מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניאישיות גבוליתאין דבר כזה לחיות ורוד טראומות יצוצו

אין דבר כזה לחיות ורוד טראומות יצוצו

28/10/20 7:28
6 תגובות

מי שזוכר את הפוסט האחרון שאמרתי שזהו אני מרימה את עצמי וכו וכו .. אכן כך היה , הבאתי גורה מהממת התחלתי לגלוש (ברצינות) חוזרת לעבודה לאט לאט וגם מצליחה מעט לרדת במשקל ..
ואז לפני יום וחצי בום ..
אני זוכרת אותי צועקת לא לא לא לא
הכלבה נדרסה , שניה אחת שהחליקה לי החגורה ושניה שהיא לא הבינה שהכביש זה לא חצר משחקים ואני לא הצלחתי לקפוץ לכביש הסואן סימנתי שיעצרו אבל לא , קראתי לה והיא לא באה :(
זה היה בום אני זוכרת את זה כי ראיתי את זה בראש כול כך הרבה פעמים
הבכי שלה , היא בוכה מכול פיפס אז מי זה ?
רצתי אלייה הייתי בטוחה שהיא לא תחייה עוד חתיכת בשר שחתפה מכה במהירות 70 -80 מרכב של אדם מעופף שלא היה 100 % בכביש כי אם כן זה לא היה קורה .
רצתי אליה הרמתי אותה בלי לחשוב מהכביש היא נשכה אותי ביד ולא שחררתי את אהבה שלי לעולם לא אשחרר אותך לא בכייתי צעקתי שזה לא פר
הנחתי אותה כי הנשיכות לא הפסיכו גם לא היללות ובזמן שכולם התאספו סביבה היא שכבה כואבת הגענו למסכנה לשאני צריכה לקחת אותה בידיים למרות הכאב לווטרינר הקרוב שזה 3 דקות הליכה הגעתי בעיטתי בדלת " היא עברה תאונה " הוטירנר פינה מיד את השטח ומיד שם לה טישוטש ומשכך והיא בוכה .. שם משהו בי נשבר אבל עוד לא הזמן צריך להביא את הרכב זה לבית חולים ..
הוא אמר חשד לקרע בסרעפת לנסיעה של 30 שקות ואני מפחדת שלא תמות לי , וההרדמה כאמור ל40 דק , ואכן במהלך הנסיעה היא התעוררה והחלה לבכות כשידי עליה מוודא שהיא נושמת הנסיכה שלי תחזיקי עוד קצת , הגעתי שוב כמו גויליבר הצילו פה עכשיו !!! מיד למחלקת חירום צילומים בדיקות דם , היה לה אוויר בריאות ולא קרע הוציאו לה את האוויר היא יצאה מכלל סכנת חיים אבל שבר רציני ביד .
וצלע שבורה . משאירים אותה פה , שנייה ארורה שלא הגבתי מספיק אם היה ככה זה לא היה קורה למה יצאתי מהבית אותו יום . זה לא פר . והכול גם היא וגם אני בשוק .
ואווווו
אמלה אמלה אמלה , הנזק כלכלי מגיע ל 8 - 9 אלף וזה רק ההתחלה .. אבל החלטתי שאני עושה את זה והכול היה בסדר כסף אנחנו עושים ולא הוא עושה אותנו ! ואין אופציה אחרת אני חייבת לדאוג לה אין אופציה אחרת פשוט אין .
ביקרתי אותה המון היא לא הייתה בכדור הארץ כיאלו ערה אבל כול כך כאובה שהיא פשוט לא הייתה ואתמול בלילה הלכתי שוב כאילו אני גרה ליד הבית חולים , ומצבה השתפר אבל מסכנה היא רוצה אותי קרוב והיא תקבל היום היא צריכה לעבור ניתוח ולהיות עוד יום ולחזור הבית . בערך 4 ימים עברנו כמעט 2 . ואז צריך לשקם אותה בבית , אין טיולים , אין מיטה רק חדר בלי כלום שאניח שם מזרון דק במיוחד כי אסור שהיא תאמץ אץ ידה , ואני היה איתה שם לא יעזוב יעודד יחבק אלטף והיא ואני נעבור את זה והיא תשכח מזה .
בגיל 4 חודשים לעבור דבר כזה זה פשוט נורא ..
אוף .


