בן שלום
נראה לי שהורדת קצב ו יותר מנוחה זה הדבר היחיד שלא ישפיע לרעה על העובר. אבל לא להיכנס למיטה ו להיות חולה כי זה ישפיע עם המצב רוח שלה לכוון שלילי ויעשה בדיוק ההפך ממה שאתם רוצים.
אני אישית לא אוהבת סטרואידים וכשהיה לי התקף (בלי הריון) אז לא לקחתי כלום, הורדתי קצת בקצב החיים אבל שמרתי על שגרה ובהדרגה, ככל שהרגשתי שההתקף חולף, חזרתי לקצב החיים הרגיל.
בהצלחה ונשמח לשמוע איך ממשיך ההריון.

שלום בן
אפשר להבין את דאגתך, בתקופת ההריון השיקולים הרפואיים צריכים לכלול איזון בין טובת האישה והעובר. כאשר ישנו התקף טרשת נפוצה בזמן ההריון שוקל הנוירולוג את חומרת ההתקף ואת הטיפול המתאים. ישנם מקרים שהטיפול בסטירואידים ניתן בזמן הריון, אך ישנה עדיפות להימנע מכך אם ההריון בשלביו הראשונים ואם הנוירולוג מוצא שניתן לעבור את ההתקף עם סיכון נמוך גם ללא הטיפול.
התקף טרשת נפוצה נובע מפעילות דלקתית בגוף אשר חולפת גם באופן טבעי, ללא טיפול בסטירואידים, וישנם מקרים בהם נכון לתהליך הטבעי להתרחש ללא התערבות. אני מאמין שזו הייתה כוונת הנוירולוג, אך מכיוון שאני רואה שעדיין קיימות ספקות וחששות ולכן אולי כדאי גם לפנות לחוות דעת נוספת שתאושש ותרגיע שזהו הפתרון הנכון או שתציע חלופות במידה וקיימות.
כדי לשפר את ההחלמה, כפי שעינת מציינת ניתן לעזור באמצעות מנוחה ותמיכה ליולדת. עם הדגשים של עינת שלא להיות חסרת פעילות לגמרי. וגם לאחר תום ההתקף לעסוק בפעילות גופנית (אפשר בהדרכת פיזיותרפיסט) אשר יעודד ויגביר את השיקום מההתקף.

ההחלטה לגבי הטיפול צריכה להנתן על ידי הרופא המטפל. אחת האפשרויות הנוספות  הינה מתן של אימונוגלובולינים לתוך הוריד. חשוב להבין עד כמה ההתקף הינו קשה ומגביל מבחינה תפקודית, באיזה טרימסטר מדובר ומהו מאזן הרווח מול תועלת.