תקופה קשה.
אחרי בולמוסים ועלייה חדה במשקל יצאתי מאיזון בעניין לחץ הדם והסוכר.
הסוכר נופל.. וגורם לתחושות לא נעימות.
לחץ הדם עלה והחזירו לי טיפול תרופתי.
כל הסיפור הזה כנראה לא היה קורה בשגרה. בשגרה של אימונים לא מרשה לעצמי מתוק מחשש לנפילות סוכר באימון..
וגם אחרי ולפני אימונים מקפידה על הארוחות כמו שהתזונאית פירטה.

אז כמעט חודש בלי חדר כושר.
והפלונטר רחוק בשבועיים בערך מלהסתיים.
תקופה טרופה ואין זמן לכלום.

גם כשיש פה ושם אפשרות להגיע לאימון.. אז מפחדת להתעלף.
כי לא אכלתי ממש כבר שבוע ויומיים.
בעיקר ירקות.
זה לא יחזיק אימון.
אז רק הולכת. לפרקים לאורך היום. אבל זה לא שורף באותה מידה כמובן.

איך אתן מתמודדות בתקופות שאינן שגרה?