מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחולשה איומה...
חולשה איומה...
01/06/17 16:04
4 תגובות
הי ...
אני למעלה מ15 שנה בתסבוכת הזו, הגוף שלי די פיתח כושר הישרדות למצבים של האנורקסיה שלי.
ואני לא נופלת מכל חוסר אכילה וכדו' קבלתי מנות ברזל בוריד להעלות את ההמוגלובין שהיה 6 ועלה ל 12
אז הייתי במצבים הרבה יותר קשים. מה גם שהיתה לי בעיה של בלוטת התריס. כיום הTSH תקין. אז הרופא לא בדק T3/T4/
בשבועיים האחרונים אני לא מתאוששת. חלשה. קשה לי בעבודה. אני בביאמאי יותר גבוה מבעבר. וחלשה יותר מהעבר.
דופק. מהיר. איטי. לחץ דם נמוך. הייתי אצל רופא משפחה נתן לי עירוי גלוקוז כך כבר פעמיים וללא שינוי...
תכלס. אין לו מה לעשות.
קשה כך.
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
דנה אברמוביץ
מצטערת לשמוע על מה את עוברת :( נשמע שהגוף נחלש משנים של הפרעה. מקווה שתרגישי טוב בקרוב ושאת מאפשרת לעצמך טיפול לשיפור המצב.
רין11
אני ממש לא מצליחה להחזיק בטיפול. מהפחד לעלות. כעת כן רק אצל דיאטנית בשיבא שבכל פגישה מאימים להפסיק. כי אני מתחת לקו האדום ועל תנאי שבכל שבוע תהיה עליה. וכל שבוע אני פוחדת. קצת שותה מים כדי לשמור על טיפול. קשה לי ממש עם השטן הזה בזמן האוכל. לא מצליחה לאכול המחשבות. הלחץ מהעליה. ועליתי מספיק כדי להיכנס לטיפול. אבל עדיין אין לי איזה שהוא טיפול מערכתי. רק אם אני יעלה עוד איזה ביאמאי וחצי....והדבר אכן מקשה על ההתמודדות. והצלחת המלחמה. החולשות האלה לא עוזבות אותי. וכשאני לא רווקה שיכולה לעשות מה בא לי. אז אני בבעיה רצינית. ישנו מערך שלם של:בית. משפחה. ילדים. קריירה. וכו' שוב. זה בלתי נסבל.
נולדת מחדש
אוהבת אותך את יודעת
רין11
אמאלהההההה מה זה לא נגמר... חשבתי שאשכב, שיאכל משהוא יעבור. לא לא עוברת החולשה יש זמנים שאני ממש חושבת שאם אני לא מתקשרת למדא זה יכול להיות מסוכן. ואז אני מתגברת וזה איכשהוא עובר. אני מסתחררת. רועדת. עם דופק. ופוחדת לפול רק שאני גם יודעת שאין לי צורך ללכת לשום מרפאה או מיון כי מה שהם יאמרו לי זה ש... יש לי הפרעת אכילה ובה אני צריכה לטפל. וחוץ מיזה הכל בסדר. לכן אני ממש מוותרת על העניין ונשארת כך עם הרגשה גרועה עזובה בביתי. כי זה מה שקורה לכאלה שחיות עם הפרעה פעילה :( מתוסכלת. מתנשמת. מתקשה לנהל חיים תקינים לאחרונה. אוף! (הדיאטנית אמרה שירדתי 2 קילו בשבוע רק שאני תולה בבעית הבלוטת התריס. ובבעיית הדלקת בשתן שתקפה אותי.)