בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי.
מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית,
לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות.
לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
07/10/18 17:43
חוזרים מהחגים, תקופה קצת חרא... ממש יכול לעשות טריגרינג כל ההלוך-ושוב הזה חופש-עבודה-חופש.
נראה לי שיצאתי בעור שיניי.
בגזרת המחלה: הפחתתי מינונים בתרופות ועכשיו אני לוקחת רק 50 מ"ג סרוקוול ו750 מ"ג דפלפט (כשהתחלתי לקחתי 150 מ"ג) אז זה ממש פגז.
בגזרת החיים אני עדיין רווקה ואני לא נהיית צעירה יותר וזה מדכא אותי. וגם בא לי לחזור לאקדמיה ממש. נראה לי שנה הבאה אני חוזרת לעשות תואר שני סוף-סוף. מה איתך? מה עם כולם? השמיעו קול. כתבתי פוסט על איך אני מרגישה עכשיו שבסופו אני מזמינה אותנו לעשות קבוצה, חשבתי אולי קבוצת וואטסאפ. מה חושבים על זה?
אני ממש אוהבת את הפוסטים שיוצאים לי כאן כי זה המקום היחיד שאני כותבת בו פשוט בלי לחשוב פעמיים, בלי לנסות להיות מישהו או משהו שאני לא, בלי להרשים ולהסתיר... אני אוהבת את האנונימיות ואת זה שכאן לא צריך להסתיר את ההתמודדות.
קישור לפוסט החדש שלי:
https://www.camoni.co.il/411802/537477
כרגע המאניה דפרסיה שלי כבר כמעט 9 חודשים בקושי מורגשת. עדיין נקייה לגמרי מתרופות. למדתי קצת בחודשיים האחרונים באוניברסיטה אבל מסיבות מסויימות הפסקתי כי השקעתי בלימודים יותר מאשר בדברים שממש חשוב לי לעסוק בהם. כרגע אני מתמודדת עם כנראה אבחון של הפרעת עור גנטית מאוד נדירה שכנראה תבוא בקרוב
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי.
מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית,
לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות.
לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי.
מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית,
לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות.
לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
10/10/18 0:20
אם זה לא נעים וכואב בעיניי זה נחשב פגיעה באיכות חיים...
הכוונה שזה לא מוריד לי משנות חיי. זה לא מהמחלות האלה שגורמות לך לחיות פחות שנים.. אבל כן בכללי הבוקר קמתי לזכרון הברור והחרוט בראשי שאני עדיין חיה עם פוסט טראומה שעדיין די טרייה מסוף שנה שעברה..
בת 30 פלוס, לומדת לתואר שני, ומקווה לטוב בתוך המאבק שלי עם מצבי רוח קיצוניים וחרדות. יחד עם המון אומץ ובלי לוותר, ועזרה מחברים ומשפחה, שהם אהובים שלי והתקווה שלי.
מאובחנת עם הפרעה דו-קוטבית,
לא מאמינה באבחנות, אלא באנושיות ורגשות.
לומדת לעשות מקום לרגשות שלי במסע הארוך שלי להכיר את עצמי ולתפוס מקום בעולם.
Lilu1
חוזרים מהחגים, תקופה קצת חרא... ממש יכול לעשות טריגרינג כל ההלוך-ושוב הזה חופש-עבודה-חופש. נראה לי שיצאתי בעור שיניי. בגזרת המחלה: הפחתתי מינונים בתרופות ועכשיו אני לוקחת רק 50 מ"ג סרוקוול ו750 מ"ג דפלפט (כשהתחלתי לקחתי 150 מ"ג) אז זה ממש פגז. בגזרת החיים אני עדיין רווקה ואני לא נהיית צעירה יותר וזה מדכא אותי. וגם בא לי לחזור לאקדמיה ממש. נראה לי שנה הבאה אני חוזרת לעשות תואר שני סוף-סוף. מה איתך? מה עם כולם? השמיעו קול. כתבתי פוסט על איך אני מרגישה עכשיו שבסופו אני מזמינה אותנו לעשות קבוצה, חשבתי אולי קבוצת וואטסאפ. מה חושבים על זה? אני ממש אוהבת את הפוסטים שיוצאים לי כאן כי זה המקום היחיד שאני כותבת בו פשוט בלי לחשוב פעמיים, בלי לנסות להיות מישהו או משהו שאני לא, בלי להרשים ולהסתיר... אני אוהבת את האנונימיות ואת זה שכאן לא צריך להסתיר את ההתמודדות. קישור לפוסט החדש שלי: https://www.camoni.co.il/411802/537477
shandy
כרגע המאניה דפרסיה שלי כבר כמעט 9 חודשים בקושי מורגשת. עדיין נקייה לגמרי מתרופות. למדתי קצת בחודשיים האחרונים באוניברסיטה אבל מסיבות מסויימות הפסקתי כי השקעתי בלימודים יותר מאשר בדברים שממש חשוב לי לעסוק בהם. כרגע אני מתמודדת עם כנראה אבחון של הפרעת עור גנטית מאוד נדירה שכנראה תבוא בקרוב
Lilu1
אאוץ' נשמע לא כיף. זה מפריע ביום-יום?
shandy
אמנם זה לא פוגע באיכות החיים או באורך החיים. אבל זה בהחלט לא נעים ומאוד כואב כל יום
Lilu1
אם זה לא נעים וכואב בעיניי זה נחשב פגיעה באיכות חיים...
shandy
הכוונה שזה לא מוריד לי משנות חיי. זה לא מהמחלות האלה שגורמות לך לחיות פחות שנים.. אבל כן בכללי הבוקר קמתי לזכרון הברור והחרוט בראשי שאני עדיין חיה עם פוסט טראומה שעדיין די טרייה מסוף שנה שעברה..
Lilu1
זה לא פשוט כשלעצמו
shandy
יאפ. אבל אני עובדת על למצוא משהו שעוזר