לחץ דם
מנהלי קהילה
משקאות אנרגיה עלולים לפגוע בכליות
חוקרים אמריקאים זיהו קשר בין שתייה קבועה של משקאות אנרגיה לבין עלייה בלחץ הדם שמקורה בשיבוש בתפקוד הכליות
משקאות אנרגיה עתירי קפאין צברו בשנים האחרונות פופולאריות הן כמעורר לגיטימי והן כמשקה המסב הנאה בבילוי, לעתים בשילוב אלכוהול. אולם לצד העלייה בצריכתם, עם חדירתם של משקאות אנרגיה נוספים לשוק, נקשר השימוש בהם לסיכונים שונים לבריאות הלב. כך, למשל, מחקר גרמני שנסמך על סריקות MRI קבע בדצמבר 2013 כי משקאות אנרגיה משנים את קצב פעימות הלב.
כעת מדווחים חוקרים אמריקאים כי משקאות אנרגיה גם קשורים לעלייה בלחץ הדם של אנשים בריאים, ככל הנראה על רקע רמות הקפאין הגבוהות, ובאופן הזה מהווים בשימוש קבוע גורם סיכון נוסף לצד גורמי הסיכון המוכרים ללחץ דם גבוה כמו צריכת מלח מוגברת ופעילות יתר של מערכת העצבים הסימפטטית.
החוקרים מהמרכז הרפואי מאיו קליניק שבמינסוטה ביצעו מחקר מבוקר בקרב 25 נבדקים בריאים בוגרים שאינם מעשנים (14 מתוכם גברים), במהלכו נבחנה ההשפעה הביולוגית של משקאות אנרגיה. במחקר נתבקשו הנבדקים לשתות משקה אנרגיה מסחרי או משקה ששימש כטיפול דמה (פלצאבו) שהיה בעל אותו צבע, מרקם וטעם כמו משקה אנרגיה, אולם לא הכיל את אותו ההרכב התזונתי, ובייחוד לא הכיל קפאין וטאורין המצויים במשקאות אנרגיה בריכוזים גבוהים. בהמשך בוצעו בדיקות פיזיולוגיות שונות בקרב הנבדקים כדי לאמוד את השפעת משקה האנרגיה על תפקוד הלב וכלי הדם.
שיבוש אפשרי בפעילות בלוטות יותרת הכליה
כחצי שעה לאחר השתייה, משקה האנרגיה הוביל לעלייה של 6.2% בלחץ הדם הסיסטולי, עלייה גבוהה ב-50% בהשוואה לעלייה בלחץ הדם הסיסטולי לאחר שתיית משקה הדמה (עלייה של 3.1%). בנוסף, לחץ הדם הדיאסטולי עלה ב-6.8% בתגובה לשתיית משקה האנרגיה, ואילו נותר יציב לאחר שתיית משקה הדמה. לחץ הדם הממוצע גדל ב-6.4% בעקבות שתיית משקה האנרגיה מ-74.2 מ"מ כספית ל-78.9 מ"מ כספית, בהשוואה לעלייה של 0.1% בלבד בעקבות שתיית משקה הדמה (מ-74.9 מ"מ כספית ל-75.4 מ"מ כספית). מעבר לכך – לא זוהתה עלייה בקצב הלב בין שתי הקבוצות.
בדיקת קטכולאמינים שמטרתה לזהות עלייה בלחץ הדם שמקורה בפעילות משובשת של זוג בלוטות יותרת הכלייה שבכליות אבחנה אף היא עלייה גבוהה יותר של 66% ברמות תרכובת קטכולאמין מסוג נורפאינפרין בנוזל הדם (פלזמה) לאחר שתיית משקה אנרגיה (מרמה של 149.8 pg/mL לרמה של 249.8 יחידות), בהשוואה לעלייה של 27% ברמות נוראפינפרין לאחר שתיית משקה הדמה (מרמה של 139.9 pg/mL לרמה של 178.6 יחידות).
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון נובמבר 2015 של כתב העת JAMA של ההסתדרות הרפואית האמריקאית.
הקשר הסבוך בין קפאין ללחץ דם
הממצא הנוכחי מצטרף לראיות נוספות מהשנים האחרונות בדבר הסיכון ליתר לחץ דם בקרב צרכנים קבועים של משקאות אנרגיה. בנובמבר 2010 הודיע משרד הבריאות הישראלי על החמרת הסימון של משקאות אנרגיה ופעילות לקידום הגבלה של מכירתם למבוגרים בלבד, וזאת בעקבות ההשפעה השלילית האפשרית של כמויות הקפאין על ילדים ובני נוער ששותים משקאות אלה, לרבות לחץ דם גבוה, קצב לב מואץ, כאבי ראש, סחרחורות, עצבנות, שלשולים ועלייה בסיכון לחרדה.
מחקר שהוצג בכנס האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה בשנת 2014 כבר העלה כי ב-40% ממקרי ההרעלות כתוצאה ממשקאות אנרגיה המדווחים למרכז הרעלים האמריקאי הלאומי מעורבים ילדים עד גיל 6. בישראל, אגב, הדוח השנתי של מרכז הרעלים הארצי לשנת 2012 שפורסם בכתב העת IMAJ העלה מקרים ספורים ביותר של הרעלות ממשקאות אנרגיה, לרבות מקרה תמותה אחד של בן 24 שצרך משקאות אנרגיה בכמות מופרזת.
במחקר אמריקאי שהוצג בכנס מדעי בשנת 2007 ופורסם במקביל בכתב העת Circulation כבר אובחנו עדויות ראשונות לעלייה בלחץ הדם כשעתיים לאחר שתיית משקאות אנרגיה, שמגדילה את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם בצריכה קבועה.
עבודות קודמות שבחנו את המנגנון באמצעותו משפיעים משקאות האנרגיה על לחץ הדם העלו כי קפאין וטאורין בריכוזים גבוהים עלולים להוביל להצטברות שומנים בדפנות כלי הדם הפנימיים, להעלות את הלחץ בזרם הדם ולהוביל להתפתחותם של קרישי דם – כשכל אלו מגדילים מצדם את הסיכון לעלייה בלחץ הדם וכן לעלייה בטווח הארוך למחלות לב וכלי דם.
לצד אלה, מחקרים אחרים המתמקדים בקפה דווקא מראים לאחרונה כי צריכת כמויות מתונות של קפאין אינה מזיקה ללחץ הדם, ולפי מחקר צרפתי נרחב שפורסם ביולי 2013, שתיית ארבע כוסות קפה ביום עשויה דווקא להועיל ללחץ הדם ולשפר את קצב הלב.