שלום שמי שימי 1 בן36 גר בירושלים עברתי תראומה גדולה מאוד ! רגשית אבדתי אמון במשפחה שלי ב ה׳ בעצמי במערכת הבראות חייתי 15 שנה בתא היהתי בארון יצאתי מי הארון למשפחה בכול הזמן הזה היהתי בבריחה מעצמי וממציאות עבדתי כול השנים והחלפתי כול שנה עבודה בגלל הפחד שידעו עלי והרגשתי לא מחובר לעצמי ולחברה עד שהגעתי לגיל 33 יצאתי מי הארון למשפחה ולחברים הקרובים בכול השנים גם שתיתי אלכוהול ולקחתי סמים קלים כמו חגיגית גרס וחשיש אקסטזי וכאילה היהתי יוצאה הרבה למועדונים זה היה מחזק לי כת הבטחון העצמי להראות עד שיצאתי מי הארון פתאום הבנתי שאת כול הדרך חיים שהיתה לי אני כבר לא צריך זה היה בשביל לה תחבות מי עצמי ומי המציאות והתחלתי להתאמן בחדר כושר ולבנות חיים רגילים אח השנים עשו את שלהם והיה לי קשה להתמלואת מי משהו בחיים וההרגלים הישנים הם שגרמו לי להרגיש שווה ולהתמלות באושר הרגשתי שלא קרה כלום כולם קבלו את זה יפה כולכך שהיה קשה לי לחיות עים זה שכול השנים ברחתי והרגשתי נרדף מהם שזה בכלל לא כך אבדתי את המקום עבודה הקצב שלי נהיה איטי ולא היהתי כבר אדם שמח ערב אחד שתיתי המון ולקחתי כדורי חגיגת ונפלתי בבית הרגשתי שנשמתי יצאה מי הגוף ! התעוררתי ירדתי לרחוב הרגשתי זומבי חי מת הזמנתי האמבולנס והחזירו אותי לחיים אחרי טיפול באמפוזיות שחררו אותי ולא חזרתי לעצמי עברתי תראומה קשה כול הזמן הרגשתי שדניים אותי ואני הולך למות לא תיפקדתי עברתי לבית הורי בירושלים ושם עברתי לינץ של המשפחה ההורים עמדו להתגרש והכניסו אותי לסיפור שלהם וכול המשפחה היתה נגדי שכני במצב נפשי של פחדים וחרדות הם חושבים שאני מסכסך בין ההורים שלהם יש סיפור מי שלהם ואז החרדות והפחדים מתעצמים ומתחילים גם פרנויות היו איומים מצד אבי שישלך עלי אנשים שאני יצאה מי הבית שלו ישנתי אצל חבר מי הפחד כול הזמן חשבתי שמחפשים אחרי רציתי רק להיות מוגן ולטפל בעצמי אחרי סמן מה הם חזרו ואבא חזר לבית השלמנו אבל היתה לו שנאה אילי והרגשתי מפוחד מאוים עד שרבנו יום אחד על שטות שהו המציא יצאתי מי הבית אמא נסתה לחזיר אותי עליתי במדרגות הרגשתי שהיה מעלה אותי לגרדום שהו יתלה אותי ושאני הולך למות נתקפתי בא תקף פניקה גדול מאוד אמרתי לה מה אתם עושים לי אני עומד למות אתם הורגים אותי הנשמה שלי יוצאת מימני לא רוצה להיות כאן קחי אותי מי כאן ואני צועק ובוכה כמו ילד קטן היה נבהלה ולקחה אותי לבחוץ אמרה לי לאן תלך אמרתי לה לא משנה רק לא לבית שלכם לקחה אותי לאחותי ומישם עברתי לאחי ולאחר מיכן עברתי לאח שלה לגור במחסן הם לא רצו לעזור לי בדירה שאני יחזור לעצמי ואחרי המקרה הזה אבדתי אמון בהם עברתי תראומה שחרוטה בנפש שלי עמוק הם לא רצו שאני