מאז שנולדתי יש לי אובססיה חזקה בכל הקשור למלים ולאותיות. מלים הן התחום הכי חזק שלי, ודרכן אני מנהל את רוב חיי. המלים מביאות אותי להצלחות עצומות ביצירה, בכתיבה ובלמידה, אבל גם יוצרות לי אובססיות ומצבים נפשיים לא רצויים שמפריעים לי בתקשורת. אני מתקשה לפרש מצבים חברתיים ולזהות מתי אדם פנוי לשיחה. אני פילוסוף ואמן וחושב על העולם בדרך ייחודית, ולכן הרבה קורה שמתרחקים ממני. נוח לי להשמיע עיצורים מסוימים במצבים גופניים מסוימים ובהקשר לעיצורים אחרים, וזה מתקשר למשפטים שאני אומר ויוצר תכנים שאני לא מתכוון אליהם. מאז הילדות הרחוקה יש לי מנהג שאני סופר את האותיות שאני אומר במשפטים ומוודא שמספרן יתחלק בשלוש. יש לי תופעה מפחידה שכל מלה שאני אומר או חושב מזכירה לי מיד מלים שדומות לה בצליל. הסתבכתי עם דברים קשים מאוד בגלל העיסוק שלי במלים, כמו הסתבכות עם זרים מסוכנים, חוסר הבנה בקשר לאהבה מאוד חזקה שהייתה לי לאשת מקצוע, התעללות נפשית ושטיפת מוח, ואיבוד היכולת לשוחח עם אנשים. יחד עם זה, העיסוק במלים עוזר לי לכתוב סיפורים ושירים מורכבים וגם מאמרים וכתבים מסוגים אחרים וללמוד בהצלחה באוניברסיטה. יש לי אינטליגנציה מילולית מאוד חזקה. אני שואף להיות מרצה או חוקר בתחום הספרות והפילוסופיה.