מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: בריאותם של פלסטינים פחות טובה משל יהודים ישראלים

מחקר: בריאותם של פלסטינים פחות טובה משל יהודים ישראלים

חוקרים זיהו שכיחות גבוהה של סוכרת ויותר גורמי סיכון למחלות לב בקרב פלסטינים בהשוואה ליהודים ישראלים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר ישראלי חדש זיהה סיכון גבוה יותר להתפתחות סוכרת ומחלות לב בקרב פלסטינים תושבי מזרח ירושלים בהשוואה ליהודים ישראלים תושבי הבירה.

 

במחקר שנערך במסגרת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, המחלקה לקרדיולוגיה בבית החולים הדסה ובית החולים סנט ג'וזף במזרח ירושלים, נבחן הפרופיל השומני בדם במדגם של בוגרים תושבי הבירה - יהודים ופלסטינים - וזאת על רקע נתונים המעידים על שיעורים הולכים וגדלים של השמנה וסוכרת בשנים האחרונות במדינות המזרח התיכון, המיוחסים בין היתר להטמעת התזונה המערבית במדינות ערב.

 

המחקר בוצע כחלק ממחקר מעקב אחר גורמי סיכון למחלות לב במדגם שכלל 707 ישראלים יהודים ו-968 פלסטינים בגילי 74-25, כולם תושבי ירושלים. הנבדקים עברו בין היתר בדיקות דם לרמות כולסטרול ושומנים בדם, מדידת משקל וגובה והיקף מותניים ומילאו שאלון על הרגלי תזונה ונטילת תרופות.

 

שיעורי עודף משקל והשמנה שאובחנו במדגם היו גבוהים יתר בקרב הפלסטינים בהשוואה ליהודים. המשקל הממוצע של הגברים היהודים שנכללו במדגם עמד על 81.6 ק"ג, לעומת משקל ממוצע של 82.2 ק"ג של הגברים הפלסטינים. הפערים היו גבוהים משמעותית באוכלוסיית הנשים: משקלן הממוצע של הנבדקות הפלסטיניות עמד על 77.1 ק"ג, והיה גבוה ב-9% בהשוואה למשקלן הממוצע של היהודיות - 70.7 ק"ג.

 

עוד נמצא כי שיעור הסוכרת היה גבוה יותר באוכלוסייה הפלסטינית ועמד על 24% בקרב גברים פלסטינים - פי 2.4 יותר מאשר בקרב גברים יהודים (10%), ו-25% בקרב נשים פלסטיניות - פי 4 יותר מאשר בקרב נשים יהודיות (6%).

 

גם שיעור השומנים בדם מסוג טריגליצרידים, המצביעים על סיכון מוגבר למחלות לב וסוכרת, היה גבוה יותר בקרב הפלסטינים: 1.42 יחידות (ליטר למול) בקרב גברים ו-1.32 יחידות בקרב נשים, בהשוואה ל-1.19 יחידות בקרב גברים יהודים ו-1.09 יחידות בקרב נשים יהודיות.

 

הסממן האומד את היחס בין שומנים בדם מסוג טריגליצרידים לכולסטרול ה"טוב" HDL - המעיד על סיכון מוגבר למחלות לב – היה גבוה יותר בקרב הפלסטינים בכל קבוצות המשקל ובכל קבוצות היקף המותניים שנכללו במדגם (3.38 יחידות בקרב הגברים ו-2.68 יחידות בקרב הנשים), בהשוואה ליהודים (2.67 יחידות בקרב גברים ו-1.68 בקרב נשים).

 

עוד התברר במחקר כי גם בקרב נבדקים פלסטינים עם רמות נורמאליות של גלוקוז (סוכר) בדם, וכאלו שאינם נוטלים תרופות להורדת כולסטרול מסוג סטטינים - אובחן יחס גבוה יותר בין טריגליצרידים לכולסטרול טוב. נמצא כי הרמות החריגות הללו מתפתחות באוכלוסייה הפלסטינית כבר בגילים הצעירים מגיל 25 עד 44 ובמשקל תקין, בשני המינים.

 

יחס הטריגליצרידים לכולסטרול טוב הוא אחד האומדנים החשובים ביותר לסיכון למחלות לב שניתן לקבל מבדיקות דם הבוחנות את הפרופיל השומני. היחס מצביע למעשה בעקיפין על גודלם של חלקיקי הכולסטרול הרע מסוג LDL בזרם הדם: כשרמת היחס קטנה מ-2 המצב נחשב לתקין, אולם מעבר לכך, גודלם של חלקיקי הכולסטרול הרע מסוג LDL קטנים יחסית, והסיכון למחלת לב עולה. כשהיחס נאמד ברמה של מעל ל-3 יחידות, כפי שזוהה בקרב הגברים הפלסטינים, הוא נחשב למסוכן במיוחד להתפתחות אירועים לבביים.

 

הבדלים אתניים

 

החוקרים מעריכים כי הפערים שזוהו במחקר קשורים לאופי שונה של פעילות השומנים בדם בין יהודים לפלסטינים, בדומה להבדלים שאובחנו במחקרים בעבר הנוגעים למוצא אתני. כך, למשל, כבר נמצא במחקרים אחרים כי בארה"ב לאנשים ממוצא היספאני קיימת נטייה להתכווצות שומנים ברקמות השריר, המובילה לייצור חלקיקים קטנים יותר של כולסטרול רע מסוג LDL, ומעלה את הסיכון לסוכרת ולמחלות לב, ביחס ללבנים.

 

החוקרים מבהירים כי הממצאים מצביעים על הצורך לפתח תכניות התערבות למניעת סוכרת וגורמי סיכון למחלות לב באוכלוסייה הערבית והפלסטינית בישראל עוד מגיל צעיר, בילדות ובשלבי התפתחות מוקדמים, כדי להעלות את רמות הכולסטרול הטוב ולנסות ולמנוע הידרדרות לכדי עודף משקל, סוכרת ומחלות לב בהמשך.

 

במחקר השתתפו ד"ר רם וייס, ד"ר הישאם נסאר, ד"ר רונית זינרייך ופרופ' ג'רמי קרק, והוא מתפרסם בגיליון ינואר 2015 של כתב העת PLoS ONE.

 

 

PLoS One. doi: 10.1371/journal.pone.0116617