זה כמו ללכת בשדה מוקשים. אני מנסה להסביר לו שהעישונים לא עושים לו טוב והוא ישר הופך את זה עליי ורב איתי. 11 שנים בחיים לא התערבתי לו בנושא. אבל עכשיו שאני מבינה שזה גורם לו נזק הוא חייב להפסיק. ולגבי להתפלל אני מתפללת וגם התחלנו לשמור שבת לפני שנה. מקווה לראות ישועות בקרוב. אני מחכה כבר יותר מדיי זמן.

אני לא נגד תפילות, אני בעצמי מתפללת הרבה, אבל תפילה צריכה לתמוך פעולות ולקיחת אחריות בעולם החומר ולא להחליף אותם. את מדברת על עישון מריחואנה? אני מבינה ממה שכתבת שהוא מאובחן עדן-קוטבי ולוקח תרופות לאיזון. את יודעת אילו? האם את מכירה אותו במצבים מאניים? אולי תנסי להציע לו ללכת ביחד להתייעצות אצל פסיכיאטר או פסיכולוג, מאד חשוב לטפל במצב כרגע אבל לפעמים קשה מאד לאנשים במאניה להודות שיש בעיה, שמשהו שונה, בגלל הפגיעה שהם חשים בדימוי העצמי מהמחלה. נסי להיות אמפתית ועם זאת להדגיש בפניו שהוא מזיק לעצמו ולכן כשהוא מתעלם מהבעיה.

ולגבי עישון - אני עישנתי שנים רבות והדבר באמת הזיק לי אבל היה מעין פיתרון של בריחה, מעין התמכרות שתקעה אותי במקום. כשהגעתי לפסיכיאטר אחרי שנה וחצי של חוסר תפקוד ומצבים דכאוניים ומאניים לסירוגין, הוא אמר לי שהעישון באמת מאד מזיק והמליץ לי לטובת הצלחת הטיפול שאני אפסיק לעשן. אז אני חייבת לומר לך שהאינטואיציה שלך שעישון לא טוב למאניה-דיפרסיה היא נכונה, זה מחריף מצבי רוח ומוריד מוטיבציה.

ענת... שוב , אני כל כך מזדהה איתך. לצערי, קשה מאוד לדבר עם מישהו שנמצא בהתקף מאני או דכאוני...בעיקר בהתקף המאני הוא לא רואה אף אחד חוץ ממנו. רק אם ירצה לעזור ולטפל בעצמו זה יקרה. ...

סליחה. הםסקתי להיכנס כי לא התייחסו אליי. מאוד קשה לי. עזבתי את הבית והיה ריב מאוד גדול. ואחרי הריב הסברתי לו שאני אוהבת אותו ואני רוצה חהיות איתו ושהוא חייב לשנות את ההרגלים האלו. Lilu מה שלא ניסיתי וגם הלכתי איתו לפסיכיאטר פעמיים והסברנו לו להפסיק והוא לא מפסיק. הוא חושב שהוא מפסיק. זה הזוי. הבן אדם לא מעשן יום אחד ושוב מעשן ומתעקש שזה לא מזיז לו. התחיל טיפול של פסיכולוג. אני שבועיים כבר לא בבית ככה שאין תירוץ שאני זו שגורמת לו לעצבים והבוקר שוב קיבלתי טלפון ממנו שהוא שוב שובר את הכלים ורוצה לעזוב את העבודה ז(למרות שזו עבודה ממש טובה והוא נהנה ממנה. וזו עבודה שונה מכל העבודות שעד עכשיו היו לו כל ימיני תירוצים להצדיק שהוא עוזב).
אנחנו חייבים לבנק כבר 100000 שקל בגלל כל הקטעים שהוא מתפטר, ומעשן אתם יודעים. ואני עובדת רצוף במשכורת טובה אבל הוא מושך אותי למטה.
לא יודעת כבר איך לשכנע אותו שכדאי לו להשקיע בטיפול ולהפסיק לעשן.

צר לי להגיד, נראה לי שאת כבר מעבר של 'לשכנע אותו'. זה לא שהוא לא שומע את מה שאת אומרת, זה שהוא לא מסכים. הבנתי נכון? נשמע שאת היית ממממאוווד רוצה שהוא ישתנה ואת מגויסת לעזור לו. אבל את השינוי אם יקרה הוא זה שצריך לעשות בעצמו. זה היה אחרת פעם? אז לקחת פסק זמן- שזה להחליט שככה את לא רוצה יותר. הוא בטיפול? נשמע שכדאי טיפול זוגי במקביל. . שיצליח לראות את הדינמיקה ביניכם, לעזור לך לעזור לו מצד אחד ולשמור שהדינמיקהילת לא תזיק לך מעבר למה שאת מוכנה להתמסר אליהיה. ומקווה שיש גם מעורבות מותאמת של משפחה וחברים מהסביבה.. בכל מקרה- אין ספק שיותר קל לכתוב עצות ושיקופים מהצד מאשר לפעול להחליט ולבצע- בין אם פרידה/ גמילה/שינוי. ומנסיון, הדבר הכי נורא למי שלא יציב זה לאבד קשר כזה ארוך, אז קלף המיקוח והעוצמה אצלך, ובגדול. חמלה היא המתנה הגדולה, ונשמע שיש לך אותה לתת לו, אם יסכים לקבל.