יכנס לגור במחסן הם רצו להשכיר לי דירה וכבר הבנתי שכול עוד הם שולטים לי בחיי אני לא בכיוון הנכון ואמרתי לדוד שלי אני יגור כאן ואתה תאדוף אותם לא להתקרב אלי מחול שדים של בני המשפחה שחשבתי שהם אוהבים אותי ורוצים אותי קרוב אליהם פתאום גיליתי את הגהנום של החיים שלי הסתגרתי במחסן ואתחלתי טיפול בתחנה בראות הנפש שכול הזמן מנסים עלי כדורים ושום כדור לא מצליח לנטרל את התופאות שאני עובר כול הזמן היהתי על וובן וקלונקס נחלשתי עוד יותר כול פעם ששאלו עלי נכנסתי לשיגעון רצו שאני יצאה לעבוד לא הבנתי מה רוצים מימני הגעתי למצב נפשי שהיהתה צריך רק שקט שיעזבו אותי וכול הזמן התרוצצתי בין מסטקאים לרבנים והתפללתי הרבה חשבתי שאלוקים מעניש אותי על מה שאני כול הזמן דברתי איתו שנסלח לי חזרתי בתשובה הבלבול נהיה יותר גדול הביטול מלחיות כמו שאני ולקבל את עצמי הפך להיות בידי ה ׳ ומלאכי הגהנום לא היה שם שרותים לא מקלחת היהתי מתקלח במקווה או אצל דוד שלי שאמא שלי כול הזמן שם על המשמר מה איתי ובתראומה הולכת וחוזרת התנאים היו תנאים של רחוב הרגשתי נטוש חוויתי חוויה קשה מאוד שלא הבנתי מה מתרחש ואיך אני יוצאה מיזה ואז התחיל הקיץ נסעתי כמה ימים לאחי באילת לעשות של טיפולים בריקי ואירלנג ובכמה ימים האילו חזרתי לעצמי 4 ימים בלי כדורים הרגשתי שאני מתחיל להבין מה קורה שאני צריך אחות חיים זה יעזור לי לצאת מי המצב ולהתרחק מי הם ואז אחי וגיסתי ישבו במטבח והתחילו לדבר על מה שקרה בריב עים ההורים שלי ובאותו רגע הכול חזר ראיתי את עצמי במדרגות הרגשתי באותו רגע שם צעקתי להם די תפסיקו מה אתם עושים לי שניהם התכלו אמרו מה קרה אמרתי להם הכול חוזר לי נכנסתי לפניקה ופחד מהם דמיינתי שאמא שלי נמצאת בתוחם שהם זאת היה לקחתי כדורים ויום למחורת חזרתי למחסן תוח חודש ימים נהיה חם לא נרדמתי מחרדות ופחדים בלילה כול הזמן חיפשתי דרכים לעזרה ולא מצאתי עד שהחום הכניע אותי והרגשתי שימי ספורים שם עים החום ותקרה מי ברזל ואני על כדורי הרגעה זעקתי לכול הכיוונים ולבסוף המשפחה עזרה לי לעבור לדירת חדר לצאת מי מקום הזה הסכמתי לקבל את העזרה בגלל שהבנתי שזה ושפר לי את גמת החיים את המצב אבל כול בתראומה שהם יחזרו לשלוט בחיי גברה ועלתה על הכול שוב מי מקום מוגן במחסן שכבר קבלתי שליטה על הדברים פתאום הכול מתהפך לי מול העינים ועברתי לדירה היום כני בדירה כבר שלושה חודשים המצב משתפר מפחינת צורת חיים לחיות אני מקבל כדורים של סרוקסט אקס אר שמיצבים אותי שאני מקבל את בתראומה אני לוקח קלונקס וכדורי שינה הקשר עים המשפחה קיים בגלל זה אני לא מצליח להחלים עושה כושר מידי פעם להפעיל את עצמי מנותק מי המשפחה ומי החברה מבודד לחלוטין מחיי