בפסח אנחנו נהיה 3 שנים במסע החיפוש.
רופאים רבים אמרו לנו להפסיק לחפש.
כשאמרתי לבת, שאולי נפסיק לכמה זמן. שאולי כיום עדיין לא ידוע מה הסיבה ומה המרפא, הבת התחננה לא להפסיק לחפש.

וואי יקירתי.
זה מרגיש כאילו כל יום אנחנו ממשיכים לחפש את הסיבה לכאבים כי לא נתפס שזה כל כך כואב עד שיש רגעים שבא להתעלף רק לא להרגיש את הכאב הזה.

לי באופן אישי, יש מצבים שאני אומרת לעצמי:אתה היושב במרומים, אם חטאתי, עוויתי, פשעתי, מחילה וסליחה רק תוציא אותי מהעונש הזה.
החיפוש הוא מתמיד.... ואז עם כל החומר הרפואי, ועם כל הידע העצום שיש באינטרנט .... מגיעה איזושהיא רגיעה .... הבנה.... זה מה יש ועם זה נתמודד.

הרופאים בעצמם לא יודעים להסביר את הסיבה או איפה בדיוק הנקודה שנפגעה ....
היי חזקה!!

בהחלט.
אצלי הפגיעה, סיבוב של הקרסול היה ברגל ימין.
רק אחרי צעקות ומלחמות גילו שבק קטן בעקב.
מאחר ויש עומס רב על רגל שמאל.... מסתבר שזה רק עניין של זמן עד שהיא תגיב בהתאם ....
וכך גם כמובן, האגן, הידיים ש"מרימות" את הגוף כדי להלך עם קביים .....