אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
נוכחות מלווים משפרת את הטיפול בשבץ מוחי במיון
חוקרים ישראלים מצאו כי נוכחותם של מלווים לאנשים עם תסמיני שבץ בחדר מיון קיצרה את זמן האבחנה והעלתה את הסיכויים לטיפול מוצלח יותר
הטיפול הרפואי בשבץ מוחי עבר בשנים האחרונות שיפור משמעותי הודות להכנסתם של טיפולים חדשים, אולם סיכויי הצלחתם בבלימת הנזק המוחי הנלווה לשבץ תלויה בעיתוי קבלת הטיפול: ככל שהעיכוב במתן הטיפולים ארוך יותר, כך קטנים הסיכויים להצלחה. מחקר חדש מישראל שבוצע במרכז הרפואי סורוקה זיהה כי נוכחותם של מלווים לנפגעי שבץ מגדילה באופן משמעותי את הסיכויים לטיפול מוצלח ולצמצום הנזק למוח.
במחקר נבחן הקשר בין טיפול מהיר למספר המלווים של 610 נפגעי שבץ מוחי שהגיעו לחדר מיון בסורוקה בין אוגוסט 2011 לאוקטובר 2012. נמצא קשר בין מספר המלווים של הנפגע בעת הפנייה למיון לבין חומרת תסמיני השבץ, כפי שהם באים לידי ביטוי בסקאלת השבץ של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH Stroke Scale) וחומרת ההפרעות בדיבור.
רוב נפגעי השבץ שנכללו במחקר שהגיעו למיון היו מלווים על ידי קרוב אחד (40.2%) או שני קרובים (20.3%) ו-99 מטופלים היו מלווים על ידי שלושה אנשים ומעלה (13.7%), ואילו היתר לא הגיעו עם מלווים. לנפגעי שבץ היו סיכויים גבוהים יותר להיות מלווים על ידי יותר ממלווה אחד בשעות הערב (47.1%), בהשוואה לשעות הלילה (43.1%) ושעות הבוקר (35.7%).
יותר מטופלים שהגיעו לבדם נטו להגיע לבית החולים בכוחות עצמם, ואילו ככל שגדל מספר המלווים היו סיכויים גבוהים יותר להיות מפונים באמבולנס. מקרב נפגעי השבץ שהגיעו לבדם לבית חולים, 33.3% עשו דרכם באמבולנס, בהשוואה ל-50.5% בקרב אלו שהיו מלווים באדם אחד, 54.1% בקרב אלו שהיו מלווים על ידי שניים ו-69.7% בקרב אלו שהיו מלווים על ידי שלושה אנשים ומעלה, ממצא המחזק את הקשר בין חומרת השבץ המוחי לבין מספר המלווים את הנפגע.
קיצור בהמתנה לסי.טי
המחקר העלה כי מספר המלווים של נפגע השבץ היה קשור בזמן המתנה קצר יותר עד לצילום סי.טי המשמש לאבחון השבץ במיון, שנחשב לשלב הכרחי לפני קביעת הנזק המוחי וההחלטה על מתן טיפול המאפשר לעצור את הנזק למוח.
זמן המתנה החציוני עד לסי.טי עמד על 137 דקות בקרב אלו שהגיעו למיון לבדם, 122 דקות בקרב אלו שהגיעו עם מלווה אחד, 102 דקות בקרב אלו שהגיעו עם שני מלווים ו-101.5 דקות בקרב אלו שהגיעו עם שלושה מלווים ומעלה.
הקשר בין מספר המלווים להמתנה קצרה יותר גם נותר לאחר תקנון הנתונים ונטרול השפעות של חומרת השבץ, מין ודרגת ההפרעות בדיבור: בהשוואה לנפגעי שבץ שהתקבלו במיון ללא מלווים, נוכחות של מלווה אחד קיצרה ב-18% את זמן ההמתנה לסי.טי, נוכחות של שני מלווים קיצרה את ההמתנה ב-27% ונוכחות של שלושה מלווים ומעלה קיצרה את ההמתנה ב-30%.
קיצור בהמתנה עד לתרופה להמסת הקריש
המתנה ממושכת לסי.טי עיכבה גם את הזמן שהמתין נפגע השבץ עד שקיבל טיפול טרומבוליטי להמסת קריש הדם בתרופה T-PA. זמן ההמתנה החיצוני בין ההגעה למיון ועד לקבלת הטיפול הטרומבוליטי עמד על 270 דקות בקרב נפגעים שלא היו מלווים על ידי אף אחד, יותר מפי 2 מהזמן שהמתינו מהקבלה למיון ועד קבלת הטיפול נפגעים שהגיעו עם מלווה אחד (90 דקות), שני מלווים (100 דקות) ושלושה מלווים (92 דקות). המדובר בממצא משמעותי לגבי איכות הטיפול שמקבלים נפגעי השבץ, שכן הטיפול להמסת קריש הדם יעיל יותר ככל שניתן בסמוך יותר למועד השבץ, וכל עיכוב במתן התרופה מקטין את תועלתה בצמצום הנזק המוחי.