שגרה היהתי אדם עובד עים חיי שגרה מלאים היו לי חיים מלאים באושר עבודה שליטה על הוצאות הבית וכלכלה וכול דבר שרק אפשר והיום אני חצי רבע בן אדם בדירת חדר של 9מטר פעם בחודש פוגש פסיכיאטר לעשר דקות וחודש שלם צריך להתמודד עים פוס תראומה בגלל סיפור חיי על חיים כפולים שאני היהתי בארון ושאלוהים לא מקבל אותי כמו שאני נקבע שאני סובל מי פיצול אישיות איפה הטיפול הנכון למצב שלי בגלל שבעבר נגעתי בסמים ואלכוהול זאת עוד סיבה לא לשיך אית המצב שלי לתפוס תראומה בגלל שה תרופאה היה קנביס איזה עולם איזה סבל אמא שלי הגיע לבראות הנפש אומרת להם הבן שלי מתבודד לא מדבר אים המשפחה תעזרו לו מה קורה איתו אפחד במשפחה לא יודע איך להתמודד עים מצב נפשי כזה ואני שאני סובל מה יש לי להגיד שאני נפלתי בין הכסאות האילו של המדיניות והברוקרטיה הקיימת היום אני בונה מנגנונים סביבי אין לי ברירה אני רוצה לחיות ורוצה טיפול נכון המצב המשפחתי שלי לא טוב מפחינה כלכלית אז הכול עובר דרך עובדת סוציאלית שלא נותנים לי עד היום יש פסיכולוג שהתחיל טיפול ראושון שהו העובד סוציאלי שלא עזר לי לצאת מי המחסן שהיהתי בגהנום והיום כני צריך לפתוח את הלב שלי בפניו ולהסביר לו מה אני עובר שההורים שלי משלמים לי את בדירה מי קיצבת זקנה ולא מבינים מה הם עוללו בכלל לבן שלהם ולעצמם מבוגרים גם כן בימים אילו אמא שלי קיבלה ארועה מוחי מסכנה ואני מה אני יכול לעשות בגלל המצב שלא יחמיר לבקר אותה גם אני לא יכול למה ברגע שאני יבקר אותה המצב שלי יחמיר ויתחיל כול החרדות והפחדים בשלושה ארועים משפחתיים לא היהתי בחינה של אחותי הקטנה שהתחתנה לא היהתי בחתונה היהתי על כדורים שם בבר מצווה של בן אחי לא הלכתי בגלל בתראומה הפחד להפגש איתם אים עלי ובבריתה של אחותי אתי גם לא הלכתי מאותה סיבה שבין לבין התחושות בתוחי נקרעות לשתיים אני נמצאה בין בפתיש לסטן ברגשות וכול זה וכול הפגישות בתחנה לבראות הנפש ולא עולה להם מי מה אני סובל ומה שהם אומרים שזה פיצול אישיות ודיכאון ! אני על סמן שעול נמצאה בדירה כאן לוחצים אותי המשפחה נמאס להם מי המצב ואין להם מספיק כדי לעזור אני חיי על קצבה של 1600בטוח לאומי בקושי גומר את החודש וצריך להגיש נכות נפשית איזו נכות בעצם על פיצול אישיות שאני סובל מפחדים וחרדות קשים ביותר ואין לי מי מה להתקיים ואני לא מקבל טיפול אלוהים מזאת המדינה הזאת למה לא עוזרים לי לאנשים כמוני אני לא בן אדם אומנם אין לי רגל שבורה אבל אני סובל יום יום רגע רגע אני מדמם מי בפנים אים משהו יכול להפנות אותי למקום שיכול לסייע לי ולעזור לי במצב אני השמח ! אני בן אדם שנלחם לחיות את החיים ואוהב את החיים היה חשוב לי לשתף אותכם במה שאני עובר !