מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דניאלה הרצוג
דניאלה הרצוג
ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג עובדת במכבי כאחות אונקולוגית מחוזית במחוז ירושלים שפלה. בעלת תואר שני ותואר שלישי במדעי הרפואה בתחום התמודדות עם סטרס וחרדה.
כמוניסרטןאשה בת 67 לאחר ניתוח ראש להסרת מנינגיומה

אשה בת 67 לאחר ניתוח ראש להסרת מנינגיומה

11/07/16 12:59
5 תגובות

שלום לכולם. מקווה שאני בפורום הנכון (-:
בכל אופן אימי עברה ניתוח להסרת מנינגיומה ביום שישי האחרון - ניתוח שארך כ 8 דעות.
הניתוח נעשה ע"י ד"ר מרגולין - רופא בחסד עליון. ע"פ דבריו הניתוח עבר בהצלחה - תודה לאל.
מה שקורה כרגע לאמא ישנן הפרעות בראיה היא רואה "מסך עשן" כמעט כל הזמן, הראיה נחלשה והעניין העיקרי שכנראה משהו בתפעול הקוגניטיבי שלה נפגע. לא מצליחה לאכול לבד, לעמוד לבד, מאוד מבולבלת, לא זוכרת דברים שאומרים לה וכו'.
שאלתי היא - האם אלו תופעות ידועות לאחר ניתוח? האם זה יעבור? אם כן כמה זמן זה אמור להיות? האם להיות אופטימיים שזה יחלוף? אני מאוד מודאגת.
אם יש משהו שיכול לאמר מנסיון אשמח לשמוע.
המון תודה.


תגובות

חיה-הרשקו
11/07/16 15:15

 שלום לך,
בת כמה אמא שלך?
בכל מקרה ממליצה לפנות למנתח שלה

מורי3
11/07/16 15:43

ברור שמתייעצת עם המנתח. רציתי לשמוע תשובות נוספות מאנשים שעברו את אותו הדבר. 

adina
12/07/16 15:59

מורי שלום
אימי עברה ניתוח מניגיומה פעמיים :בגיל 70 ובגיל 80 . אחרי ניתוח הראשון איבדה חוש הריח עם ירידה  בולטת בתאבון ורצון לשתף פעולה . עם הזמן ,חזרה לתפקד רגיל . עברה ניתוח קטראקט בשני עיניים(ללא קשר לניתוח מנינגיומה). גם את הניתוח השני סרדה כמו גיבורה .הבילבול יכול להיות אחרי "תראומה" של הניתוח. דורש מעקב רופא מנתח ...זמן וסבלנות 
תבדקי  גם עם רופא עיניים אחרי שמצבה יתייצב .איכות חייה עשויה להשתפר. המון בריאות !

מורי3
13/07/16 16:44

תודה על העידוד (-:
אני מתחילה להבין שיש סיכוי בעצם שגם אם היא עברה ניתוח ראש לא פשוט להסרת המנינגיומה,  היא תוכל לחזור לחיים רגילים? או שתמיד נהייה בלחץ בעקבות הניתוח.....
מה שבעצם אני רוצה לשאול - האם לאחר ניתוח ראש חוזרים לחיי שיגרה רגילים?

adina
13/07/16 19:41

החיים ממשיכים ... עם איכות חיים. תלוי מאוד בחולה ורצון שלו להשתקם . אני אישית מאמינה שהחיים קצרים וחייבים לעשות הכל מה שאנחנו יכולים כדי לנצלם יחד עם ה"פחד" . תמיד החולה יצטרך מעקב ובדיקות הדמיה . תמיד יהיה הציפייה לתשובה מספקת ...חשובה ההרגשה של החולה ! לבלות יחד את הרגע...ועוד רגע באושר ובהבנה שגם אנחנו לא נהיה לעד....