ראשית, תדעי  שאני ממש מזדהה איתך גם אני הרגשתי כמוך רק רציתי שמישהו ירדים אותי ולהתעורר אחרי שכל זה נגמר, פשוט חיפשתי סיבה להמשיך לחיות אבל תדעי לך שזה זמני וזה יכול להשתנות עם הרבה סבלנות והרבה סיעתא דשמיא את תמצאי את התרופה שמתאימה לך, את הטיפול המתאים לך והאנשים שיתמכו בך!

לי ב"ה עזר הדולקסטין (שימי לב שיש הבדל בין החברות, לא על כולם הם משפיעים אותו דבר) וגם אחי הפנה אותי לטיפול בשיטת TAT שממש עשה פלאים והוא ממש לא יקר!

היום ב"ה התחלתי לחיות הילדים שלי ובעלי קיבלו אמא ואשה והבית חזר לתפקד, לא האמנתי שזה אפשרי, אחרי כל השנים האלו, אבל זה קרא ואם זה קרה לי אחרי 20 שנה אז זה יקרה גם לך בעז"ה!

מירי יקרה ואהובה, אני איתך וכולנו פה איתך. יש אור בקצה המינהרה החשוכה שאת נמצאת בה כרגע. אל תוותרי לעצמך!!! גם אני שנים רבות עם הפיברו והיו לי תקופות קשות קשות. יש לי 4 עצות טובות:
1. ד"ר רות גור הנפלאה, סיפרה לי שהיא מכירה 2 מטופלים שהצליחו להחליש את הכאב וזה באמצעות ספורט, אני לקחתי את זה למדתי שחיה בגיל 51 והיום כל בוקר שוחה וזה עושה פלאים לנפש... כשהנפש בטוב גם הגוף בטוב. 
2. התרופות לא עוזרות ולא יעלימו את הפיברו. ואני אומרת מנסיון הרעלתי את הגוף בכל תרופה אפשרית. חוץ מלפגוע בגוף שלי זה לא עזר. ולכן ממליצה לקחת משהו אחד שמקל עדיף משהו קל.
3. תאמצי את המשפט של הרב אשר רזניק: "כאב הוא מציאות, סבל הוא בחירה" משפט זה תלוי על הקיר בחדר שלי . אמצתי את זה במלוא מובן המילה ומאז חיי השתנו!!! ברגע שהבנתי זאת בתוכי פנימה למדתי לחיות לצד הכאב שאין לו רגע דל ולחיות בלי שהוא יהיה מרכז החיים שלי. 
4. תבקשי טיפולים של עירויי מגנזיום, התחלתי טיפולים אלו בהמלצת ד"ר גור והם מקלים על הכאב. שווה לך לנסות. אני עושה זאת ברמבם, היום עשיתי. תבדקי באזור מגורייך. כדאי מאוד לנסות לא מזיק. 
ולסיום שולחת לך חיבוק ענק עם הרבה הרבה אנרגיה טובה שתקל על כאבייך אמן ואמן😍