לצערי אין לי ממש עצה אני נלחמת עם המשקל שנים רבות עולה יורדת עולה יורדת,,,,,שוב לצערי אני עכשיו בסוג של ""דיכאון"" וירדתי מעל 10 ק"ג לא ממליצה לאף אחד להשתמש בשיטה זו דבר אחד שעזר החלטתי להוריד לחם לגמרי מהדיאטה שלי פחממות ומתוקים זה הבעיה העיקרית שלי ומרגע שהוצאתי את הלחם מהבית זה עזר קצת

העלת נקודה חשובה שדכאון עוצר הרזייה... לא בכדי קראתי לקורס ההרזיה כאן "הסר דאגה מגופך" האם את יכולה לחושב על דברים שמביאים לך שמחה ובלי קשר דווקא למזון... אני למשל מפרגנת לעצמי טיפולי שיאצו שאני מאוד אוהבת, קפה עם חברות באמצע היום הסואן, מוסיקה או סרטים.

הדיכאון במקרה הזה דווקא ירדתי 10 ק"ג !!!!! רוב ההשמנה שלי אכילה ריגשית נטו סוג של פיצוי ונחמה וגם קצת דווקא ,,,יש דברים רבים שעושים לי טוב אני יכולה לחשוב סרט חברים המון דברים .......וגם אוכל

ד"ר דינה ראלט היקרה, שימי לב לתגובתה של אוריית בדבר הפחתת הפחמימות שסייעו לה להפחית 10 ק"ג. המלצתי היא להפסיק לספור קלוריות עם 4 ספרות ולהתחיל לספור פחמימות ולהסתפק ב-60 גרם ליום, כהמלצתה של ד"ר איריס שי וכהמלצתו של ד"ר דייויד פרלמוטר. 24 שנים אני בדיאטה דלת פחמימות ומסתפק ב-60 גרם פחמימות, שבע ושבע רצון ומודה לבורא העולם שהעניק לי 82 שנים טובות ובריאות איתנה.

ברוכה הנמצאת (וברוכים הנמצאים).לצערי רק עכשיו רואה את שאלתך ואנסה לענות.
אקדים ואומר כי אין לי נסיון רב בתהליך הרזיה למרות שרב חיי "בורכתי" במשקל עודף ,אך תמיד קיבלתי אותו באהבה והשלמה.למעשה נכנסתי לראשונה בחיי לתהליך הרזיה לפני שלוש שנים לאחר ששמנתי באופן מוגזם בעיני בעקבות הפסקת עישון וחליתי בסכרת. למעשה התחלתי בתהליך הרזיה מסיבה בריאותית ,ירדתי 12 ק"ג,בליווי של דיאטנית, בלמתי את הסכרת (היום אני גבולית) וחדלתי .(למרות ששמרתי על ההישג).
לפני כחודש החלטתי לחזור לתלם והצבתי לעצמי מטרה להיות רזה והפעם לתמיד...
ולאחר ההקדמה הארוכה הזו אנסה בכל זאת לספר מה עזר לי (לפני 3 שנים ) ועוזר גם עכשיו :
1. לתכנן כל ערב את התפריט למחר כך שלא תהיה לי סיבה לחטוף סתם בגלל רעב או בגלל שאין "כלום".
2. לאכול ארוחות קטנות כל 3 שעות ( למדתי שגם פרי + מ"ס שקדים זו ארוחה)
3.בשישי או שבת לשכוח מהתפריט ולאכול עם כולם את הארוחה המפנקת שאני מכינה למשפחה או לשבת במסעדה ולפנק את עצמי במנה "אסורה".
4. והכי הכי ,יש לי בפריזר מלאי של ארטיקים דיאט וכשבא לי משהו טעים תמיד יש לי ארטיק מפנק (37 קלוריות)( חוץ מזה הבית ריק
ממיני מתיקה).

ההתמצאות באתר כאן די מסורבלת ולכן רק כשמגיעה לשבת מול המחשב בבית מצליחה להגיע לכאן...
שאלת מה התכנית שלי - משתדלת לא לחשוב רחוק מידי כדי לא להיכנס למגננה מחשבתית ולכן בכל שבוע מפנטזת לי יעד של פחות ספרה על המשקל ,ככה כל קילו שיורד מעלה לי חיוך על פנים ותחושת סיפוק ( כשבחודש שעבר חשבתי רחוק כמעט ונישברתי).
מה שכן מעבר לתפריט שנתנה לי הדיאטנית ,אני מקפידה לראשונה בחיי לעשות ספורט ולמעשה כל תחילתו של התהליך הגיעה מהספורט- התחלתי בשעור זומבה פעם בשבוע ומאוד נהנת ,מתמידה כבר שבעה חודשים ,התחלתי בהליכות מהירות פעמיים בשבוע שעה ועשרים דקות בכל פעם וגם בהן מתמידה כבר שלושה חודשים בערך וכשראיתי שכך החלטתי להוסיף גם דיאטה ...
למה רוצה להיות רזה? שאלה טובה ,גם הדיאטנית שלי שאלה אותה ומאוד קשה לי לענות, מנסה לענות מההגיון וזה נפלא אבל לא אמיתי,כי מה שמפעיל אצלי את הרצון זה רגשות - הפחד מסיבוכי הסכרת והרצון להוכיח לעצמי שאני יכולה. והבגדים אוחחח הבגדים ,להכנס סתם לכל חנות בלי לחשוב פעמיים..

נחמד לראות כמה את מודעת...האם ראית את 7 השעורים בקורס? אשמח אם תעירי/תאירי על אחד מהם שלמדת ממנו מה שלא ידעת כבר....

שבת שלום ד"ר דינה ( :
מחייכת , מודעת ,מודעת אבל כשהרגש פועל המודעות נדחקת לפינה...היה לי שבוע לא קל (היתה עוגת יום הולדת בבית ) ובאמת כמה שהתאמצתי (בפעילות גופנית) ולסתום את הפה (לא כל כך בהצלחה) לא ירדתי (לפחות לא עליתי ,מנסה לנחם את עצמי).בגלל זה גם חיפשתי איזו קבוצה (אינטרנטית) תומכת...
ראיתי רק את השעור הראשון ואולי זה הזמן להמשיך ולראות (זה מה שאעשה עכשיו)
תודה לך ד"ר דינה שאת כאן ( :

בוקר טוב, הרעיון הכללי של הרזיה שאני מנסה לקדם הוא "הסירי דאגה מגופך" דהיינו תמיד למצוא משהוא שממש טוב לנו כמו שיאצו או סרט טוב שיחליף את רגשות האשמה המלווים אותנו בגלל שאכלנו איזה עוגה.