לפני כ-15 שנה החלטנו לסוע לחופשת סקי חגיגית באירופה. הסיבה: בת המצווה של ביתי., החלטנו לעשות אץ זה כייפי במיוחד וחגיגי במיוחד.  נסענו כולם למועדון היה התיכון בצרפת. ידעתי שמועדון היה התיכון זאת חגיה של אוכל. התכונני נפשית לזה והכננתי שיטות ותחבולות לעבור את זה בשלום. המציאות היתה אחרת לחלוטין. המבחר היה עצום: כל ארוחה כללה מנות ראשונות, מנות עיקריות, קינוחים ועוד. פשוט סונוורתי מהאוכל: המבחר הגדול, הצבעים, הריחות. זה היה מעבר לכוחותיי. כל ארוחה התחילה בסבב של טעימות. הסבב השני היה של דברים שאהבתי. קשה להעריך כמה פחמימות אכלתי שם. בטוח שהמון!!! . דיי מהר הבנתי שחופשה כזו לא מתאימה לי. jחופשת "הכל כלול" כוללת גם פגיעה בבריאותי וכך גם פגיעה ביקרים לי היו שאמרו לי: "תשלטי בעצמך". כמובן שזה הרגיז אותי. זה כמו להגיד למעשן: רק קצת מהסיגריה לא הכל.הרי הייתי חייבת לאכול. לא יכולתי להימנע מחדר האוכל וכל פעם הסתחררתי מחדש. כשעזבנו, יצאתי בהצהרה: "אני למקום כזה לא חוזרת". הייתי כל כך נחושה בהחלטתי, שאפילו לא התווכחו איתי. היה ברור שלא אשתכנע ושאני מזיקה לי ולהם. מבחינתי לקחתי אחריות על מצבי: להימנע ממצבים כאלו בעתיד כל עוד זה תלוי בי. מצבים שאני לא מצליחה להתמודד בהם. כאלו שאני לא מספיק חזקה.   כמו שאמר צ'רלס סווינדול: "החיים זה 10% מה שקורה לי ו-90% איך שאני מגיב לזה"    עוד עצות מעשיות לחיים עם בעיות סוכר. הכל מנסיון ולא תאוריות בכנס "חיים טובים עם סוכרת" שיערך ב-18/3/15 בתל-אביב.   לפרטים והרשמה, יש ללחוץ כאן.   במקרה של בעיה או שאלה: 058-7958768   להתראות איריס, מפתחת השיטה "חיים טובים עם סוכרת" מניסיון אישי