היי. הסיפור שלי בקצרה הוא התמודדות עם המון דברים במקביל ופשוט להימנע מלקרוס לגמרי. אני חיילת שמשרתת עם פיברומאלגיה-כאבים כרוניים בכל הגוף כל הזמן. התקפי כאבים לא נסבלים. קשיים בשינה. הזעת יתר בלילה. רגישות יתר להמון דברים. לוקחת המון תרופות שאני מרגישה שאין לי צורך בהם אלא מכריחים אותי הרופאים לקחת. הבעיה היא שבצבא אין מענה רפואי נורמלי וכולם זורקים מעצמם את האחריות עליי. אני יודעת שככה זה באזרחות אבל בצבא זה מורגש פי כמה וכמה . חירות? אין לי שום חירות. הצבא מתייחס אליי כמו אל מספר וטוען שהמקרה שלי לא חשוב מספיק. בנוסף אני עובדת והפחד שלי הוא שעם הזמן אני פשוט לא אצליח להתמודד עם הכל ביחד. אין זמן חופשי, אין לי זמן לעשות מה שאני אוהבת, אין לי חופש החלטה על עצמי או על סדר היום שלי.

שלום רב. רק היום הצטרפתי לאתר שלכם ומאוד התרשמתי מהתוכן וענייני דעת. אספר בקצרה את סיפור "הצלחתי" הקטן. אני בת 60 וכל החיים הייתי ילדה, נערה ואשה שמנה. לפני 14 שנה פגשתי דיאטנית והיא עשתה לי שינוי גדול, אפילו ענק. היא לימדה אותי לאהוב את עצמי ולשנות את החשיבה על האוכל. אני ירדתי 38 קילו(גובה שלי 1.55 וכך אני מחזיקה כבר 14 שנה. אבל אני לא רק הורדתי במשקל אלא הורדתי מעצמי בהרבה שנים. השנה פרשתי מעבודתי(הייתי 38 שנים גננת) ופניתי לתחום שתמיד אהבתי-סטיילינג. אשמח לשמש לכם לדוגמא ותקווה להרבה נשים שנמצאות במצבי, אתרום במה שאוכל ומה שתבקשו.