מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבפרפורים שחלפו, ל.ד שעלה

פרפורים שחלפו, ל.ד שעלה

30/11/19 22:19
5 תגובות

שלום רב, לפני שנתיים הופיעו אצלי באופן פתאומי פרפורים, טופלתי בתחילה עם קרדילוק במינון עולה שגרם לי להרגיש חוסר יכולת לגייס את הגוף למאמץ קל, ועברתי לנאובלוק 100 מ"ג ליום, עם הטבה. בנתיים אחוז הפירפורים ביממה ירד עד ל3-5% (ב-2 בדיקות הולטר במהלך חצי שנה), אך אני מתקשה לרדת מהניאובלוק. ניסיון לרדת לחצי כדור ביום גרם לעליה מיידית בל.ד. ולכן חזרתי לכדור שלם, ובהמשך לאחר מספר חודשים הורדתי לרבע כדור בבוקר + חצי כדור בערב, עם שיפור בהרגשה הכללית (גם עם הניאובלוק אני מרגישה קושי מסוים בהתגייסות למאמץ ) ועם 3% פירפורים ביממה.. הבעיה שהדופק נשאר נמוך- 50-55 בדקה, ול.ד. בהתחלה היה תקין אך עלה שוב ל- 140-150/90. אחד הרופאים אמר לי שלפעמים הגוף מתרגל לכדור ואין אפשרות לרדת ממנו.
מה ניתן לעשות? הדופק הנמוך מקשה עלי, ל.ד הגבוה מפחיד אותי. בתודה רבה מראש.


תגובות

ורד-שיראזי
03/12/19 16:30

היי ל.ד גבוה הוא בהתאמה ללחץ הדם שהיה לך לפני כן. אם כל חייך לחץ הדם היה סביב ה90/140 אזי שהוא אינו גבוה יחסית אלייך. אני מבינה שהדופק הנמוך מקשה עלייך (הייתי על דופק כזה שנים רבות) אבל פרפור הוא מסוכן. מאחלת לך שתרגישי טוב יותר במהרה כל טוב ורד

אמאשל3
04/12/19 7:25

צר לי אבל את טועה: ל.ד. שלי אינו בהתאמה לל.ד. שהיה לי לפני כן. הוא היה 130/70 לאורך שנים, והוא עלה רק לאחר הורדת מינון הניאובלוק. סוג הפרפור שהיה לי אינו מסוכן, אך כאשר הלב מתאמץ לתת תפוקה בעוד הדופק כה נמוך, הוא נאלץ להעלות את ל.ד.- וגם זה מסוכן לאורך זמן בגלל העומס על שריר הלב

ורד-שיראזי
04/12/19 10:02

אם יש הבדל בין קודם לעכשיו אז זה דורש טיפול לפי המלצת רופא.

שלום, ראשית נתחיל מהסוף, לגבי לחץ-הדם - קרדילוק ונאובלוק אינן תרופות חזקות להורדת לחץ הדם, ובמידה ולחץ הדם נותר גבוה (ממליץ על הולטר לחץ דם בכדי לקבוע בצורה מדוייקת) אז יתכן ויש מקום לטיפול תרופתי אחר כמו תרופות ממשפחת מעכבי ACE, חסמי הרצפטור לאנגיוטנסין או חסמי בתא שונים מקרדילוק ונאובלוק כמו קרבדילול, שהוא בהחלט אופציה רלוונטית עבורך. לגבי הדופק הנמוך, אם בהולטר שביצעת אין אירועים חריגים של דופק נמוך או הפסקות דופק ממושכות, ואין אירועים של כמעט התעלפות או התעלפות, אזי דופק ~ 50 במנוחה אינו נמוך בצורה משמעותית או מדאיגה. לגבי החולשה שאת מתארת והקושי "להתגייס" למאמץ, זו אכן תתכן כתופעת לוואי של הטיפול, ולעתים מעבר לתרופה אחרת יכול להטיב (למשל קרבדילול) בדומה להטבה שהייתה ע"י מעבר מקרדילוק לנאובלוק. בנוסף, חשוב לציין שהשליטה בדופק היא חלק מהטיפול בפרפור, המרכיב הנוסף המשמעותי הוא מניעה של אירועים של קרישי דם שעלולים להיוצר בגלל הפרפור, ולגרום חלילה לסיבוכים כמו אירוע מוחי. הדרך הנכונה למנוע אירועים כאלו היא ע"י שימוש במדללי דם, אלו מומלצים לשימוש במידה ואם בנוסף לפרפור קיימים גורמי סיכון נוספים, ביניהם - היותך אישה, לחץ דם גבוה, סוכרת, אירוע מוחי בעבר, מחלת לב אחרת או אי-ספיקת לב וגיל מעל 65 ובייחוד מעל 75. הכתובת הנכונה לשאלות מהותיות אלו היא אצל הקרדיולוג המטפל. כל טוב ובריאות טובה ד"ר אסי מילויצקי

אמאשל3
05/12/19 18:20

הרבה תודה ד"ר מלויצקי