היי שירלי, מנסיוני האישי בלבד.. היתי ממליצה על שתיה של פחיות אנשור בהתחלה לפחות שתקבל את כמות הקלוריות היומיות ולהתחיל לאכול מעדנים ודברים קלים כגון דיסות. בנוסף כדורי ברזל מאוד חשוב. חשוב לא להפעיל לחץ אבל להיות תמיד ערנית למצב ביחוד שיש ילד בתמונה. בנוסף טיפול פסיכולוגי יכול מאוד לעזור. המון הצלחה מקווה שעזרתי ואשמח לעזור שבוע טוב.

הי, אני מנסה להבין מה את שואלת.. אם חברתך בטיפול פסיכולוגי ותזונתי זו אחריות המטפלים להפנות אותה לטיפול המתאים אם הן רואות הדרדרות או מצב סטטי ללא שינוי. ייתכן והיא צריכה לקבל התערבות תזונתית- ללמוד לאכול מחדש, וזה בדרך כלל עושים במחלקה אשפוזית. אני מבינה שיש דאגה לכך שילדיה יושפעו ממצבה. אך חשוב לזכור שמצבה של חברתך בתור אמא עלול לסכן את הילדים עוד יותר מאשר אם תקבל את הטיפול המתאים. לאור הנאמר, מציעה לדבר על הנושא עם. מטפלות שלה ואולי לקבוע ראיון לאבחון בתל השומר.

היא לא בטיפול תזונתי... רק פסיכולוגי.. שאלתי העקרית היא האם זה שהיא לא בתת משקל גדול (כ5 קילוגרמים ממשקל היעד שנקבע לה לפני כ 20 שנה כשהיתה בת 20 ומשהו לפני כל הלידות) נותן לנו איזה שהוא זמן לנסות לעזור לה ולחפש טיפולים אחרים (אישפוז נורא קשה לה כרגע) או שהעובדה שהיא ירדה מעל 30 קילו מהר מאד מהווה סכנה בפני עצמה ויש פחות חשיבות למשקל בו היא נמצאת כרגע? זאת שאלתי העקרית.

כן, לא צריך להיות בתת משקל על מנת לסבול מאנורקסיה. בהחלט יש סיכון רב לירידה מהירה במשקל, ו30 קג זה הרבה מאד. עם תשובתי, מקוה שדנה התזונאית תבהיר את הסיכונים.

שלום שרלי, כפי שמיכל רשמה, גם במצב בו יש ירידה גדולה ומהירה במשקל, עד למשקל אפילו תקין לכאורה, יכולה להיות סכנה של ממש, כמו במצב של תת משקל אוביקטיבי. מי שמחליט האם היא בסכנת חיים או במצב גופני חמור כתוצאה מהירידה זה רופא המשפחה שלוקח מדדי דופק, לחץ דם, א.ק.ג ובדיקות דם. על סמך תוצאות בדיקות אלה ניתן להחליט אם יש לה עוד זמן לפני אשפוז.