בתוך כולנו קיים ילד שמלווה אותנו עד יומנו האחרון. אני מכיר בני 80 ומעלה שהעלו זכרונות כואבים מהילדות כאילו זה עדיין משפיע עליהם, 70 ואפילו 80 שנים ויותר לאחר מכן. נשמע שאתה בתקשורת רבה עם הילד שבך. אני מקווה שזה עוזר לך להרגיע אותו ולשים אותו במקום המתאים

וואן מה שלומך???? התגעגעתי. יש דברים שאפשר לספר עליהם רק בשפה מוזרה. ככה. להקיא אותם לא מעוכלים. בדיוק בצורה שאנחנו בלענו אותם אי אז. אולי הילד הזה הוא אתה. אולי לא. כמה מגיע לך ולו נחמה. כמה אתם מתאמצים להתקרב אחד לשני. אתה תתחזק. הילד הזה יגדל. לאט לאט. רך רך. מאמינה בך. מחכה לשמוע ממך עוד. תמיד. איזה מילים שתבחר. :heart::heart::heart:

אני שומעת. אז כמו תמיד, נחכה לך. תמשיך לספר. באיזה מילים שהלב שלך בוחר. לא לסנן. לא למחוק. העולם שיתמודד. להמשיך לשאול אותך? איך מרגיש? או לחכות אתך למחר... :heart:

הי, איך אתה רוצה אותי? קרוב? רחוק? אתה לא חייב לענות. זה בסדר לנו ככה אני אכתוב ואתה כשתרצה תיקח מהמילים שלי מה שבא לך. אני איתך. מה אתה צריך ממני?