגשות קשים, התבוננות שלך יש ולכל כך הרבה אחרים אין. או שהם לא מעוניינים לחלוק את התובנות הקשות עם אחרים. אז נכון שזה יכול להיראות שהפוסטים שלך 'רעים' במובן שהם נוגעים במקומות הנמוכים יותר והאפלים בנפש, אבל הם כל כך טובים כי הם מראים לכל כך הרבה אנשים שהם לא לבד עם ההרגשות האלה. כמובן שגם התגובות והפידבקים לפוסטים מעודדים שיח ואני מניחה שהם עוזרים גם לך וגם למי שמגיב. ולכן לא ברורות לי כותרות כגון: 'מקווה שלא יגיבו לי' ורבות דומות. אני רואה ערך גדול במה שאתה כותב ובאיך שאתה כותב, מעריכה את הכנות והאומץ, ורק מקווה שבתוך כל זה תמצא גם את הנקודות שעליהן מגיע לך לטפוח לעצמך על השכם:)