לא יודעת
אני עצובית וטרודית ובא לי לפרום את זה
הבוקר התחיל פחות
לא רוצה להתבוסס בזה
כל כך מוזר
הוא תוקפני מסיבותיו ועדיין זה מפריע
די להיות תוקפני אתה לא בן 10 איך עוד לא למדת?
אני לא מנסה לפגוע בך כמובן איך אתה לא רואה
לא חשוב אתה לא הבעיה שלי לא רוצה להיות מוטרדת מזה
והטעות, נראה לי שאני טועה יותר, עכשיו כשהראש שלי בענייני
מבאס לטעות, ועם ההקשר הזה
יפטרו אותי? לא יפטרו אותי אבל יתנו לי פחות חופש? יהיו פחות נחמדים? לא רוצה
אני רוצה להיות יסודית אבל זה מיינדסט אחר זה לקפוץ מפה לשם ולא בטוח שאפשר. מעדיפה את זה ככה. זה יותר חשוב. אני אשתדל לשים לב יותר להיות מדוייקת. אבל טעויות קורות
בכל מקרה, .... בכל מקרה הכי גרוע זה שיהיה פחות נעים כאן בעבודה, אבל זה לא חשוב כמו הפרוייקט, כלומר זה נזק משני. אולי אני אלמד להתמודד עם הרגשות בהדרגה.. אולי אני אלמד לתמרן בהדרגה... אולי אני סתם ממציאה סיפור. אני אתייעץ עם טל היא בטח יודעת
מה עוד? זה בכלל לא בא לי להכנס
תום תניח לי וגם כולם
לא יודעת מה .
טל תגיד שאני לא חייבת , אני מניחה שלאנשים בעולם מותר לחלק לי ציונים
מותר? מותר אבל אני לא צריכה להתחשב בזה ! לא חייבת לא מכל אחד ולא בכלל זאת בחירה שלי
אין טעויות כאן
כל מה שאני אחליט זה בסדר גם לא להחליט זה בסדר בטח בעניין הזה
התחיל פחות אבל מה יותר?
הקפה
באתי לא בזמן אבל כמעט
חח זה מה שביאס לי את הבוקר שלא התעוררתי יקיצה טבעית
בסדר זה מרגיע שיש סיבה
והוא
גם אם לא יקרה בסוף כל מה שאני חולמת
אי אפשר למחוק את מה שכן קרה
אי אפשר להתכחש לזה!
זה לא ייאומן
הוא רוצה לפגוש אותי וליצור איתי. זה אמיתי? זה לא אמיתי. זה מרגיש כמו חלום בהקיץ מגיל 14 אבל זה אמיתי לגמרי וזה חלומי
מה שלא יהיה זה כבר כל כך משמח אותי
ותום אני צריכה לבוא לקראתו ככה אני מרגישה
לא אוהבת להגיד שאני צריכה דברים אבל מגיע לו שאני אבוא לקראתו
לפחות אנסה
אני מתלבטת ולהתלבט זה סוחט
מתי אחליט? ומה תום יחשוב על זה?
מה מה מה קשה לי כאן שיעבור
למה אני לא רוצה בואי נתחיל מזה?
זה כואב אבל צריך לחשוב על זה כנראה
כי אני לא רוצה להרגיש את הכעס עליהם ועל תום ועל עצמי ולהיות נבוכה מול זה שחסר לי כל כך הרבה ולהרגיש מטומטמת וכועסת. לא רוצה להתרגיש מטומטמת וכועסת. מטומטמת כי אני לא יודעת מה לחשוב כי אני לא יודעת מספיק. וכועסת כי אולי הם טועים וכועסים עליי.
אוקי ולמה את כן רוצה?
כי יש כאן הזדמנות. זאת הצגה שמסקרנת אותי, או לפחות סיקרנה אותי מאוד לפני שזה קרה ועכשיו אני משתנה בקצב מהיר ואני לא בטוחה איפה אני עומדת.
אני סקרנית, אם לא אצפה לא אדע . יכול להיות שאני אצפה ולא אכעס אגיע למסקנות מעניינות וזה יעשיר אותי.
הבעיה עם אידאליזם הוא שהצדק איתו אבל הוא פרפקציוניסט. האידאליסט הוא פרפקציוניסט והבעיה עם פרפקציוניזם היא הפרדוקסליות שאי אפשר להיות מושלם והוא מנסה אז הוא מפסיק לאכול בשר ואז הוא קונה רק יד שניה ואז הוא מגלה שגם אורז זה לא מוסרי כי זו עבדות ילדים ושוקלד וקפה ואין לזה סוף. אי אפשר להיות מושלם והתסכול בין הרצוי למצוי משתק ובסוף מוותרים ולא עושים כלום. אבל מצד שני גם זה לא רצוי בעיני לותר על הכל.
אז אני מרגישה את הלחץ הזההה של האידאליסטית שבי. והיא אומרת לכי תיצפי. זאת הצגה שאומרת לך את כל מה שנכון וכואב. זאת מראה אכזרית וצריך להביט בה. ואני עונה לה אבל די סתמי לא רוצה לסבול למה שאני אסבול? לא סבלתי מספיק? דיי לא בא לי לא רוצה תניחי לי. והיא עונה : גם הבטחת לתום את מאכזבת אותו וזה לא חברי מצידך ואם את רוצה לחשוב על עצמך חברה טובה את צריכה לבוא איתו ולא לחסוך ממנו את הדבר הזה שהוא ככ רוצה. ואאני עונה אבל שיזדיין תום למי אכפת מה הוא רוצה ומה עם מה שאני רוצה? שיילך עם חברה שלו עם חבר , הצעתי לו ! הוא לא רוצה.. ואני סקרנית קצת וזה לא אידאליסטי זה אני. קצת סקרנית. לא יודעת...
יאיר - ערן
מממ מה אפשר לאמר על מה שאמרת שאולי הכל השתנה - TODO CAMBIA ?