מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותניסוי קליני חדש בספרד

ניסוי קליני חדש בספרד

ניסוי קליני לפגיעות כרוניות בחוט השדרה המבוסס על השתלת תאי גזע שמופקים ממוח העצם של המטופל עצמו


ניסוי קליני חש בספרד לפגיעות כרוניות (צילום:PantherMedia)
ניסוי קליני חש בספרד לפגיעות כרוניות (צילום:PantherMedia)

אחרי יותר מעשור של ביצוע מחקרים בבעלי חיים, הפרופסור ונוירוכירורג Jesus Vaquero יבחן את יכולת ההתחדשות של תאי גזע ממח העצם בפראפלגים. 

 

במהלך המחקר יבודדו ממוח העצם תאי גזע סטרומה, סוג תא מיוחד בעצם של אדם. תוצאות מעודדות בניסויים בבעלי חיים איפשרו להמשיך לניסוי בבני האדם. אז מה בעצם הושג בחיות שטופלו בתאי גזע?

 

"ראשית בדקנו האם ההשתלה עבדה אצל עכברוש, חיה קטנה, שמאפשרת לנו לעשות מניפולציות בקלות. ראינו כי לאחר הטיפול, לעכברוש עם פגיעה בחוט השדרה, חזרה תנועה ותחושה בין החודש השלישי והרביעי. בתוך הגוף שלהם, תאי הגזע הופכו לתאי עצב וכך נעשה תיקון טבעי של חוט שדרה פגוע. לעכברוש יש תוחלת חיים ממוצעת של שנתיים ולכן הערכה שלנו כי אותם 3-4 חודשים שנדרשו להתאוששות שווה לשנה אצל בני אדם. השלב הבא היה עריכת ניסוי בחזיר, יונק גדול יותר".

 

-"האם התוצאות היו דומות?"

 

"כן, חזרנו על התוצאות שהתקבלו בעכברושים. חודשיים לאחר ההשתלה, גם חזירים החלו להשיב את הפונקציות האבודות כמו שיפור הניידות ושליטה על הסוגרים." 

 

- "האם הם חזרו ללכת?"

 

"לא, הם אמנם רצו, אבל יכלו ללכת עם סדים (תותבת) ברגליים בגלל חוסר תיאום בתנועה. בתוך המים, החיות הניעו בקלות את כל ארבעת הגפיים. אנחנו לא יודעים איך זה יעבוד אצל בני אדם, אבל זה יהיה נהדר אם אדם בכיסא גלגלים יוכל ללכת עם קצת עזרה. בנוסף, אנו מקווים כי תוצאות טובות יותר מושגות עם שיקום לאחר ההשתלה. אמנם פיזיותרפיסטים עובדים עם בעלי חיים לאחר ההשתלה, אבל אין להם את המוטיבציה שיש לאנשים." 

 

-"מי יבחר להשתתף בניסוי?"

 

"תהליך המיון התחיל. אנו מגייסים עשרות אנשים עם פגיעות גביות שלמות. אנחנו לא מוכנים לקחת לניסוי אנשים שיש להם עדיין תנועה בידיים, כי אנחנו לא רוצים לאבד את היכולת הזאת, אם משהו משתבש. דרישה נוספת הוא שהפגיעה צריכה להיות כרונית, בין 6 חודשים עד 3 שנים לאחר התאונה. מגבלת הגיל להשתתפות היא 60 ואנחנו מתחילים עם נפגעי תאונות דרכים. לא נכלול בשלב זה אנשים עם פגמים מולדים או זיהומים נגיפיים . לפני הרישום לניסוי, המתנדבים יעברו מבדק פסיכולוגי.

 

- "כיצד תתבצע ההשתלה?"

 

"נשתמש בתאי גזע המופקים מן מפרק הירך של המטופל. נבחר תאי סטרומה ונרבה אותם בתנאי מעבדה. במהלך התערבות ניתוחית, התאים יושתלו ישירות למקום הפציעה. לאחר מכן, נזריק תאים נוספים לתוך נוזל השדרה, אותו נוזל שעוטף את חוט השדרה. להשתלה יתווסף שיקום אינטנסיבי ומעקב קפדני במשך שנה אחת.

 

-"בארצות הברית יש ניסיון דומה באמצעות תאים עובריים. האם זה הגיוני לפנות את התאים האלה?"

 


"התחלנו לעבוד עם תאים עובריים, אך נטשנו בגלל הנושא האתי ובגלל הסיכון להיווצרות גידולים."

 

מקור-ABC

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן