אני כותב לכם במהלך הטיסה שלי חזרה לארץ. לקחתי חופשה משגרת החיים והקדשתי אותה לרגיעה, מנוחה ובילוי עם משפחתי בארה"ב. אני רוצה לשתף אתכם במספר חוויות שאספתי לאורך הדרך, במיוחד סימנים המקדמים ערכים של בריאות. לפני צאתי מילאתי שאלון המיועד לעובדי עיריית מעלה אדומים בה אני עובד כפסיכולוג חינוכי. הסקר נערך בשיתוף האגודה לבריאות הציבור במטרה לקדם את רמת איכות החיים שלנו בעבודתנו. השאלון אסף מידע על הרגלי תזונה ושינה, בעיות בריאות, סביבת העבודה הארגונומית כגון חשיפה לרעש, תאורת מחשב, ומאמץ גופני, והאיזון בין שעות עבודה- משפחה ופנאי והפחתת לחצים. השאלון הסתיים בבקשה להצעות ובדיקת התעניינות להשתתף בסדנאות מקדמות בריאות. התרגשתי מיוזמה זו שמייצגת את הערכים שאני מאמין בהם ומפיץ. בנוסף שימח אותי לגלות כיצד ערכים אלו מקבלים ביטוי ברמה מערכתית ועירונית. כשנחתתי בניו יורק, עניין אותי לבחון כיצד ערכים אלו באים לידי ביטוי בארה"ב. בנהיגה בכבישים המהירים נתקלתי בשלטי חוצות רבים המפרסמים תרופות, מרכזים רפואיים, ומכוני בריאות וכושר. לכל אחת סיסמה מקורית, חיובית, קליטה ומפתה. בטלוויזיה מופיעות פרסומות רבות המקדמות תרופות, תכשירי הרזייה, ומנויים למועדוני פנאי וספורט. נושא הבריאות ואיכות חיים בהחלט עסק משגשג כאן באמריקה! ביקרנו במרכז הקהילה היהודית במנהטן שפתוח בימי ראשון לקהל הרחב עם מגוון פעילויות. זהו בנין מרשים של 8 קומות. דלתות המעליות מעוטרות במשפטים מעודדי בריאות כגון מספר הצעדים וחישוב הקלוריות שאנו שורפים בהליכה במדרגות. הרשים ביותר היקף תוכניות התמיכה המוצעות למשפחות חד הוריות, לצעירים המבקשים לחזק כישורים חברתיים, ולהתמודדות עם משבר כגון גירושין, מחלה אבל ואובדן. הגישה הקהילתית שמוכרת לי בישראל ברמה היישובית מודגשת כאן בזהות דתית ולאומית. כמה חשובה לנו השייכות, לקבוצה או קהילה משמעותית, צורך פסיכולוגי מרכזי בהתפתחות חיינו. ניהלנו תקציב מצומצם ולפיכך אכלנו במסעדות עממיות, ב- diners!! התפריט מגוון ורוב המנות כוללות מספר גבינות. הצירוף של בשר עם חלב לא התאים לי. כמו כן גם עודף הקרח בשתייה הקלה. לפי הבנתי קיים גם היגיון תזונתי להימנע ממרכיבים אלו. הפתיע אותי עד כמה הפנמתי מסרים אלו בתדרים שהינם מעבר למודע והנרכש. הכי חשוב להקשיב לגוף. לאחר כשבוע נהגנו ברכב לבקר את הורי במדינת וירג'יניה הנמצאת במרכז החוף המזרחי. בהחלט נופים כפריים, שקטים, ירוקים ורחבים, שונה בתכלית מהנוף הצפוף שלנו בישראל. ככל שהדרמנו כמויות הגבינות, השומנים והסוכרים במסעדות גברו. זה ניכר גם במראה של המקומיים. אמנם מקפידים יותר על נושא איכות הסביבה בעיקר באמצעות מיחזור אך נושא התזונה הבריאה מוזנח. היה שלט חוצות מעניין ומעודד שציין בגאווה: "במדינת דלוואר 4 מתוך 5 מבוגרים אינם מעשנים". הוכחה להצלחתן של תוכניות מניעה ראשוניות בקידום בריאות. בעיר נורפולק, ווירג'יניה, בה גדלתי בין גילאי 10-23, ביקרנו בבית הכנסת בו אבי הינו חזן בדימוס. משל ארבעת הבנים בסדר הפסח הזכיר לי את משמעותה של תאוריית התפקידים שאני מרבה לצטט. אחד משיאי הביקור שלי היה פגישה עם חבר שלי מתקופתנו יחד בתיכון המקומי. היה מרגש לראות כיצד התפתחנו לבוגרים, הורים, ואנשי מקצוע מגובשים. חברי, רופא כירוג במקצועו, חולה מזה מספר שנים בטרשת נפוצה. המחשבות איך לאורך השנים המחלות תופסות גם את החסונים שבינינו ובלי סמנים מוקדמים. במפגש היה חיבור משותף נוסף לניסיון חיים של ניהול עצמי עם הטלטלות של מחלה כרונית אוטואימונית. אני מאחל לכולנו לאסוף חוויות מחזקות משגרת חיינו: חופשה בנופים מרעננים, קרבה למשפחה וחברים ותיקים, שייכות לקבוצה וקהילה משמעותית, אמונה בערכים מהותיים ותשומת לב לסימנים מעודדים בדרך.