אני כבר לא נוסע לבד למוזיאון או לים
חול המועד , הפקקים מציפים ומלחיצים אותי והפסקתי עם אופנועים

הגופנפש שלי נחים אחרי שנים של אבדות ,מוות , פרידה .תשישות נוראית שלא מוצאים לה פתרון , הספר "אדם רגיש" הוכיח לי שוב שעשיתי טעות להיות קרבי והלם קרב זה לא דבר נעים .
פעם ריטלין היה "אפר " upper שמרים אותי היום הוא ממש לא משפיע כמו כדורי שינה שלא מרדימים
לא טורח להיכנס שוב לביורוקרטיה של ביטוח לאומי
- הפסקתי לבד ! 4 שנים של לקיחת אוקסיקודון , קניתי ומנסה BQ LASE שאחזיר מפני שאחרי חודשיים אין שיפור
אם אין אני לי מי לי -זו המנטרה שלי
סה"כ רוצה להרגיש יותר אנרגטי , להתחיל לזוז ולהחליט איפה לגור [ נתקעתי בארץ כשהקורונה החלה ואמי נפטרה וזהו ,נשאר ]
כל כך הרבה אופציות רק שאצא מה "לימבו" שאני שרוי בו וזה רק ע"' קבלה עצמתי , להרפות .
כל רגע .כאן ועכשיו ..ולא מצליח