כן אני בטיפול פסיכודינאמי ותרופתי מדובר בפוסט טראומה מורכבת אז זה הטיפול הייעודי... היתה לי הפסקה של ההתנתקויות אבל משום מה זה חזר וממש מפריע לי...

קודם כל יש לי פיתרון nlp סטי להציע לך . לא יודעת אם הוא יעבוד לך . אבל אצלי הוא עובד .צריך להתחיל אותו אצל הפסיכולוגית ... ומשם לעבור לחיי היום יום . בדרך כלל כשאנחנו מדברות על הטראומה ...יש לנו נטיה להתנהג בדרך מסוימת . אני למשל משפילה את העניים . ומתחילה להתנהג בסטרס .הרעיון הוא לשבור את דרך התגובה הרגילה וליצור עוגן ...למשל אני דווקא מרימה בכל כוח הרצון את העניים למעלה . ובכך אני גורמת למוח שלי לשבור את התגובה השגרתית שלו . ולמה זה רלוונטי למה ששאלת . כי מהניסיון שלי הניתוקים תמיד מגיעים על בסיס משהו שקשור לטראומה . אפילו משהו שולי וזניח . כמו צבע או ריח . ברגע שאת מלמדת את המוח שלך לשבור את התגובות האופייניות שלו ... הוא יתחיל להגיב אחרת גם במצבים שמחוץ לקליניקה .

אבל מה שחשוב מאד - ושכחתי להדגיש שהמוח הוא כמו ילד קטן ... חייבים להיות עקביים איתו .. את צריכה להקפיד על זה . בהתחלה זה יהיה קשה. אבל זה לאט לאט יהפך להרגל ...

טיפול בהצפה - זה טיפול שמטרתו להציף את אירועי הפגיעה . ולשחזר אותם בסביבה הבטוחה של הקליניקה . בהנחה שכאשר מדברים על זה ולא מדחיקים את האירועים ... אז הם פחות משפיעים בחיי היום יום בצורה פוסט טראומתית . כמו הניתוקים שלך למשל . אם זה טיפול יעודי לפגיעה המינית אני מניחה שאת מטופלת בכזה סוג של טיפול . כי זה הטיפול המקובל היום בקרב מומחים . מה שהצעתי למעלה . הוא כלי בנוסף לטיפול שיעזור להתמודד יותר טוב מחוץ לקליניקה . אבל כמובן שהוא אמור לבוא בשילוב עם הטיפול

אז ככה ההתעללות שעברתי לא היתה רק מינית בעיקר פיזית מכל הסוגים והמינים... לאורך תקופה ארוכה מהילדות שלי. אז כמעט כל ושא קשור לטראומה זאת אומרת זה לא משהו ספיציפי שאני יכולה להעלות זה סובב כל כך הרבה והסתרתי כל כך הרבה זמן שאני כבר אפילו לא יודעת איך לדבר על אפילו בטיפול עוד לא נגעתי בזה אני כל כך רחוק משם קודם לבנות את האימון עם המטפל שזה משהו בסיסי אבל לוקח לי המון... ולבחון אותו שוב ושוב לראות אם הוא ראוי לאימון שלי. את צודקת שכשמדברים על הטראומה או משהו שנוגע לה נכנסים לסטרס וניתוק גם אני מרגישה ככה יש לי אפילו תנועות פיזיות מוזרות שאני עושה כשאני חושבת על זה. ואני מרגישה מפגרת וטיפשה וכל הדברים שאפשר לחשוב. ניסיתי להעביר במוחי למה הניתוקים שבו לא מצאתי על מה להניח את האצבע?
תודה מלודי שאת קוראת את מה שאני כותבת וגם טורחת להגיב לי...

קודם כל ברור שאני אגיב - בשביל זה פתחתי את הקבוצה הזו :) ... וקשה לי לשמוע אותך אומרת שטת טיפשה ומפגרת ... את גדולה מהחיים . עברת דברים מפלצתיים ושרדת !!! את ענקית ! וזה שיש לך תנועות גוף - כי הגוף שלך מנסה לבטא את המצוקה האיומה והכאב שאת חווה . זה מראה שהוא נלחם ... שהוא לא מוותר !!! ושאת לוחמת אמיתית ... אני כל כך מבינה את המקום של לבנות אמון .... אבל אני הייתי רוצה שתנסי לפתוח קצת ... בשבילך . זה נורא להישאר עם זה לבד ... וזה לפעמים ממש קשה לפתוח ... אבל תנסי . תקפצי למים ... ברגע שקופצים זה נהיה יותר נסבל ... אני מקווה שתצליחי - ואל תשכחי לעדכן . ונקודה אחרונה אני מזמינה אותך לשתף אותי בפרטי בכל פרט ... שיראה לך נכון . תאמיני לי כמות הדברים ששמעתי ... או שחוויתי בעצמי . אני אבין אותך ... ובטח שלא אזדעזע או אחשוב שאת מוזרה ...

עבר כבר זמן מאז שהפוסט התפרסם... אבל אני חייבת להגיב, כי פשוט הוצאת לי את המילים מהפה... התחלתי לא מזמן EMDR, שלפי ההגדרה שנתתם פה נראה לי זה גם סוג של טיפול בהצפה... הייתי צריכה להפסיק, מכל מיני סיבות, אך אחד הדברים שהכי הפריעו לי זה היה הניתוקים. אני בטוחה שהם היו כבר קודם, אך פתאום התחלתי לשים לב כמה הם מפריעים לי וחודרים לחיי היום יום... איתם עלו גם התקפי החרדה וכל מיני דברים כיפים, ובינתיים הדבר היחיד שהציעו לי זה תרופות... לייתר דיוק סרנדה... אז אם יש עוד משהו בארגז הכלים אשמח לשמוע