ראשית כל מקרה יכול להיות שונה ומאד ספציפי לכל חולה.לכן ההחלטה לגבי הטיפול נעשית לאחר שיקול דעת עמוק על ידיי הרופא המטפל באמצעים העומדים לרשותו.בגדול קודם רצוי למצות את כל הדרכים השמרניות כולל טיפול אצל אוסתאופט.באפידוראל בלוק משתמשים למעשה בהזרקת חומרים סטראואידים המטפלים בתהליך הדלקתי שנוצר באזור הכאב. כשמטבע הדברים השפעתם מוגבלת בזמן.אמנם זה שונה מחולה לחולה וקרוב לודאי שיחזור בגלל הלחצים שמופעלים על חוט השדרה או שורשיו.ברדיופרקוונסי מתבצעת צריבה של עצבים הקטנים בסביבת מוקד הכאב.לאחר שהרופא החליט שזה מתאים לך.יש לומר שלרוב זה יעיל בהעלמת הכאב.אבל דעתי האישית היא שאלה מהחולים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת.זה יכול להיות עבורם מסוכן לאחר שניטלה מהם מי יותר ומי פחות "נורת האזהרה" שהוא הכאב המתריע על כך "שהגזמת" ושאם לא תעצור כאן.יכול להגרם נזק בלתי הפיך מבלי שתרגיש.אני סרבתי לפרוצדורה של רדיופרקוונסי בניגוד לדעתה של מנהלת יחידת כאב בבית חולים לאחר שנשלחתי אליה על ידי מנתח עמוד שדרה מאותו בית חולים לאפידוראל בלוק .בתחילה הוא תמך בהמרת הטיפול מאפידוראל לרדיופרקוונסי.אך לאחר שהעלתי מחשבה זו.הוא ענה לי "לא חשבתי על זה.יכול להיות שאתה צודק". במקביל שאלתי ב 7 פורומים מנתחי עמוד שדרה אם טיפול רדיופרקוונסי הוא טיפול ראשון לפני שמחליטים על ניתוח.כולם השיבו בשלילה.

הספרות שעוסקת ביעילות הטיפולים האלה כוללת דיווחים על תועלת בהפחתת כאב על רקע היצרות תעלת השדרה המתנית, בשתי הגישות הטיפוליות, במגוון שיטות. אולם קיימים גם דיווחים לא מעטים על חוסר יעילות של שתי השיטות ויש עבודות שמרכזות נתוני מחקרים רבים שמצביעות על יעילות שולית או על היעדר אפשרות להדגים יעילות בשתיהן. להבנתי אין מידע משמעותי על פיו ניתן להצביע על יתרון ממשי של אחת השיטות על פני השנייה או על פני אי-טיפול. יש לקחת גם בחשבון שבשני המקרים מדובר בטיפול חודרני ולדעתי לפני שבכלל שוקלים אותו כדאי למצות טיפולים שאינם חודרניים להפחתת הכאב.