בנוסף העלה המחקר כי האבחון הראשוני של האחות הממיינת בחדר מיון שאכן מדובר בתסמיני שבץ בקרב נפגעי השבץ שנכללו במחקר היה קשור אף הוא במספר המלווים שהגיעו עם הנפגע: מלווה אחד הגדיל פי 2.11 את הסיכויים לאבחון נכון של האחות הממיינת, בנוכחות שני מלווים גדלו הסיכויים לאבחון נכון פי 2.62, ובנוכחות שלושה מלווים גדלו הסיכויים פי 4.11, בהשוואה לנפגעים שהגיעו ללא מלווים.
חרף הירתעות בקרב הקיימת לעתים בקרב צוותים רפואיים בבתי חולים מנוכחות מרובה של מלווים, החוקרים מסכמים כי על פי הממצאים, מלווים קרובי משפחה ומכרים יכולים להוות גורם המקל על אבחון שבץ מוחי במיון ועל קבלה נכונה יותר של נפגע השבץ המוחי, תוך שיפור אפשרי באיכות הטיפול הניתן לו. במחקר השתתפו ליאת אשכנזי, ד"ר רונן טולדנו, פרופ' ויקטור נובק, אסתר אילוז, ד"ר איברהים אבו-סלמה וד"ר גל איפרגן, וממצאיו מתפרסמים בגיליון מארס 2015 של כתב העת Medicine.
איכות הטיפול הרפואי בנפגעי שבץ השנים האחרונות תלויה באופן משמעותי במהירות הטיפול הניתן לו בחדר מיון, טיפול שיש ביכולתו לבלום את הנזק למוח.
בשנים האחרונות קודם משמעותית בבתי החולים בישראל הטיפול הטרומבוליטי לנפגעי שבץ בתרופה התרופה להמסת קרישי דם מסוג T-PA הניתנת בעירוי, שהשימוש בה החל בעולם בשנות התשעים, תרופה המאפשרת חידוש של זרימת הדם למוח ביעילות גבוהה בחלון זמנים של 4.5 שעות מרגע הופעת תסמיני השבץ. כמו כן, חלק מנפגעי השבץ מופנים בבתי החולים לצנתור מוח דחוף לשליפת קריש הדם המאפשר טיפול בחלון זמנים רחב יותר, לרוב כשמונה שעות מהופעת תסמיני השבץ, וניתן לאחר בדיקות הדמיה מהירות המצביעות על החלק במוח שנותר פעיל. מחקר מהולנד שפורסם בינואר 2015 בכתב העת "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" קבע כי לנפגעי שבץ איסכמי שטופלו בצנתור דחוף לשליפת הקריש החוסם היה סיכון נמוך לנכות בהשוואה למטופלים בתרופה. הטיפולים החדשים אף הובילו ביולי 2011 את משרד הבריאות להכריז את הצורך בהקמת יחידות ייעודיות לטיפול בשבץ מוחי בכל בתי החולים במדינה אולם הנחיה זו טרם יושמה ובמרבית בתי החולים מתקבלים נפגעי שבץ בחדר המיון הפנימי ולעתים הטיפול בהם מתעכב לאור העומס של חדרי המיון.
מחקרים בשנים האחרונות כבר אמדו אחר ההשפעות המיטיבות שיש לליווי אדם המקבל טיפול רפואי. מחקר מצרפת שפורסם במארב 2013 בכתב העת "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" העלה כי אנשים הנוכחים בהחייאה של קרוב משפחה המבוצעת בבית על ידי צוותי אמבולנסים סובלים פחות מפוסט טראומה וסימני חרדה בהשוואה לקרובים שאינם נוכחים בהחייאה, אם כי המחקר לא הצביע על הבדלים בסיכויי ההישרדות בין החייאות שבוצעו בנוכחות מלווים ואלו שבוצעו ללא מלווים.
החוקרים במחקר הנוכחי מציינים כי מספר המלווים אנשים לבית חולים משתנה בין השאר בהתאם לחומרת התסמינים וגורמים שאינם תלויים במחלה – לרבות גורמים תרבותיים, משפחתיים ואישיותיים.