חיבוק גדול, רגשות במיוחד בזוגיות הן דבר עם הרבה משקל. אם תרצי קצת לספר מה קרה אשמח. אני לא אומר כלום על המעשה כי זה לא רלוונטי ואני מכיר את המקום הזה, יותר מדי טוב. את מוזמנת לכתוב, להוציא החוצה, להקיא את הכאב , בלי דמעות דם שמספרות כמה כואב בפנים . תוציאי החוצה. אנחנו פה בדיוק בשביל זה. חיבוק גדול.

יוסי.. תודה על התגובה שלך. היחס שנתת פה כלפי מעורר לי קול נשכח פנימי כזה.. של ההבנה של עצמי. כשאתה רואה אותי ולא את מה שאני מכסה איתו אותי..בניסיון להנכיח אותי.. אותי שאני לא מצליחה לתת לי תקשורת ותוקף וביטוי בעולם מחוץ לי. בצד של ההופעה החיצונית שלי.. זה לא משנה כמה אנסה. כל דרך.. כשאני אחשוב שאני מציגה את עצמי. נותנת כמה שיותר.. בחוץ זה יהיה כמו כלום. חסר תוקף. ומבלבל ומסבך יותר. זה קשה לי כבר כל כך.. אני רק מנסה לבנות הגנות. כדי לא לקרוס מזה. מלהרגיש שהפנימיות שלי היא כמו ספר. מעניין. חומרי. אבל לא שייכת באמת לחיים. המתקשרים.

אינני יודע בדיוק בת כמה את או באיזה שלב בחיים את. אני מצליח להתחבר מהמקום שלי למה שכתבת ולא מפסיקה לעלות בי התחושה הקשה בזו של לנסות למצוא את החלק שלך הפאזל, להרגיש אבוד כאשר כולם סביבך כבר מצאו את עצמם וייעודם. להיות בחברת אנשים ולשאול את עצמך למה אתה בכלל נמצא שם וכמה מהר זה ייגמר. לבנות הגנות זה מעייף, עשיתי את זה רוב חיי אני יודע על כך דבר או שניים. היום אני יכול לומר שאני בונה הגנות חדשות ממקום אחר, מקום של הגנה על דבר טוב, עליי כפי שאני כמו שאני. מטרות אחרות בקצב אחר ולומד לחיות עם ההשלכות של מעשיי . אנחנו לא באמת מכירים וקשה לתת כמה בלי באמת להכיר את האדם והטריגר שמפעיל אותו, אבל רק שתדעי שלבנות הגנות כל הזמן בשביל לכסות על ההרגשה הבודדה הזו של לא להרגיש שייך, זה לא מחזיק מספיק זמן. מה שכן יחזיק זה את עם האמת שלך. בפעם הבאה במקום להוציא את זה על הגוף, תנסי לכתוב פה, בפרטי למישהי או למישהו , תני להרגשה החמימה של "אני לא לבד" לחלחל פנימה, עד אז חיבוק חזק חזק כמו שהנסיכה שלי אומרת..."חיבוק אהבה" , זה חיבוק חזק חזק עם כל הכח שגורם לכל הדברים הרעים לעוף באוויר.