מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אירוע מוחי- אפשרות לרגרסיה?!
היי חברים!
מאז הפעם האחרונה שכתבתי פה עברה חצי שנה, וכמו שאומרים עברו הרבה מים בנהר.
לפני כחצי שנה אבי בן ה-69 עבר אירוע מוחי קשה, אחרי שעברנו הרבה תלאות הגענו לבית לוינשטיין (אחרי שאמרו לנו בביה"ח שהוא אושפז שהוא לא בר שיקום, אם בכלל.. )
היום אבי יושב על כיסא גלגלים, מדבר מעט (אבל בכל זאת מדבר!), וכבר בלי זונדה (אומנם רק דברים רכים אבל עדיין YEA לנו!!
בגדול הוא מבין בדיוק מה קורה וער מאוד לסביבה והזיכרון שלו לטווח הרחוק לא נפגם.
הבעיות כרגע הן שאין לו תפיסת זמן ומקום, הזיכרון שלו לטווח הקרוב נפגע, ריפיון קשה מאוד בפלג השמאלי של הגוף וריפיון קל בפלג הימני ולעתים הוא מבולבל.
אני חייבת לציין שמאז שעברנו לבית לוינשטיין המצב הכללי שלו (פיזי ונפשי) השתפר בצורה קיצונית.
אחרי כמעט חודשיים בלוינשטיין נו אמורים להשתחרר השבוע, ולפני כשבועיים עדכנו את אבא שהוא חוזר הבייתה.
בערך מאותה התקופה שהודענו לו שהוא חוזר הבייתה, המצב הכללי שלו התדרדר: הוא ללא מצב רוח, מופנם, בקושי מדבר, רוצה רק לישון ומאוד מאוד מאוד מבולבל.
יכול להיות מצב שאחרי השיפור שהיה הוא חווה רגרסיה?
ואם כן? מה ניתן לעשות?
בתודה מראש,
תמר
פרופ'-איתן-אוריאל
בכל החמרה כפי שציינת יש צורך לבצע בדיקה נוירולוגית ולשקול לבצע הדמיית מוח לשלול ארוע מוחי נוסף. כמובן שיש מקום גם לבצע בירור כללי לרבות בדיקות דם ובדיקות עזר נוספות בהתאם לרושם הקליני שהתקבל. במידה ונשללה סיבה אורגנית יש לקחת בחשבון אפשרות של סיבוכים מאחרים העלולים להופיע לאחר שבץ כגון דכאון , תשישות או שיטיון.
כל טוב ובהצלחה
נוני- יה
הי תמר, אי לא רופאה או משהו דומה. אני אשה בת 66, לומדת ועוסקת בתחום ההוליסטי. ליויתי 7 שנים את בעלי ז"ל ,לאחר שלקה באירוע מוחי. ונפטר לא מזמן. מה שאני כותבת כאן הוא מהנסיון, קצת מידע ומתבונת החיים. לא יותר מכך.
בעצמי גם מאושפזת לסירוגין בגלל ענייני לב. לכן, נדמה לי שאני יכולה לתת עוד נקודת מבט על הענין. יש משהו שנותן בטחון בתוך הבלבול הגדול של האירוע (וגם מחלק מהתרופות !!) , כשאתה במקום רפואי. זה כמובן אישי לגמרי ושונה מאדם לאדם. יחד עם החרדה הגדולה ממה קורה לנו, לגוף שלנו, מחוסר האונים, מהפחד מהלא יודע ועוד ועוד - יש גם סוג של שקט או בטחון, שנדמה לנו שכאן ידאגו לנו וכו... ובאמת לדברייך, מצבו השתפר שם ואני מניחה שבתוך הבלבול ,לאט הוא פיתח בטחון ותלות במטפלים ובסביבה שנעשתה מוכרת. הידיעה על שינוי, חזרה הביתה, מהמקום הזה יכולה להציף פחד שיכול להביא לסוג של נסיגה. אומרת שוב, אני לא רופאה ובודאי חשוב לבדוק מה שרופאיו ממליצים. אם תרצי לשוחח, אני במייל noemikehat@walla.co.il. בהצלחה. שיימצאו לך ולכם הכוחות הלא פשוטים, לתמוך ולטפל.
רינה8
שלום
אני רציתי לייעץ לשקול שימוש ב NurAid. אמנם רוב המחקרים שלו נעשו על חולים עד חצי שנה לאחר השבץ, אבל ידוע לי שגם חולים "ותיקים" יותר קיבלו תועלת מהכדור. אין מה להפסיד חוץ מכסף . הבטיחות גבוהה .תתיעצו ברופא הנוירולוג.
איציק-ניסני
לתמראביך היה בלווינשטיין .וברוח הדברים של הזמן הזה אענה לך.
.יציאתו של אביך ממרחב מוגן של בי"ח לווינשטיין הגבירה בו את הפוסט טראומה והחשש מנפילות תרתי משמע.