מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבלאחרונה החליפו לי קוצב לב

לאחרונה החליפו לי קוצב לב

23/04/17 14:40
4 תגובות

לי היה קוצב קודם עם שתי אלקטרודות וכעת חברו לי אלקטרודה אחת
לטענת הרופא המשתיל היות ואני לא לוקח פרוקור למרות שנדרשתי למנוע פרפור
והיות ולא היו לי תסמינים ,אז חיבר לי אלקרודה אחת
הקוצב הקודם היה משנה הדופק לפי המאמץ בערך טווח של 25 פעימות לדקה
הרכבת אלקטרודה אחת תוקעת את הקצב ל-65
אמנם אני בן 76 אבל בכושר מלא ודופק נמוך תוקע אותי
אני שואל לחוות דעתכם ,האם כדאי לי להתקין שתי אלקרודות?


תגובות

איתן שלום, אם אכן עדכון הקוצב גרם לכך שהוא לא מגיב בעליית הדופק למאמץ גופני שלך יש בכך חיסרון משמעותי. צריך להבין מה הייתה סיבת ההחלפה והפעלה של אלקטרודה בודדת, לעתים ישנם שברים באלקטרודה שמוציאים אותה מכלל פעולה ובכדי להפעילה יש צורך בהשתלת אלקטרודה נוספת על כל הסיבוכים האפשריים הכרוכים בכך. ראשית מציע לבדוק את הקוצב הנוכחי בבדיקה רגילה, ובמידת האפשר תוך ביצוע של אקו-לב , במקביל לברר את הסיבה להשארות עם אלקטרודה אחת פעילה. רק לאחר מכן ניתן לדון אם יש הצדקה ב"התקנת שתי אלקטרודות". כל טוב, ד"ר אסי מילויצקי

eitan
30/04/17 14:29

החליפו לי הקוצב כי בגלל מתח נמוך עבד רק על אלקטרודה אחת אין כל שבר באלקטרודה השניה הרופא המשתיל התקין לי קוצב הפועל על אלקטרודה אחת עם דופק 66 קבוע ,לא זז במאמץ להערכתי הרופא חושב שבגיל 76 כבר לא משחקים כדורגל,ולכן הוסיף ואמר ,הכל מותר לך חוץ מאשר לרוץ

היי איתן, אם הסיבה לעבודת אלקטרודה אחת הייתה ״מתח נמוך״ לאחר החלפת הבטריה יש ״מספיק מתח״ לעבודה של שתי אלק׳. אני מניח שלא הוציאו אלק׳ ולכן ניתן תיאורטית להחזירו לפעולה בשני מדורי הלב. יחד עם זאת הנושא מורכב ויש לי רושם שתרוויח מחוות דעת חוזרת או נוספת לגבי הנושא אצל אותו קרדיולוג או אצל אלקטרופיזיולוג תוך שאתה מדגיש כי סגנון חייך פעיל ומכאן יתכן מאוד ותרוויח מקוצב המתאים את הקצב בו מעלה את הדופק למידת הפעילות הגופנית שלך. כל טוב ובהצלחה ד״ר אסי מילויצקי

eitan
05/05/17 6:59

תודה לך ,אני כמעט חודש עם אלקטרודה אחת מחוברת לקוצב,זה ממש לא מפריע לתפקוד שלי,,וגם הדופק 66 ולחץ הדם 120.80 נכון שהאלקטרודה השניה קיימת בגופי תקינה ,אבל אני כנראה לא צריך אותה ,עוד יתרון זה שהבטריה תחזיק יותר מעשר שנים ,כך יצא בתדפיס מהקוצב, כמעט כל יום אני עולה 55 מדרגות, עם שתי אלקטרודות בדרך כלל עליתי הכל מתנשם ומתנשף עם אלקטרודה אלת אני עושה הפסקה אחרי 30 מדרגות מתנשף עשר פעמים וגומר לעלות קצב הלב 66 תמיד