הי,

שמי עמוס...ואני אלכוהוליק...כלומר סוכרתי.

בגפי כ3 שנים, מאז גירושי, מבחירה. חושש מהרגע בו אצטרך "לגלות" לדייט שלי...שאני קצת "פגום גנטית", החל מגיל 42 ולכל שארית חיי..(כמה שנשאר אחרי 57 שנותי).

בטוח לחלוטין שאתקל במבוכה גדולה...אצפה אולי שתבין כי אני "בסדר", שלא אגרור אותה אל בתי חולים אפלים או אבכה לעיתים קרובות בשל קושי כזה או אחר. אתפלל שאולי גם לה יהיה "משהו" שתרצה שאני אקבל ואבין, כך שניהיה "תיקו".

מחלה ארורה!