כבר כמה ימים שאני מייחלת לעצמי להיות מעורבת בתאונת דרכים ולא לשרוד אותה

אני רוצה שהלב שלי יפסיק לפעום ושאני לא אצליח לנשום יותר

יש לי חשק עז לחתוך את עצמי

מישהי היתה באבחון פסיכיאטרי כקטינה?

הוא מבקש לראות את הפציעות??

מה הוא שואל?

ואיך זה הולך שם בכלל?

אם אפשר תגובה אשמח

אני לא יודעת מה להגיד, אני פוגעת בעצמי, משתדלת להפסיק, אני בגמילה. אנשים סביבי לא מבינים למה אני עושה את זה אבל מה אני יכולה להגיד? שהםיבינו מה זה שכל כך שור לך מבפנים ואין לך מה לעשות עם זה או לדפוק את הראש או לגרום שהכאב בחוץ יהיה גדול יותר כי ככה קל יותר מבפנים. אני בגמילה אז אני כבר פחות פוגעת בעצמי אבל מרגישה נשרפת מבפנים יש לכן רעיון?

היי, חדשה כאן, לא בטוחה איך כל זה הולך אבל רוצה לשתף..

אני כבר שנים הולכת עם דחף לפגיעה עצמית מסוג אחר, מסוג שלא מקובל על הדעת וזה ממשיך לנקר לי במוח ולהעיק.

אני מדברת על דחף עז לכרות לעצמי את הרגל ולהיות עם גדם. לא יודעת אם זה האקט עצמו או החיים שאחרי, מה מהם יותר גורם לי לרצות להרוס לעצמי הכל.    זה נשמע חולני, מטורף, פסיכי.. אבל זה לא. זה לא פסיכי כמו שזה נשמע ובטח לא מרגיש ככה...

בכל אופן רציתי פעם אחת לספר מה עובר לי במוח המעוות שלי בלי שיצרחו עליי שאני לא בסדר, אני יודעת שזה לא בסדר, זה לא עוזר. אני עדיין רוצה לעשות את זה.

אוף.