תגובות

יוסי.82
מנהל קבוצה
מתמודד עם קשיים נפשיים כבר המון שנים, C-PTSD עם אישיות על הגדר ועדיין חולם להיות נורמלי, אבל החיים הפכו אותי לפסימיסט ציניקן או יש האומרים אופטימי עם ניסיון, מתמודד למעלה מ12 שנה עם הרבה שיט ומשתדל לקום להלחם כל יום ביומו. כיום כאשר אני כמעט נושק ל40 , מנסה ללמוד מחדש איך הולכים ואיך מדברים, בפעם המי יודע כמה בחיי- נשברתי לרסיסים ואני אוסף את חלקיי
28/10/20 11:59

וואו איזה סיפור, כמה מזל יש לקטנה הזו שנפגשתן. תעדכני ...אני בטוח שהיא תחזור לעצמה מהר מהצפוי

עדי.בורדר
28/10/20 12:23

היא המזל שלי אני לא המזל שלה , מרגישה מאוד אשמה למרות שאני יודעת שגם אם זה נכון אסור לי לתת לזה לאכול אותי הייתי כבר בדכאונות אני לא רוצה את זה זה לא נותן לי כלום למרות שהבטן מתהפכת ובא לי כבר להקיא למראה התאונה בראושי כשהי קרתה אתה לא קולט כמה נורא זה , אבל עכשיו עכשיו ההשלכות . הכאב שלא רצתי מהר בשבילה לא יודעת היה בסדר אני היה חזקה רק שלא יכאב לילדה שלי

יוסי.82
מנהל קבוצה
מתמודד עם קשיים נפשיים כבר המון שנים, C-PTSD עם אישיות על הגדר ועדיין חולם להיות נורמלי, אבל החיים הפכו אותי לפסימיסט ציניקן או יש האומרים אופטימי עם ניסיון, מתמודד למעלה מ12 שנה עם הרבה שיט ומשתדל לקום להלחם כל יום ביומו. כיום כאשר אני כמעט נושק ל40 , מנסה ללמוד מחדש איך הולכים ואיך מדברים, בפעם המי יודע כמה בחיי- נשברתי לרסיסים ואני אוסף את חלקיי
06/11/20 10:04

היי איך הקטנה? יש עדכון?

כמעט-מלאך
05/12/20 20:41

הסיפור שלך נגע בי כלכך חזק הדבר שהכי אהוב עליי בעולם האכזר הזה זה כלבים דמיינתי את הסיטואציה הזאת בראש תוך כדי קריאה ובאותם רגעים אני צועק איתך "לא לא לא" אני מקווה שזה נשאר בעבר ובהווה היום היא מרגישה הרבה יותר טוב.

עדי.בורדר
11/12/20 3:49

הי , ואוו עברנו תקופה אני הייתי מטפלת סיעודית שלה , לפי הנחיות הוטרינר היה אסור לה כמעט לדרוך על היד אז כן הרמתי אותה מלא . היה חשש להחמרה ולכן הצילומים הוקדמו , והתברר שהשבר התאחה ואני יכולה לתת לה לזוז בלי הגבלה (התברר שהיא התפנקה עלי ) ועכשיו היא הכלבה הכי מפונקת בהיסטוריה , אפילו אמא שלי אוהבת אותה ונתנה לה לשבת על המיטה שלה ( מה שלא קרה מעולם ולא חשבתי שיקרה ) אבל הכלבה מיוחדת מקסימה את כולם , החלק הקשה מאחורה היא רצה ומשתוללת חופשי מדי פעם יש הבזקי כאב שכמובן מעצבים , אבל בוא נגיד שעבר חודש וחצי , יתכן שעוד חודש וחצי היא כבר תשכח מזה . "המזל" שהיא גורה ההחלמה סופר מהירה אני הייתי בשוק . כי תוך 4 ימים היא כבר קיפצה והייתי צריכה לתת לה כדורי הרגעה כדי שלא תזוז .

יוסי.82
מנהל קבוצה
מתמודד עם קשיים נפשיים כבר המון שנים, C-PTSD עם אישיות על הגדר ועדיין חולם להיות נורמלי, אבל החיים הפכו אותי לפסימיסט ציניקן או יש האומרים אופטימי עם ניסיון, מתמודד למעלה מ12 שנה עם הרבה שיט ומשתדל לקום להלחם כל יום ביומו. כיום כאשר אני כמעט נושק ל40 , מנסה ללמוד מחדש איך הולכים ואיך מדברים, בפעם המי יודע כמה בחיי- נשברתי לרסיסים ואני אוסף את חלקיי
12/12/20 14:13

איזה כייף לשמוע