צר לי לשמוע. ממש אמרו שהכל יהיה בסדר? או שזה יעזור לסרטן? לא משנה באמת מה הם אמרו, אני נמצאת גם בקבוצת דכאון וחרדה. אז לפעמים גם כשפיזית הכל בסדר דברים יכולים להיות לא בסדר. או לפחות להרגיש לא בסדר. כשעסוקים בהשרדות פיזית- לעתים זה כל מה שעסוקים בו. לא בטוחה שכך כל החולים, אבל רוב הרופאים שיצא לי להכיר עסוקים בעשייה ומטרה- למשל מיגור הסרטן. השאר שולי. חזרת לשגרה? השתמשת בקנאביס בטיפולים? אם עזר לך- מדוע הפסקת? אולי יכול להמשיך לעזור? בריאות

לא השתמשתי...אמרו שבגמר הטיפול הכל יחזור לקדמותו. תחילה, התכחשו לתופעות שונות, טענו שזה בגלל דברים אחרים, לאחרונה החלו להודות שיתכן וזה בגלל הכימותרפיה, חייבים להזהיר את כולם להזהר ולשאול לפני הטיפול מה תהיינה תופעות הלואי. יש חשיבות לאיכות החיים. לפני הטיפול לא לכולם יש ראש לשאלות , אף אחד לא מבטיח שהכימו מונע את חזרת הסרטן , קיים וחוז מסוים של ספק.

לדפני , לא אמרו ....מצטערת....לו אמרו כנראה שלא הייתי מסכימה. לא הייתי במצב של לשאול, האמנתי למה שאמרו. לא עלה על דעתי לשאול מאה שאלות. בפירוש אמרו שהכל יסתדר בגמר הטיפול. מסתבר שהטיפול לא מונע את חזרת המחלה במאה אחוזים. אינם יודעים מה קורה אם מפסיקים את הטיפול באמצע. רמת הסוכר בדם עלה . לחץ הדם עלה. הנאורפטיה פרצה באופן כזה שאני בקושי הולכת, לא מדובר בנימול קטן. תחילה אמרו שז בגלל הסכרת, כעת מודים שגם הטיפול תורם, ואולי זה הגורם האמתי. מדוע את כל כך תוקפנית ? נראה לי שאת בין אלה שנותנים טיפול. אם כך. תדאגי שהמטפל יקבל את כל המידע, גם אםאינו שואל

למינרבה, אני ממש לא שייכת לצוות המטפל. חליתי בעצמי בסרטן, תחילה בסרטן שד, ואחרי שנתיים בסרטן המעי הגס. ועברתי טיפולים מסוגים שונים. כבר בביקור הראשון במכון האונקולוגי, עוד לפני שנכנסתי לאונקולוג, המזכירה נתנה לי דף מידע כללי, ובו המלצות לגבי התנהגות בזמן קבלת הטיפולים, למשל תזונה מומלצת, פעילות גופנית, הנחייה להרבות בשתייה, ועוד. מהרופאה יצאתי עם המלצות נוספות, והפניות לבדיקות שונות, למשל לגינקולוג, רופא שיניים, אקו-לב וכו' והוסבר לי מפורשות למה כל זה נדרש, מה יכולות להיות ההשלכות של הטיפולים, ועוד. גם האחות המתאמת נתנה לי מידע והסברים וענתה לשאלותי. כמובן שבבית נכנסתי לגוגל וחיפשתי מידע על הטיפולים הספציפיים שהייתי אמורה לקבל, ולא הייתי מופתעת. בנוסף, גם במחלקת אשפוז יום קבלתי דף מידע לגבי כל אחד מהחומרים שבהם טופלתי. האחות שטיפלה בי ענתה לכל שאלותי, וגם קבלתי טלפון להתקשר אליו במקרה הצורך. אני מתנצלת אם פגעתי בך, אבל את יכולה אולי עכשיו להבין למה מנקודת המבט שלי כתבתי מה שכתבתי. עקרונית אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש אחריות לגבי עצמו, והוא חייב לשאול שאלות, בטח כשמדובר במצבים רפואיים מורכבים כמו ניתוחים, כימותראפיה, הקרנות, וכו', ובטח כשיש רקע רפואי בעייתי כפי שאת כותבת שיש לך. בוודאי ובוודאי כשידוע לכל שטיפולים כימותראפיים הם טיפולים בעייתיים. מותר לשאול לאיזה מכון אונקולוגי את שייכת? גם לי נשארו בזמנו נאורופטיה ובעיות בשרירים. הופניתי לנוירולוגית שעובדת במכון האונקולוגי, וקבלתי טיפול שעזר לי. אם כי לא לנימול. אולי כדאי לך לנסות נוירולוג. אפשר בקופת החולים שאת משתייכת אליה, אבל לדעתי עדיף במכון האונקולוגי. תהיי בריאה.

ראופא אומר שהכל יסתדר, את מאמינה לו. מפגיעה עצבית לא מתאוששים , את הסכרת קשה לאזן - עוד ועוד כדורים וכך הלאה. במה הם בעיתיים ? בכך שפוגעים בכל האברים. הכימו זה פשוט רעל לגוף. אומרים לי שיצאתי בחסד, אבל בשבילי זה לא בחסד. מה עוד, שאף אחד לא מבטיח שהמחלה לא תחזור. כיום אני מנסה להשתקם באמצעות רפואה משלימה . מאחלת לך בריאות וחיים ארוכים. :cry: