שלום! שמי אירנה אברג\'ל בת 37 אמא לשלושה. בת 12 ו7 ובן6. מתגוררת בחולון.בקיץ שעבר סף סף אובחנתי בAS. מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מי כאבי רגליים.בגיל 14 לרישונה התנפחה לי הברך שמאול ועד גיל 25 היה שקט.ואחרי לידות הברך לא הפסיקה להציק. מי2013 עד2015 דלקת לא עזבה אותי.שום דבר לא עזר.ב מאי 2015 הופיע כאב בירך סמול בקרסול,בגב ,גב תחתון, אגן, צבר, הופיע חולשה ונוגשות.כאב ראש.
מצטער על חוסר מידע ושגיעות כתיב וכי קשה לי להתבתות בכתב . ו ועכשיו מצאתי אותכם לשמחתי!

שלום עד פאם ליעמרות שבת.מעוד מצתעירת אל. שגיות! אני בארץ 18 שנה לא ידת לחתוב.
קרתי עת כיפוריה של אפרת-זא הסיפור שלי בקתנה.גמ כמו רבים פו לא ידתי לן אגתי.בתרתי אל קבוצת תמיכה כי לא הפו אני ומישלי.שנה אני בב ינתרנת מחפסת משי.מצתי.

הי טופלתי ב סלוזופירין ומטוטרקסת עם ניקורים רבים ב ברך וסטרוידים, זה לא אזר כרגה מקבלת הומירה כשלושה חודשים ו מכבלת טיפול בדיקעון

כן לברך עוזר. גב לא נותן לתפקד.אחרי הליכה של 5-7 דקות יש לי כאב לא נורמלי באמצע הגב ש מהעקם אותי לצד סמול. היתכלתי ללכת עם מקל.

אני לא הבנתי את המשמעות של המחלה, כי הרופא לא הזבירה לי שום דבר,נטנה טיפול .שהעלה עם אני רוצה ליות בכבוצת תמיכה, עמרתי לה לא למה לי.

אני גם כמוך קרתי לעצמי עצלנית. חשבתי שאני מדמיינת וסתם עצלנית. אין יאוש- יש לי שלושה ילדים מקסימים בשבילהם אני צריכה לצבור כוחות. ותודה שאתם פוה!

שלום אירנה, לא פשוט לשמוע כמה שאת סובלת... זה מזכיר לי דברים קשים שעברתי לאורך חיי... והנה אני בן 66... ועדיין חי ויש לי בנות מקסימות ונכדים מתוקים וזה היה שווה את הסבל לאורך השנים. אני רוצה לחזק את ידייך ומציע לך לנסות את כל הפתרונות והאמצעים שיש כולל תרופות ביולוגיות (שלא היו בזמני) רק שתדעי שאת לא לבד במאבק שלך. זה נכון שכל אחד מתמודד בעצמו עם הכאבים הפרטיים שלו ועם ההשלכות שיש למחלה על הנפש, המשפחה והזוגיות אבל הגעת למקום שבו תוכלי (אם תרצי) להכיר עוד אנשים שמתמודדים כמוך עם המחלה.
כל טוב לך