מאוד מבולבלת.
אחרי חודשיים של תנודות קשות במצב הרוח שהתבטאו בבכי בלתי נשלט, חרדתיות גבוהה וחוסר חשק ותחושת בדידות איומה הומלץ לי ע"י רופאת המשפחה לקחת ציפרלקס במינון נמוך של 5 מ"ג ובהדרגה לאחר שבוע להעלות ל10. בחודש וחצי האחרון התחלתי לקחת טיפות פרחי באך וזה הקל על התחושות וממצב של קשיים בתפקוד, התפרצויות בכי וחוסר חשק לקום מהמיטה בבוקר הצלחתי להגיע למצב רגוע ומאוזן יותר ותחושת האופטימיות עלתה וגם הרצון לעשיה וחזרה לחיפוש עבודה. לפני שבוע נגמרו לי הטיפות ובסופ"ש האחרון חזרו לי החרדות והבכי-הולכת לישון בוכה, קמה בוכה, מחשבות טורדניות בלתי פוסקות. למחרת לקחתי רסקיו והצלחתי להירדם יותר בקלות ולהרגיש קצת יותר מאוזנת. עכשיו הזמנתי תמצית חדשה בהמלצת ההומיאופטית ואני מחכה לה.

אני מרגישה חוסר אנרגיה, עייפות רגשית ופיזית וחוסר חשק לעשיה ושכל פעולה הכי פשוטה נהיית משימה מורכבת אבל זה בא אצלי בתנודות, יש ימים טובים יותר ויש ימים נוראיים שהעצב והחוסר אנרגיה מתגברים ושואבים אותי ואפילו לדבר בהיגיון אני לא מצליחה כי הכל הופך לשחור ולבן פתאום. עכשיו אני שוקלת אם להתחיל עם הציפרלקס במקביל אבל הדעות השונות מאוד מבלבלות אותי. יש מי שמעיד על תופעות לוואי קשות, פיתוח תלות בכדור, תופעות קשות בהפסקת הטיפול ומאוד מפחיד אותי להיות תלויה בכדור למשך תקופה ארוכה.

האם עדיף לחכות לתמצית פרחי באך ולראות איך תהיה ההרגשה ואח"כ לשקול שוב לגבי הטיפול הכימי? האם כדאי להתחיל טיפול כימי ולעקוב? זה טיפול שאם אני מתחילה אני צריכה להתחייב מראש לתקופה מסויימת של שימוש כדי לראות תוצאות ממשיות או שאפשר לקחת למשך חודש-חודשיים ולהפסיק? כדאי לי להתייעץ עם פסיכיאטר במקביל למעקב מול רופאת המשפחה? הכל מאוד מבלבל אז אשמח לקצת סדר בדברים.

תודה :)